המלחמה בדונבאס: מאבק מזוין במאה ה-21

הסכסוך התחיל באפריל 2014, כאשר כוחות חמושים בגיבוי רוסי השתלטו על בנייני שלטון מקומי והצבא האוקראיני פתח במבצע נגדם. במהלך כשמונה שנים, כוחות ממשלת אוקראינה נלחמו בבדלנים הנתמכים על ידי רוסיה על השליטה במחוזות דונצק ולוהנסק שבאוקראינה, אזור שידוע בשם "דונבאס". קרבות עזים בשנים 2014-2015 הסתיימו כששליש משטח האזורים, נכבש על ידי שתי הרפובליקות העממיות דונצק ולוהנסק. לאחר חתימת הסכמי מינסק הייתה פחתה משמעותית בלחימה, שתי הצדדים התבצרו בעמודתיהם וקו החזית לא השתנה יותר. בסך הכל יותר מ-14,000 בני אדם נהרגו בקרבות, כלכלת האזור נהרסה ולמעלה ממיליון נעקרו מבתיהם.

המלחמה בדונבאס

מלחמה: הסכסוך האוקראיני-רוסי
תאריכי הסכסוך	6 באפריל 2014 – 24 בפברואר 2022 (7 שנים ו־46 שבועות)
קרב אחרי	מלחמת אוקראינה–רוסיה
מקום	דונבאס, אוקראינה
קואורדינטות	48°N 38°E / 48°N 38°E / 48; 38
עילה	החלפת הממשל האוקראיני מממשל פרו-רוסי לממשל פרו-מערבי ולאומני
תוצאה	סכסוך בקפאון. הבדלנים הפרו-רוסים השתלטו על לוהנסק ודונצק והקימו מדינות עצמאיות בפועל. חילופי אש והפסקות אש חוזרות ונשנות. ב־2022, המלחמה בדונבאס הפכה לחלק מהפלישה הרוסית לאוקראינה, כשרוסיה מכירה בבדלניים הפרו-רוסים ושולחת כוחות צבא שמסייעים לבדלנים להשתלט על שטחים נרחבים בדונצק ולוהנסק
שינויים בטריטוריות	דונבאס: מחוז דונצק ומחוז לוהנסק שבאוקראינה
הצדדים הלוחמים אוקראינה אוקראינה הכוחות המזוינים של אוקראינה הכוחות המזוינים של אוקראינה משמר הגבול האוקראיני משמר הגבול האוקראיני שירות הביטחון האוקראיני שירות הביטחון האוקראיני אוקראינה הכוחות למבצעים מיוחדים הרפובליקה העממית של לוהנסק הרפובליקה העממית של לוהנסק המיליציה העממית של לוהנסק הרפובליקה העממית של דונצק הרפובליקה העממית של דונצק הכוחות המזוינים של הרפובליקה העממית של דונצק רוסיה רוסיה הכוחות למבצעים מיוחדים קבוצת וגנר מנהיגים אוקראינהפטרו פורושנקו אוקראינהארסני יאצניוק אוקראינהאולכסנדר טורצ'ינוב אוקראינה וולודימיר זלנסקי  הרפובליקה העממית של דונצק דניס פושילין הרפובליקה העממית של דונצק פאבל גובאריוב הרפובליקה העממית של לוהנסק לאוניד פאסצ'ניק הרפובליקה העממית של לוהנסק איגור פלוטניצקי הרפובליקה העממית של לוהנסק ואלרי בולוטוב  מפקדים הכוחות המזוינים של אוקראינה סטפן פולטורק הכוחות המזוינים של אוקראינה ויקטור מוז'נקו הרפובליקה העממית של דונצק ולדימיר קונונוב הרפובליקה העממית של לוהנסק סרגיי איגנאטוב כוחות 64,000 חיילים 45,000 לוחמים, ועוד 1000–2000 לוחמים רוסיים מתנדבים. אבדות 4,300 הרוגים, 71 נעדרים, 11,813 פצועים 5,631 הרוגים
אדום וורוד: ערים או באזורים שנמצאים תחת שליטתו של הצבא של נובורוסיה; כתומות: ערים במחלוקת בין אוקראינה ונובורוסיה, או שבו מתנהל לחימה בין אוקראינה והצבא של נובורוסיה; כחול וצהוב: ערים או באזורים שבשליטת הממשלה האוקראינית.

