פלישה צבאית היא מתקפה צבאית בה כוחות מזוינים של ישות גאופוליטית אחת נכנסים לשטח שנמצא בשליטת ישות אחרת, בדרך כלל במטרה לכבוש את הישות האחרת, לשנות את הממשל בישות שנכבשה, לכפות חלוקה טריטוריאלית, או במטרה להשיג ויתורים מהממשל בישות שנכבשה.
סיבות היסטוריות נוספות לפלישות צבאיות כוללות בין היתר השתלטות על טריטוריה שאבדה בעבר, הרחבת השטחים שנמצאים בשליטה של מדינה, רדיפה אחר אויבים, הגנה על בעלות ברית, מתקפת מנע, והשתלטות או הגנה על נתיבי תחבורה, אספקת מים, או מצבורי נפט.
פלישה צבאית עשויה להיתפס על ידי צד אחד כמעשה של גזל בעוד שלפי הצד השני היא עשויה להיתפס כמעשה של שחרור.
סרגון השני, במהלך כיבושיו באזור המכונה כיום המזרח התיכון, ניצח את ממלכת ישראל בשנת 722 לפנה"ס והגלה את בני עשרת השבטים למסופוטמיה, ומאז נעלמו עקבותיהם והם נחשבים ל"אבודים". במקומם הובאו מתיישבים מכותה, עוה, חמת וספרווים. הארץ הפכה לפחווה אשורית עם נציב מטעם המלך.
בשנת 490 לפנה"ס החלה האימפריה הפרסית לערוך סדרה של פלישות למספר ערי-מדינה ביוון הקלאסית. הפלישה הראשונה והקטנה יותר, שנערכה בימי דריווש הראשון, והשנייה הגדולה יותר נערכה בימי חשיארש הראשון ב-479 עד 480 לפנה"ס. היוונים הדפו את הפרסים בשתי הפלישות. הפלישה תרמה לאיחוד ערי המדינה ביוון והוביל להיווצרותה של מדינת יוון.
ב-323 לפנה"ס אלכסנדר הגדול הוביל את הצבא היווני-מוקדוני לפרס, כבש את בבל והצליח תוך שנים ספורות למוטט ולהשתלט על האימפריה הגדולה ביותר במזרח התיכון. השפעתו של אלכסנדר הביאה לתקופה הלניסטית של מסופוטמיה וצפון אפריקה.
לאחר שמוחמד הוביל את האיחוד של חצי האי ערב בשנת 632 לספירה, ערכו יורשיו סדרה של פלישות במזרח התיכון, בצפון אפריקה, בדרום אירופה ובדרום אסיה. במשך מעט יותר ממאה שנים, מרבית העולם העתיק נכבש על ידי הכוחות המוסלמים.
הפלישה של הצבא הנורמני לאנגליה במאה ה-11, בראשותו של דוכס נורמנדיה ויליאם הראשון, השפיעו עמוקות על ההתפתחות ההיסטורית והחברתית של בריטניה ושל השפה האנגלית.
בסדרה של תשע פלישות גדולות שיזמו האפיפיורים הנוצריים בין השנים 1095 עד 1291 ניסתה הכנסייה הקתולית לכבוש את ארץ הקודש מן המוסלמים ולהביאה תחת שלטון נוצרי.
מ-1206 עד מותו בשנת 1227 ג'ינגיס חאן ערך סדרה של פלישות שאיחדו את רוב אסיה. בשנת 1368 האימפריה המונגולית הייתה האימפריה הרציפה הגדולה ביותר בהיסטוריה, והשתרעה על כ-35 מיליון קמ"ר על פני היבשת. הפלישה מזרחה לסין הובילה ליצירת שושלת יואן.
פלישה שבוצעה במאה השש עשרה על ידי המעצמות האירופאיות בעקבות גילוי יבשת אמריקה על ידי כריסטופר קולומבוס בשנת 1492.
