ג'ורדן ברנט פיטרסון (באנגלית: Jordan Bernt Peterson; נולד ב-12 ביוני 1962) הוא פסיכולוג קליני קנדי, מבקר תרבות, אינטלקטואל, הוגה ופרופסור אמריטוס לפסיכולוגיה באוניברסיטת טורונטו.
תחום המחקר העיקרי שלו הוא הפסיכולוגיה של האישיות.
לידה | 12 ביוני 1962 (בן 61) אדמונטון, קנדה |
---|---|
שם לידה | Jordan Bernt Peterson |
מדינה | קנדה |
מקום מגורים | Fairview, ארלינגטון, טורונטו |
השכלה |
|
מעסיק | אוניברסיטת טורונטו, אוניברסיטת מקגיל, אוניברסיטת הרווארד |
תפקיד | פרופסור לפסיכולוגיה, פסיכולוג קליני, אושיית רשת |
בן או בת זוג | תמי פיטרסון (1989–?) |
מספר צאצאים | 2 |
חתימה | |
jordanbpeterson | |
הוא מחברם של הספרים: "מפות של משמעות" שיצא ב-1999, "12 כללים לחיים", שיצא לאור ב־2018, והגיע לראש רשימת רבי המכר בקנדה וממשיכו "להיות אדם – 12 כללים נוספים לחיים" שיצא ב-2021. פיטרסון מרבה להתראיין ולהרצות בפני הקהל הרחב, ולערוץ היוטיוב האישי שלו ישנם יותר מ-7 מיליון מנויים.
פיטרסון גדל באלברטה, הבכור מבין שלושה ילדים. אביו היה מורה בבית ספר ואמו ספרנית. שמו האמצעי הוא ברנט (bɛərnt / BAIRNT) על שם הסבא-רבא הנורווגי שלו.
בגיל 13 החל להתעמק בכתביהם של ג'ורג' אורוול, אלדוס האקסלי, אלכסנדר סולז'ניצין ואיין ראנד. הוא עבד גם במפלגה הדמוקרטית החדשה (NDP) לאורך כל שנות העשרה שלו, אך נטש את המפלגה בגיל 18. לימים אמר שהוא ראה במפלגה כ"אינטלקטואלים סוציאליסטים מהמעמד הבינוני שלא אהבו את העניים, אלא פשוט שנאו את העשירים".
לאחר סיום התיכון בשנת 1979, החל פיטרסון ללמוד בקולג' האזורי מדע המדינה וספרות אנגלית. מאוחר יותר עבר לאוניברסיטת אלברטה, וסיים את התואר הראשון ב-1982 ונסע לשנה באירופה, שם החל לחקור את הפסיכולוגיה של המלחמה הקרה, הטוטליטריות האירופית של המאה ה-20 והסלמת מרוץ החימוש הגרעיני. בעקבות השפעות אלה חקר את יצירותיהם של ניטשה, יונג, ודוסטויבסקי. לאחר מכן חזר לאוניברסיטת אלברטה וקיבל תואר בפסיכולוגיה בשנת 1984. ב-1985 עבר למונטריאול ולמד באוניברסיטת מקגיל, שם קיבל את הדוקטורט שלו בפסיכולוגיה קלינית בשנת 1991, ונשאר כפוסט-דוקטורנט בבית החולים דאגלס שליד האוניברסיטה עד יוני 1993.
בשנים 1993-1998, שימש פיטרסון פרופסור חבר במחלקה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת הרווארד. ב-1998 חזר לקנדה וקיבל משרה כפרופסור מן המניין באוניברסיטת טורונטו.
תחומי הלימוד והמחקר שלו הם הפסיכו-פרמקולוגיה, פסיכולוגיה א-נורמלית, נוירולוגית, קלינית, אישיותית, חברתית, תעשייתית וארגונית, דתית, אידאולוגית, פוליטית ופסיכולוגיה יצירתית. פיטרסון חיבר למעלה ממאה מאמרים אקדמיים. עד 2017 שימש כפסיכולוג קליני ופגש כעשרים מטופלים בשבוע.
בהרצאה מצולמת שנשא בשנת 2017 הביע מחאה נגד התקינות הפוליטית ובעיקר נגד חוק שכונה "C-16" האוסר לטענתו על שימוש בכינויי גוף המנוגדים למגדר שבו מזדהה האדם, והופך זאת לעבירה פלילית. הוא תיאר את החוק, שעבר בפרלמנט הקנדי, כמסוכן לחופש הביטוי, כמנוסח בצורה מבולבלת ומעורפלת, וכחסר ביסוס מדעי.