מאז תחילת הסכסוך היו יותר מעשרים הפסקות אש, שכל אחת מהן נועדה להישאר בתוקף ללא הגבלת זמן, אך אף אחת מהן לא הרגיעה את האלימות. הניסיון המוצלח ביותר להפסיק את הלחימה היה בשנת 2016, אז הפסקת האש נמשכה שישה שבועות ברציפות. הפסקת האש האחרונה נכנסה לתוקפה ב-8 במרץ 2019, מה שהביא לירידה משמעותית של הלחימה בימים שלאחר מכן (לטענת שני הצדדים). באפריל 2021 לאחר כשנתיים של שקט יחסי חלה הסלמה בקרבות. בפברואר 2022, המלחמה הפכה לחלק ממלחמת אוקראינה–רוסיה, עם פלישת צבא רוסיה למחוז חרסון באוקראינה ותחילת מלחמה כוללת בשאר אוקראינה.

  ערכים מורחבים – המשבר הפוליטי באוקראינה,ההתקוממות הפרו-רוסית באוקראינה

בעקבות עליית הכוחות הלאומניים בקייב, החלו בסוף פברואר 2014 הפגנות המוניות בערים דונצק ולוהנסק שבחבל דונבאס בדרום-מזרח אוקראינה. ההפגנות קראו לשמירה על השפה, התרבות הרוסית והקשר עם רוסיה. בעוד שההפגנות היו בתחילתן ביטוי אמיתי לחוסר שביעות רצון מהממשלה החדשה, רוסיה ניצלה את המצב ואת המומנטום של סיפוח קרים כדי לפתוח בקמפיין צבאי ומדיני מתואם כנגד אוקראינה אזרחים רוסים הובילו את תנועת הבדלנים בדונצק מאפריל ועד אוגוסט 2014, ונתמכו על ידי מתנדבים וציוד מרוסיה. כאשר הקונפליקט הסלים במאי 2014, רוסיה הפעילה גישה "היברידית", המשלבת דיסאינפורמציה, לוחמים לא סדירים, חיילים רוסים סדירים ותמיכה צבאית רגילה כדי לערער את יציבות דונבאס.

בתחילת מאי 2014, בעקבות הצלחת הבדלנים הרוסים בחצי האי קרים, התקיים משאל עם במחוזות דונצק ולוהנסק שתמך בהקמת מדינות עצמאיות, והבדלנים הכריזו על הקמת הרפובליקה העממית של דונצק והרפובליקה העממית של לוהנסק, לאחר מכן התאחדו שתי הרפובליקות לנובורוסיה.

ב-2014, הכוחות המזוינים של אוקראינה היו במצב ירוד ביותר, וכמעט לא הייתה להם הכשרה להתמודד עם מלחמה מתמשכת במזרח. הם ספגו ביקורת רבה על הציוד הגרוע וההנהגה הבלתי מיומנת שלה, וכוחות משרד הפנים כמו המשמר הלאומי וגדודי ההגנה הטריטוריאלית לקחת על עצמם את נטל הלחימה בחודשים הראשונים של המלחמה. הכוחות סבלו אבידות רבות מידי הבדלנים הפרו־רוסיים, שזכו לתגבורת של חיילי קומנדו רוסים שפעלו בחשאי.

באפריל 2014 אוקראינה הגיבה לאירועים במבצע צבאי "אנטי טרוריסטי", והעבירה כוחות צבא גדולים למחוזות המורדים. כוחות הצבא האוקראיני נתקלו בכוחות חמושים של הבדלנים. מאז אפריל 2014 מתנהלים באזור קרבות כבדים של שריון בשריון וחי"ר והופלו עשרות מטוסי קרב ותובלה של חיל האוויר האוקראיני.

 

ב-17 ביולי הופלה טיסה 17 של מלזיה איירליינס ליד העיר דונצק. צוות החקירה הבינלאומי קבע כי המטוס הופל על ידי הבדלני "רפובליקת דונצק". על המטוס היו כ-298 איש אשר נהרגו. עוד נקבע כי באותה עת רוסית הייתה בשליטה מלאה על כוחות הבדלנים, תיאמה את הפעולות הצבאיות שלהם מימנה וסיפקה נשק לחמושים ואף ביצעה פעולות צבאיות בעצמה. במהלך אוגוסט 2014 חל מפנה בקרבות והבדלנים הצליחו לכתר אלפי חיילים אוקראינים במספר אזורים, הבולט בהם הוא כיתור אילובייסק (אנ') בו נהרגו ונשבו אלפי חיילים אוקראינים.

