גן הקבר

האתר נמצא כמה עשרות מטרים מצפון לחומת העיר העתיקה, בתחומי המע"ר של מזרח ירושלים.

גן הקבר

מידע כללי
סוג	קבר ישו, חלקת קבורה
מדינה	ישראל
קואורדינטות	31°47′02″N 35°13′49″E / 31.783957°N 35.230147°E / 31.783957; 35.230147
www.gardentomb.org

בבשורה על-פי יוחנן, פרק 19 פסוקים 38-42 מתואר:

"וְאַחַר בָּא יוֹסֵף הָרָמָתִי וְהוּא תַּלְמִיד יֵשׁוּעַ בַּסֵּתֶר מִפְּנֵי הַיְּהוּדִים וַיִּשְׁאַל מֵאֵת פִּילָטוֹס אֲשֶׁר יִתְּנֵהוּ לָשֵׂאת אֶת־גוּפַת יֵשׁוּעַ וַיַּנַּח לוֹ פִּילָטוֹס וַיָּבֹא וַיִּשָּׂא אֶת־גוּפַת יֵשׁוּעַ׃ וַיָּבֹא גַּם־נַקְדִּימוֹן אֲשֶׁר בָּא־לְפָנִים בַּלַּיְלָה אֶל־יֵשׁוּעַ וַיָּבֵא תַעֲרֹבֶת מֹר־וַאֲהָלוֹת כְּמֵאָה לִיטְרִין׃ וַיִּקְחוּ אֶת־גּוּפַת יֵשׁוּעַ וַיְחַתְּלוּהָ בְתַכְרִיכִין עִם־הַבְּשָׂמִים כְּמִנְהַג הַיְּהוּדִים לִקְבֹר אֶת־מֵתֵיהֶם׃ וּבַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִצְלַב הָיָה גָן וּבַגָּן קֶבֶר חָדָשׁ אֲשֶׁר לֹא־הֻנַּח בּוֹ מֵת עַד־הֵנָּה׃ שָׁם שָׂמוּ אֶת־יֵשׁוּעַ כִּי־עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה לַיְּהוּדִים וְהַקֶּבֶר קָרוֹב."

ישו נקבר על פי המסורת מחוץ לגבולות ירושלים (מחוץ לחומה השנייה המתוארת אצל יוספוס פלביוס). המקום המסורתי בו נקבר ישו זוהה במאה הרביעית על ידי הלנה, אמו של הקיסר קונסטנטינוס, שהפך את הנצרות לדת האימפריה הרומית. הלנה הקימה באתר שזיהתה את כנסיית הקבר (כיום ברובע הנוצרי בעיר העתיקה של ירושלים). כנסיית הקבר מקובלת כיום כמעט על כל הזרמים הנוצריים כמקום קבורתו של ישו, פרט למספר זרמים פרוטסטנטיים.

לטענת הפרוטסטנטים כנסיית הקבר אינה מתאימה לתיאורים בברית החדשה המתארים גבעה וגן. אם כי ייתכן והסיבה לכך שהפרוטסטנטים מצאו להם מקום חלופי לקברו של ישו נעוצה בסיבה פוליטית ולאו דווקא תאולוגית, והיא העובדה כי כשנוסדה הכנסייה הפרוטסטנטית במאה ה-16 הייתה כבר כנסיית הקבר מחולקת בין עדות נוצריות שונות ולא הייתה לפרוטסטנטים כל אפשרות לזכות בבעלות על שום חלק בכנסייה.

את האתר החלופי לקברו של ישו זיהה ב-1883 הגנרל צ'ארלס גורדון ולכן המקום מוכר גם בכינוי "הגולגולתא של גורדון" או "Gordon's Calvary". גורדון זיהה את הגבעה המצוייה מול שער שכם, מחוץ לחומות העיר העתיקה, עם גבעת הגולגולתא. הסיבה לכך נעוצה במראה הגבעה מכיוון שער שכם שהמערות החצובות בה העניקו לה מראה המזכיר גולגולת, ובעובדה כי ב-1867 נמצאה במקום מערת קבורה שתוארכה בטעות לימי בית שני.