בשנת 1812 נפוליאון הוביל את צבאותיו לרוסיה. בתחילת הפלישה מנה הכוח הפולש כ-680,000 לוחמים (כולל 300,000 חיילים מצרפת) - זה היה הכוח הצבאי הגדול ביותר אי-פעם נכון לאותה העת. המערכה היוותה נקודת מפנה במלחמות הנפוליאוניות. המלחמה הסתיימה בניצחון רוסי מכריע. בקרבות נהרגו קרוב ל-400,000 חיילים מכוחותיו של נפוליאון וכ-200,000 חיילים רוסים. המוניטין של נפוליאון נפגע במיוחד בעקבות כן וההגמוניה הצרפתית באירופה נחלשה באופן דרמטי.
ב-1 בספטמבר 1939 פלשה גרמניה הנאצית לפולין, והתקדמה עם טקטיקת הבליץ שלה. שבועות לאחר מכן, ב-17 בספטמבר, יזמה ברית המועצות, בעלת בריתה של גרמניה, את הפלישה המזרחית לפולין, מה שגרם לנפילתה של פולין באופן יעיל ומהיר. הברית בין הכובשים בפולין הסתיימה עם פרוץ המלחמה ביניהם ב-1941. פולין נשארה תחת כיבוש גרמניה הנאצית עד סוף המלחמה ב-1945.
לאחר שדוד בן-גוריון הכריז על הקמת מדינת ישראל בה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948, למחרת פלשו לארץ כל צבאות ערב.
כך החל השלב השני של מלחמת העצמאות, אבל הסתיים בניצחון לישראל.
ב-22 בספטמבר 1980, לאחר כמה עימותים, עיראק פלשה לאיראן. עיראק רצתה להחליף את איראן כמדינת המפרץ הפרסי הדומיננטית, וחששה כי המהפכה האיראנית ב-1979 תוביל את הרוב השיעי בעיראק למרוד בממשלת הבעת'ים. עיראק תכננה גם לספח את פרובינציית חוז'סטן העשירה בנפט. המלחמה לא הביאה להישגים טריטוריאליים לאף אחת מהמדינות, אך עלתה בחייהם של כמיליון חיילים ואזרחים משני הצדדים.
ב-3 באוגוסט 1990 פלש צבא עיראק תחת הנהגתו של סדאם חוסיין לכווית כדי שהשתלט על מצבורי הנפט של המדינה. הפלישה למדינה ריבונית, בעלת זיקה מערבית ועתודות נפט הובילה את ארצות הברית להתערב, דבר שהוביל למלחמת המפרץ.
בשנת 2003 הורה נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש על הפלישה האמריקנית לעיראק שמטרתה המוצהרת הייתה להפיל את משטרו של סדאם חוסיין. מוקדם יותר באותה השנה האשימו האמריקנים את עיראק בהחזקת נשק להשמדה המונית, וקראו להדחתו של הנשיא העיראקי סדאם חוסיין. עיקר הלחימה נמשך שלושה שבועות, במהלכה נכבשה עיראק והופל משטרו של חוסיין, שנתפס מאוחר יותר, הועמד לדין והוצא להורג ב-2006.
בעוד שרוב הפלישות המתועדות בהיסטוריה הן מהלכים אשר מבוצעים תוך תכנון והנחיה של דרגים בכירים ומוסמכים, מספר אירועים מהווים פלישה בשוגג.
ב-2010 נגרמה תקרית גבול בין צבא ניקרגואה לקורסטה ריקה בעקבות אי דיוקים בגוגל מפות. מפקד מניקרגואה הסתמך על מקטע לא מדויק בגוגל מפות והורה לחייליו לנוע בהסתמך על המקטע הלא מדויק. החיילים ביצעו תנועה לתוך קוסטה ריקה ואף הסירו דגלים שלה בשטח זה.
ב-2020 נסגר הגבול בין פולין וצ'כיה בעקבות מגפת הקורונה. לצורך הסגירה חיילים מצבא פולין טעו באיתור הגבול והתמקמו בכנסייה אשר נמצאת בשטחה של צ'כיה. החיילים אבטחו את המקום ומנעו תנועה וגישה מאזרחי צ'כיה. לאחר כמה ימים התבררה הטעות והחיילים עזבו את המקום.
This article uses material from the Wikipedia עברית article פלישה צבאית, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.