בין 22 ל-25 באוגוסט 2014 דווח כי רוסיה העבירה ארטילריה וכוח אדם לשטח אוקראינה, ללא אישור, במה שכינתה "שיירה הומניטרית". העברות סחורה אלה התרחשו הן באזורים שהיו בשליטת כוחות פרו-רוסיים והן באזורים שלא היו בשליטתם, כמו החלק הדרום-מזרחי של מחוז דונייצק, ליד נובוזובסק. אירועים אלה הגיעו בעקבות ההפגזות המדווחות על עמדות צבא אוקראינה מהצד הרוסי בגבול במהלך החודש שקדם לכך (יולי 2014). ראש שירות הביטחון האוקראיני, ולנטין נליאוויצ'נקו, אפיין את אירועי 22 באוגוסט כ"פלישה ישירה" לאוקראינה ואילו פקידים מערביים תאירו זאת כ"פלישה שקטה". עמדתה הרשמית של רוסיה בנוגע לנוכחות הכוחות הרוסים בדונבאס הייתה מעורפלת. בעוד הגופים הרשמיים הכחישו נוכחות של "כוחות מזוינים סדירים" מטעם רוסיה על אדמת אוקראינה, הממשלה הרוסית אישרה פעמים רבות נוכחות של "מומחים צבאיים", תוך שימוש בלשון נקייה לפיה רוסיה "נאלצה" לפרוס אותם כדי "להגן על האוכלוסייה הדוברת-רוסית".

כתוצאה מאירועי אוגוסט 2014, קבוצות המורדים של דונצק ולוהנסק הצליחו להשיב חלק גדול מהשטח שאיבדו במהלך המתקפה הצבאית של ממשלת אוקראינה. ב-27 באוגוסט נפגש נשיא אוקראינה פטרו פורושנקו עם פוטין ולאחריה הבהיר כי הפסקת האש תלויה באוקראינה, שצריכה להגיע להסכמות עם הבדלנים. ב-28 באוגוסט אוקראינה הודיעה כי כוחות של הבדלנים השתלטו על ערים חשובות, בין היתר גם על נובואזובסק עיר בעלת חשיבות אסטרטגית על חוף ים אזוב הנמצאת במרחק של כ-100 קילומטרים ממעוז הפרו-רוסים בדונצק. בעיר התבצעו קרבות עזים בין הצדדים הלוחמים. ארצות הברית האשימה את רוסיה בהכנסת כוחות לאוקראינה, אך רוסיה הכחישה את מעורבותה בלחימה.

אוקראינה, רוסיה, דונצק ולוהנסק חתמו על הסכם ליישום הפסקת אש, המכונה פרוטוקול מינסק, ב-5 בספטמבר 2014. ברם, הפרות הפסקת האש משני הצדדים הפכו לנפוצות. בקו שהתגבש בין המורדים על הטריטוריה שבשליטת הממשלה במהלך הפסקת האש, השתלטו מצביאים על שטחי אדמה בצד המורדים, מה שהוביל לחוסר יציבות אזורית נוספת. הפסקת האש התמוטטה לחלוטין בינואר 2015, עם לחימה כבדה שהתחדשה ברחבי אזור הסכסוך, כולל בעיירה דבאלצבה ובנמל התעופה הבינלאומי של דונצק שבו כוחות צבא אוקראינה הנצורים במקום ניסו למנוע מהבדלנים מלהשתלט על האתר האסטרטגי.

חידוש הקרבות

ב-11 בינואר 2015 קרסה הפסקת האש והקרבות התחדשו במלוא העוצמה. ב-13 בינואר נפגע אוטובוס אזרחי בוולנובאחה שבמחוז דונצק וכעשרה מנוסעיו נהרגו ככל הנראה מפגז של הבדלנים שיועד אל עבר מחסום של צבא אוקראינה. ב-22 בינואר הודה צבא אוקראינה באובדן נמל התעופה הבינלאומי של דונצק לכוחות הבדלנים. באותם הימים התרחשו מספר תקיפות בולטות על אזרחים: הפגזת תחנת טרוליבוס בדונצק שגרמה ל-15 הרוגים והתקפת גראדים על מריופול בה נהרגו 30 אזרחים ונפצעו יותר ממאה.

בתחילת פברואר 2015 התמקדו הקרבות באזור העיירה דבלצבה. באזור זה, הנמצא כ-50 ק"מ מצפון מזרח לדונצק, היו מרוכזים כ-8,000 חיילים אוקראינים. הבדלנים ניסו לכתר אותם ולהשתלט על האזור, המהווה צומת רכבות וכבישים חשוב המחבר בין דונצק לרוסיה. ב-9 בפברואר יחידות של הבדלנים כבשו את הכפר לוגווינובו הסמוך לכביש M03, המוביל מדבלצבה לארטמיבסק וכיתרו אותו.

