דרך הקיסר

הדרך נמצאת ביער מטע, סמוך למושב מטע, עין מטע וחורבת חנות. בחלקים מן הדרך, העוברת כולה בשיפוע על שלוחת הר, נחצבו מדרגות נוחות להקלת התנועה. לצדי הדרך מצויים ריכוז אבני מיל, בור מים גדול חצוב ובית בד.

השם הערבי עקבת אל ח'אן (מילולית: מעלות החאן) מתייחס לקרבת הדרך אל הח'אן של חורבת חנות. בעבר עבר על הדרך קטע משביל ישראל.

בעוד שהדרכים הרומיות בארץ ישראל לא היו תמיד סלולות, הרי שדרך זו סלולה ברוחב, בפאר ובאופן המאפשר נוחות רבה, כראוי לקיסר. אחת מאבני המיל שנמצאו סמוך לדרך נושאת את שמו של הקיסר אדריאנוס, ולכן קיימת סברה שהיא נסללה לכבוד ביקורו של הקיסר בארץ ישראל בשנת 130 (סמוך לפני פרוץ מרד בר כוכבא) ומכאן שמה "דרך הקיסר". אולם, יוסף בן מתתיהו מתאר מסע שערך המצביא הרומי לוקיוס אניוס בשם אספסיאנוס, נגד העיר גרשה; לפי מחקריהם הנפרדים של אלי שנהב וזאב ספראי, השתמש המצביא בדרך זו כ-80 שנים קודם לכן.

בינואר 2024 פתחה קרן קיימת לישראל שביל חדש של "דרך הקיסר" בשיתוף הוועדה לשבילי ישראל של החברה להגנת הטבע, הממוקם בצד הדרומי של כביש 375 – על השלוחה של הר יערן, ללא חציית הכביש.

העובדה שאין כל עדויות לחריצים מעגלות משא או מרכבות רומיות מקשה על זיהוי הדרך כדרך רומית אימפריאלית. מחקר של ישראל רול הראה שעגלות משא נהגו בצבא הרומי עד המאה הרביעית, אך אחר כך היו רק בהמות משא (כך למשל בעמודי ניצחון מהמאה השנייה והשלישית מתוארות גם עגלות משא, אך בעמוד תאודוסיוס הראשון אין). ניתוח זה מתארך את הדרך למאה הרביעית, אך לא הרבה אחרי, כי גת ביזנטית החותכת את הדרך מלמדת שתוך כ-200 שנה לכל היותר הדרך חדלה לתפקד כציר תנועה.

חוקרים עצמאיים מציעים כי חלק מהדרכים בארץ שסלילתן מיוחסת לאימפריה הרומית, בעיקר באזור יהודה, היו למעשה דרכים שנסללו על ידי עולי הרגל היהודים לירושלים.

• אלי שנהב, ח'רבת חנות – מסורת ביזנטית קדומה על מקום קבורתו של גלית, מחקרי יהודה ושומרון כרך שביעי, תשנ"ז, עמודים 181–189; המאמר מכיל ביבליוגרפיה נוספת להרחבה
• עין מטע חרבת חנות שביל הקיסר - מסלול טיול מפורט מאתר טיולים בארץ
• חורבת חנות ודרך הקיסר מאתר הקרן הקיימת לישראל