הגן של פינצי קונטיני (באיטלקית: Il giardino dei Finzi-Contini) הוא סרט קולנוע איטלקי מ-1970 בבימויו של ויטוריו דה סיקה, המהווה עיבוד קולנועי לספרו האוטוביוגרפי של ג'ורג'ו באסאני מ-1962, גן פינצי-קונטיני.
הסרט מתאר את מערכות היחסים של המספר (המגולם בידי לינו קפוליקיו) עם ילדי משפחת פינצי-קונטיני, בתקופה שבין עלייתו של מוסוליני לשלטון לתחילתה של מלחמת העולם השנייה.
כרזת הסרט באיטלקית | |
מבוסס על | The Garden of the Finzi-Continis |
---|---|
בימוי | ויטוריו דה סיקה |
הופק בידי | ארתור כהן, ג'אני הכט לוקארי, ארתור בראונר |
תסריט | ויטוריו בוניצ'לי אוגו פירו ע"פ ספרו של ג'ורג'ו באסאני |
עריכה | אדריאנה נובלי |
שחקנים ראשיים | לינו קפוליקיו דומיניק סנדה פביו טסטי רומולו ואלי |
מוזיקה | מנואל דה סיקה |
צילום | אניו גוארניארי |
מדינה | איטליה, גרמניה המערבית |
חברה מפיצה | נטפליקס |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 2 בדצמבר 1970 |
משך הקרנה | 94 דקות |
שפת הסרט | איטלקית |
סוגה | סרט דרמה, סרט המבוסס על יצירה ספרותית |
פרסים |
|
דף הסרט ב־IMDb | |
שם הסרט מתייחס לגן גדול ומוקף בחומה הצמוד לביתה של משפחה יהודית אמידה בפרארה שבאיטליה, בתקופת עלייתו של הפשיזם באיטליה. הגן מהווה מעין מקדש של תמימות עבור ילדי המשפחה מיקול ואלברטו, המגן עליהם מפני ההתפתחויות הקשות שבעולם החיצוני. ג'ורג'ו, נער יהודי המשתייך לבני המעמד הבינוני בעיר, הוא אחד מבני העיר הבודדים הזוכים להיכנס לאחוזה ולבלות עם ילדי המשפחה בגן. ג'ורג'ו מאוהב במיקול הגחמנית וקלת הדעת, שיחסיה עם אחיה אלברטו עלולים להתפרש כקרובים מדי. אלברטו מצידו נמשך אל מלנאטה יפה התואר, אורח קבוע אחר בגן שהופך לחברו של אלברטו רק לשם התקרבות אל מיקול.
הסרט מדגיש את הניגודיות שבין האווירה החופשית והמתירנית שבגן לבין ההפרה השיטתית של זכויותיהם של יהודי העיר. כך למשל לג'ורג'ו המוכשר לא מתאפשר ללמוד באופן מסודר והוא נאלץ לעשות שימוש בספרייתם העשירה של בני משפחת פינצי-קונטיני, בעוד שברור כי לימודיו לא יישאו פרי והוא בין כה וכה ייאלץ לעזוב את המדינה. הסרט מסתיים בהצגת דמויותיהם של בני המשפחה וחבריהם המשחקים בגן, כאשר ברקע נשמעת תפילת "אל מלא רחמים".
בסרט, שנחשב בדרך כלל ליצירתו הגדולה האחרונה של דה סיקה, חזר הבמאי לשיטת העבודה שנקט בסרטיו הנאו-ריאליסטיים המוקדמים, כאשר ליהק לסרט בעיקר שחקנים ללא ניסיון משחק קודם, שחלקם היו תושבי העיר פרארה במציאות. הסרט צולם בפרארה, והקרנת הבכורה שלו הייתה בישראל, בנוכחות נשיא המדינה, זלמן שזר. בדומה לספרו של באסאני, הסרט סייע רבות בהנצחתה של שואת יהודי איטליה.
"הגן של פינצי קונטיני" זכה בפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר ובפרס דוב הזהב בפסטיבל ברלין, והיה מועמד לפרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר. זהו הסרט הרביעי והאחרון בבימויו של דה סיקה שזכה בפרס אוסקר.
This article uses material from the Wikipedia עברית article הגן של פינצי קונטיני, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.