 

במהלך אביב 2015 התקיימו קרבות ספורדיים בין הצדדים, כשהבולטים בהם הם הקרבות במריינקה שליד דונצק ושירוקינו בגזרת מריאופול. כתוצאה מהקרבות בשירוקינו הוכרז על פירוז העיירה מחיילי שני הצדדים. באוגוסט 2015 הקרבות בין צבא אוקראינה לבין הבדלנים התגברו והפסקת האש עמדה בפני קריסה.

ב-12 בפברואר 2015 נחתם פרוטוקול מינסק 2, הסכם הפסקת אש נוסף. לפי עיקרי ההסכם, שאמור להיכנס לתוקף החל מה-15 בפברואר, מלבד הפסקת האש והסגת כלי הנשק הכבדים, יוקם אזור חיץ מפורז ונסיגת הכוחות. לאחר מכן יחל משא ומתן על עריכת בחירות מקומיות על הקמת ממשל זמני, בהתאם לחוק האוקראיני, באזורים מסוימים במחוזות דונצק ולוהנסק. עוד נקבע כי תינתן חנינה לאזרחים במזרח המדינה שהיו מעורבים באירועים אלימים, יתבצעו חילופי שבויים ויוגש סיוע הומניטארי לתושבים. כמו כן, לממשלת אוקראינה תהיה שליטה על גבולות המדינה, גם באזור שנמצא בשליטת המורדים וכל הכוחות וכלי הנשק הזרים במדינה ייסוגו מהאזור. הארגונים הלא חוקיים במזרח אוקראינה ימסרו את נשקם.

מיד לאחר חתימת ההסכם, כוחות הבדלנים פתחו במתקפה על דבאלצבה וכבשו אותה. לאחר מכן נמשכו התכתשויות קלות לאורך קו הפסקת האש, אך לא חלו שינויים טריטוריאליים. עדיין האזור היה נתון במצב מלחמה, עם עשרות חיילים ואזרחים שנהרגו מדי חודש, בשל חילופי אש שונים. בשנת 2017 מת בממוצע חייל אוקראיני בקרב כל שלושה ימים, עם מספר הכוחות הרוסים והבדלניים שנשארו באזור מוערך בין 6,000 ל-40,000.

יום למחרת, ב-13 בפברואר, נמשכה הלחימה העזה בין הבדלנים לצבא אוקראינה. צבא אוקראינה מסר כי 11 חיילים נהרגו ו-40 נפצעו במהלך הקרבות, שהתרכזו סביב העיירה דבלצבה. שני בני אדם נוספים נהרגו מפגיעת פגז בבית קפה בעיירה שחסטייה, שבשליטת השלטונות בקייב. הבדלנים טענו כי שלושה ילדים נהרגו בהפצצות בדונצק ובגורלובקה. אוקראינה האשימה את המורדים בתגבור הכוחות הצבאיים באזורי הקרבות מאז נחתם ההסכם יום קודם לכן. ב-14 בפברואר נהרגו שבעה חיילים מצבא אוקראינה ועוד 23 חיילים נוספים נפצעו.

מספר הפרות הפסקת האש לפי osce

ב-15 בפברואר נכנסה הפסקת האש לתוקפה, אך חילופי האש לא פסקו לחלוטין. הקרבות סביב העיירה דבלצבה נמשכו והבדלנים טענו כי הפסקת האש אינה כוללת את העיירה האסטרטגית, משום שלדבריהם היא נמצאת בטריטוריה שלהם. צבא אוקראינה מסר כי ההתקפה על העיירה בוצעה באמצעות מגוון של כלי נשק, בהם גם רקטות גראד, וכי הבדלנים מתכננים לכבוש את דבלצבה מכיוון מערב. ב-16 בפברואר מסר צבא אוקראינה כי חמישה חיילים נהרגו ועוד 25 נפצעו בתקיפות של הבדלנים במזרח המדינה מאז נכנסה הפסקת האש בין הצדדים לתוקף. באותו יום נמשכה הלחימה העזה בעיירה דבלצבה, שעליה הכריזו הבדלנים חלק משטחם. כמו כן, באותו יום התפתחו קרבות עזים בעיירה שירוקינו, שבאזור מריופול, ושטחים נרחבים מהעיירה נחרבו. ב-17 בפברואר התקדמו הבדלנים בשטח דבלצבה, כבשו חלקים נרחבים ממנה ושבו מספר לא ידוע של חיילים אוקראינים. יום למחרת, ב-18 בפברואר, הוכרע הקרב בעיירה כשצבא אוקראינה נסוג ממנה תחת אש בלתי פוסקת. עם זאת, הנשיא פטרו פורושנקו הכריז כי הייתה זאת נסיגה מתוכננת. הצבא מסר כי במהלך הימים שקדמו לנסיגה, נהרגו בקרבות בעיירה 22 חיילים ועוד 150 נפצעו. האיחוד האירופי גינה את פעולות הבדלנים וטען כי הם מפרים את הפסקת האש, והביע תקווה שהסכם מינסק עדיין ייושם.