ברטה ספפורד וסטר, בת למייסדי המושבה האמריקאית בירושלים, תיארה בספרה "ירושלים שלנו" כיצד גורדון זיהה את האתר עם גולגולתא:

"שם הבשיל במוחו הרעיון, שהגבעה ממול לחומה הצפונית היא הגולגותה...הוא נתן לאבא מפה ורישום המראים את הגבעה כפני אדם, עם גולגולת העומדת בידות התוכנית. חלק ממתלול הסלע שבו נמצא מה שידוע כמערת ירמיהו, נראה אמנם באופן מושלם ומפתיע כגולגולת עם ארובות העיניים, מקום האף ופה פתוח..."

מאוחר יותר נתגלו קברים נוספים בחצר מנזר מנזר סנט אטיין, הגובל בגן הקבר מצפון. גם הקברים הללו תוארכו תחילה לתקופת בית שני, אם כי מחקר מודרני, שנערך בשנות השבעים על ידי גבי ברקאי, עמוס קלונר ועמי מזר, מתארך אותם מעבר לכל ספק לתקופת בית ראשון, מאות שנים לפני תקופתו של ישו. האתר נרכש על ידי הפרוטסטנטים ב-1894 ומאז הוא משמש להם כאתר עלייה לרגל.

קבר הגן נמצא כיום בבעלות אגודת קבר הגן, The Committee of the Garden Tomb (Jerusalem) Association, שמרכזה בלונדון. יש בו פינות חמד ירוקות ונשמרת בו תחושה של גן פתוח, כפי שהיה, בעיני הפרוטסטנטים בתקופתו של ישו. לאחר הכניסה לגן פונים שמאלה בשביל לעבר "חצר" חצובה בסלע ובה ניתן לראות את פתח מערת הקבורה המיוחסת לישו שנתגלתה, כאמור ב-1867 ונחקרה על ידי קונרד שיק. מערת הקבורה בת שני חדרים ובפתחה אבן גולל. היא נמצאת בתוך גן קדום, שבו נמצאו בורות אגירה למי השקיה. חלק מהפרוטסטנטים מסכימים עם המחקר המודרני ותיארוך הקבר לתקופת בית ראשון. עם זאת, לטענתם, עדיין קיימת חשיבות באתר קבר הגן בשל שימור האווירה האותנטית הקדומה של ימי ישו.

בתקופה הצלבנית עמד במרבית השטח של קבר הגן מבנה חצר מרובע בשם האסינריה (Asinaria). מבנה זה שימש כאורוות חמורים של מסדר ההוספיטלרים. אורווה גדולה זו, דומה במבנה לאורווה הצלבנית שנחשפה בעתלית. בחזית הקבר, היה קמרון ארוך ששימש כאורוות. התעלה החצובה בחזית הקבר, אשר מוצגת לעיתים כתעלה של אבן הגולל שסגרה על הקבר של ישו, הנה למעשה שוקת מהתקופה הצלבנית שחולקה על ידי מחיצות אבן לאבוסים. בתמונות מראשית המאה העשרים מחיצות אלו נראות בבירור.

• כנסיית הקבר

• מיכל ביטון, גן הקבר: יצירתו של גן פולחן פרוטסטנטי בתוך: אדריכלות נוף - ביטאון האיגוד הישראלי של אדריכלי הנוף, 70, מרץ 2019.
• מדריך לאתרים נוצריים בישראל, אריאל 87-85, 1992
• אלונה ורדי, "על אם הדרך לשכם", ירושלים וכל נתיבותיה, הוצאת יד בן צבי, ירושלים, עמודים 218-228.
• אהרון לירון, הנצרות וארץ הקודש צ'ריקובר, 1994.

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גן הקבר

•   אתר האינטרנט הרשמי של גן הקבר
• האתר הרשמי של גן הקבר (באנגלית)
• מידע מאתר רשות העתיקות על גן הקבר  
• רון פלד, גן הקבר: סוד הקבר הנעלם, באתר ynet, 29 בספטמבר 2006