פיטרסון הוא מהמבקרים הבולטים של המרקסיזם והנאו-מרקסיזם, שלדעתו עלול להוביל לדיקטטורה, תוך שהוא מהדהד את תאוריית הקשר על המרקסיזם התרבותי. בשנת 2018 התראיין לכתבת ערוץ 4, קתי ניומן והסביר את הסתייגויותיו מהתנועה הפמיניסטית הרדיקלית ומרעיונות פוסט-מודרניים, ואת הנזקים שלדעתו הם מחוללים בעולם האקדמי ומעבר לו. הריאיון הפך לויראלי ופרסם את פיטרסון בכל העולם.
בשנת 2018, בעקבות הצלחת ספרו "12 כללים לחיים", הפסיק פיטרסון לקבל מטופלים בקליניקה שלו והפסיק את פעילותו באוניברסיטה.
באפריל 2019 נערך "הדיבייט בין פיטרסון לז'יז'ק", בו התעמתו פיטרסון והפילוסוף סלבוי ז'יז'ק. האירוע כונה בתקשורת "הדיבייט של המאה", אך פיטרסון זכה גם לביקורות, בעיקר על שהציג בורות ביחס להגות המרקסיסטית ועל שהעלה טיעונים שטחיים. בספטמבר של אותה השנה יצא סרט תיעודי בשם "עלייתו של ג'ורדן פיטרסון".
בספטמבר 2019 אושפז פיטרסון במצב קשה ברוסיה בעקבות התמכרות לקלונאזפאם. הוא הורדם ומצבו השתפר. ביוני 2020 הופיע בפודקאסט של בתו, מיכאלה פיטרסון, ותיאר כיצד החלים כמעט לגמרי לאחר שמצבו היה אנוש.
ביוני 2022 חתם חוזה עם הדיילי וייר (the daily wire), אשר כולל את זכויות ההפצה של תוכן הווידאו ופודקאסטים שלו, כמו כן פיטרסון מפיק תכנים ייחודיים בעבור פלטפורמת הסטריימינג של הדיילי וייר, +Dailywire.
בינואר 2022 הודיע על פרישה ממשרתו כפרופסור באוניברסיטת טורונטו בין השאר כמחאה על תרבות הפרוגרסיביזם. בנובמבר באותה השנה הודיע איגוד הפסיכולוגים College of Psychologists of Ontario (אנ') שפיטרסון עלול לאבד את רישיונו לעסוק בפסיכולוגיה קלינית. האיגוד הצביע על כך שהתבטאויותיו של פיטרסון כוללות "טרנספוביה, סקסיזם וגזענות" ושהן "פוגעות באמון הציבור במקצוע הפסיכולוגיה". כתוצאה מכך דרש האיגוד מפיטרסון לעבור התאמה מקצועית בתוכנית הכשרה מיוחדת לשמירה על התבטאויות פומביות.
פפיטרסון מאפיין את עצמו מבחינה פוליטית כליברל בריטי קלאסי . לדבריו רבים טועים לחשוב שהוא בעל השקפות פוליטיות ימניות. הוא תומך בשירותי בריאות ציבוריים, חלוקה מחדש של העושר כלפי העניים, ולגליזציה של סמים קלים. הניו יורק טיימס תיאר את פיטרסון כ"בעל נטייה לשמרנות", יורם חזוני כתב בוול סטריט ג'ורנל: "ההצלחה המדהימה של הטיעונים בעד חשיבות הסדר הפכה אותו לאחד מהוגי הדעות השמרניים המשמעותי ביותר בעולם דובר האנגלית מזה דור."[דרוש מקור]
פיטרסון טוען שהוא תומך בשוויון בין שני המינים, אך יוצא כנגד כך שנשים כי ייטלו על עצמן תפקידים "גבריים" רק למען השוויון. לדבריו, ככל שדוחפים לשוויון שכזה, כך ההבדלים בין נשים לגברים מתחדדים עוד יותר. הוא סבור שנשים וגברים שונים מטבעם, והנטייה הטבעית של כל אחד מהם בבחירת מקצוע שמתאים לו היא הכרחית.
This article uses material from the Wikipedia עברית article ג'ורדן פיטרסון, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.