בסוף 2017, הורשתה משלחת של הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה להשקיף על הגבול. היא צפתה בכ-30,000 לוחמים בשני מחסומי גבול אליהם הורשתה להיכנס. האיחוד האירופי וממשלת אוקראינה טוענים כי קבוצת וגנר פועלת בשטחי אוקראינה על פי חוזה מטעם משרד ההגנה הרוסי. כמו כן העלו את האפשרות שלוחמים מהכוחות למבצעים מיוחדים של צבא רוסיה מייעצים ומסייעים לבדלנים.

  ערך מורחב – המשבר האוקראיני-רוסי (2021–2022)

בחודשים מרץ ואפריל 2021 העבירה רוסיה כ-100 אלף חיילים וציוד צבאי על יד גבולה עם אוקראינה. הכוחות הוסרו חלקית עד יוני אבל התשתיות הושארו במקום. באוקטובר ובנובמבר 2021 חלה הסלמה שגררה תנועות מחודשות של צבא רוסיה באזור הגבול בין רוסיה ואוקראינה.

חל שימוש ראשון במל"ט ביירקטאר TB2 נגד יחידות צבאיות פרו-רוסיות בדונצק. בישיבת מועצת משרד ההגנה הרוסי ב-2 בנובמבר, ולדימיר פוטין אמר כי רוסיה עוקבת מקרוב אחר השימוש במל"טים "ליד גבולות רוסיה". במקביל נכבש הכפר סטרומארייבקה שבו חיים 37 אזרחים רוסים שקיבלו דרכונים ביוזמה רוסית.

לטענת משקיפי OSCE, מספר ההפרות של משטר הפסקת האש הוכפל ביחס לשנת 2020 (988 פעמים בדונצק, 471 פעמים בלוהנסק). המשקיפים דיווחו על תנועה מוגברת של ציוד צבאי של הכוחות המזוינים של אוקראינה, כמו גם ניסיונות חוזרים ונשנים לעמעם את האות של המל"טים שלה, המשמשים לניטור השטח.

  ערך מורחב – הפלישה הרוסית לאוקראינה

ב-24 בפברואר 2022 פלש צבא רוסיה לאוקראינה במה שכונה ברוסיה "מבצע צבאי מיוחד". במכת הפתיחה שקדמה לפלישה, תקפה רוסיה באמצעות מטוסים וטילי שיוט, שורת יעדים צבאיים באוקראינה, כולל בערים הגדולות ובבירה קייב. צבא רוסיה התקדם במהירות בשלושת הימים הראשונים, אך לאחר מכן הואט משמעותית. זאת בשל התנגדות עזה ובלתי צפויה בעוצמתה של צבא אוקראינה, בעיות לוגיסטיות של צבא רוסיה, תגבור בציוד צבאי ממדינות ברית נאט"ו לאוקראינה, ומורל ירוד בקרב החיילים הרוסים. למרות ההתקדמות האיטית, צבא רוסיה המשיך בכיבושיו, והשיג רצף יבשתי ממחוז רוסטוב לחצי האי קרים.

הלחימה הייתה חלק מהמתקפה על מזרח אוקראינה. לוחמי הרפובליקות העממיות של לוהנסק ודונצק שיתפו פעולה עם צבא רוסיה והשתלטו על חלקים נוספים ממחוזות דונצק ולוהנסק. במקביל, הכוחות האוקראינים שמרו על חלקים מסוימים ממחוזות דונצק ולוהנסק.

  מדיה וקבצים בנושא המלחמה בדונבאס בוויקישיתוף

• תמר ברס, אוקראינה‏, בתים מנוקבים ומסעדות שוממות: המיליונים שחיים בכאוס בקצה אירופה, באתר וואלה!‏, 18 בנובמבר 2016