גריגורי זינובייב: מהפכן סובייטי
גריגורי יבסייביץ' זינובייב (ברוסית: Григо́рий Евсе́евич Зино́вьев; 23 בספטמבר 1883 – 25 באוגוסט 1936) היה מהפכן רוסי יהודי, ממייסדיה וממנהיגיה של המפלגה הבולשוויקית הרוסית.
| ערך מחפש מקורות | |
 | |
| גריגורי זינובייב | |
| לידה | 23 בספטמבר 1883 יליזבתגרד, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| הוצאה להורג | 25 באוגוסט 1936 (בגיל 52) מוסקבה, ברה"מ  |
| שם לידה | Овсей-Гершон Аронович Радомысльский |
| מדינה | האימפריה הרוסית, ברית המועצות |
| מקום קבורה | בית הקברות דונסקויה החדש |
| ידוע בשל | אחד ממייסדיה וממנהיגיה של המפלגה הבולשוויקית הרוסית |
| השכלה | אוניברסיטת ברן |
| מעסיק | אוניברסיטת קאזאן, קומינטרן, Lensovet, סובייט פטרוגרד, Kommunist |
| תפקיד |
|
| מפלגה | המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית, מפלגת הלייבור הסוציאל-דמוקרטית הרוסית |
| בן או בת זוג |
|
  | |
קורות חיים
זינובייב נולד בעיר יליזבתגרד שבאימפריה הרוסית (כיום קרופיבניצקי, באוקראינה), כהירש אפלבאום (ונודע גם כאובסיי-גרשון אהרונוביץ' רדומיסלסקי (Овсей-Гершон Аронович Радомысльский)) במשפחת בעלי חווה חקלאית.
זינובייב הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית הרוסית בשנת 1901. למד כימיה ומשפטים בברן. בשנת 1903 הוא פגש בברן את ולדימיר לנין ומאז היה למקורבו. בשנים 1904–1908 פעל ברוסיה בארגון המפלגה ובהפצת חומר תעמולתי. בשנת 1908 נאסר, לאחר ששוחרר יצא את רוסיה והשתתף בפעילות ההנהגה הגולה של הפלג הבולשוויקי.
במרץ 1917, עם פרוץ המהפכה הקומוניסטית ברוסיה, חזר לסנקט פטרבורג ביחד עם לנין ומספר חברי מפלגה נוספים. הוא הועמד בראש סניף המפלגה בעיר. בעקבות משבר יולי נמלט ביחד עם לנין לפינלנד. לאחר מהפכת אוקטובר נתמנה לנשיא הקומינטרן וכיהן בתפקיד זה עד לשנת 1926. בתקופה זו היו לו מספר מחלוקות עקרוניות עם לנין בנושאי מדיניות שונים. לאחר מות לנין (1924) נמנה זינובייב עם השלישייה המובילה של ההנהגה, יחד עם סטלין וקמנייב. ואולם, במהלך השתלטות סטלין על ההנהגה, הורחק זינובייב מעמדות עוצמה, סולק מהמפלגה, ובשנת 1934 נאסר באשמת "פעילות קונטר-רבולוציונית", נשפט וקיבל עונש מאסר של 10 שנים. בשנת 1936 במהלך משפט נוסף הואשם ברצח סרגיי קירוב ובפשעים נוספים. לאחר משפט ראווה הוצא להורג באוגוסט של אותה שנה. ההיסטוריון הישראלי הנודע, שמואל אטינגר, סיפר לחיים גורי את הדברים הבאים על מותו של זינובייב: "בשלושה ספרים מוזכר סיפור דומה על אשר קרה לחבר זינובייב, מזכיר הקומינטרן. לפני שהוצא להורג הוא צעק ללא הרף: "תנו לי רק לטלפן לחבר סטלין!". כאשר הובל אל הקיר נפל על ברכיו וקרא: "שמע ישראל". אחד משומרי ראשו של סטלין, בשם פאוקר, היה עד לחיזיון וסיפר זאת לסטלין וזה כמעט מת מצחוק למשמע הדברים". בשנת 1988 שמו טוהר מכל האשמות.
אחותו, ד"ר דינה ורלינסקי, עלתה לארץ ישראל. גיסה של דינה ורלינסקי, שלמה ורלינסקי, שהתייתם מהוריו בגיל שש, גדל אצל זינובייב, ועלה לארץ ישראל זמן לא-רב קודם להוצאתו של זה להורג.
קישורים חיצוניים
- גריגורי זינובייב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
גרגורי זינובייב (1883-1936), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
This article uses material from the Wikipedia עברית article גריגורי זינובייב, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.