ג'אדו: מחנה ריכוז בלוב

אל המחנה הועברו כ-2,600 מיהודי קירנאיקה, חלקה המזרחי של לוב, ו-562 מהם מתו ברעב, במחלות ובעינויים.

ג'אדו
ערבית: جادو
איטלקית: Giado

מידע כללי
סוג	מחנה ריכוז
מדינה	לוב
מחוז	Jabal al Gharbi District
תאריכים
תאריך הקמה	מאי 1942
תאריך שחרור	ינואר 1943
אוכלוסייה
צבא משחרר	הצבא הבריטי
מספר אסירים בשיא	2,600
השתייכות האסירים	יהודים
נתונים
מספר הנספים	562
קואורדינטות	31°57′00″N 12°01′00″E / 31.95°N 12.0167°E / 31.95; 12.0167
(למפת לוב מוגדלת)   טריפולי בנגאזי מיסראתה אל-ביידא רדאמס סבהא תוניסיה אלג'יריה ניז'ר צ'אד סודאן מ. הים התיכון ג'אדו (למפת לוב רגילה)   טריפולי בנגאזי מיסראתה אל-ביידא רדאמס סבהא תונ. אלג'. ניז'ר צ'אד סו. מ. הים התיכון ג'אדו

המחנה שימש מחנה עבודה ואסיריו הועסקו בעבודות כפייה, אך היות שאוכלס לא רק בכוח עבודה אלא במשפחות שלמות כחלק מתוכנית טיהור אתני, מגדירים אותו רבים כמחנה ריכוז.

יהודי קירנאיקה תחת שלטון מדינות הציר

במהלך מלחמת העולם השנייה שימשה קירנאיקה זירת קרבות מרכזית בצפון אפריקה בין בריטניה לבין איטליה וגרמניה. בכיבוש הבריטי הראשון של קירנאיקה ראו היהודים בצבא הבריטי צבא משחרר. היהודים שיתפו פעולה עם הבריטים ובמיוחד שמחו לפגוש את החיילים הארצישראליים. לאחר הנסיגה הבריטית הראשונה החלו האיטלקים תושבי בנגזי לפרוע ביהודים. 2 יהודים נהרגו, רכוש נשדד ובתים רבים נהרסו.

החל מפברואר 1941 החלה מעורבות ישירה של גרמניה בלוב עם הקמת קורפוס אפריקה. בעקבות הכיבוש הבריטי בנובמבר 1941 הוגברה המעורבות הגרמנית באמצעות מינויים בפיקוד הצבאי והקצאת משאבים.

בפברואר 1942, כשבוע לאחר נסיגתם השנייה של הבריטים מקירנאיקה, הורה מוסוליני על דילול האוכלוסייה היהודית בקירנאיקה ופינויה לטריפוליטניה בתואנה של מניעת שיתוף פעולה עם האויב.

הפינוי לטריפוליטניה

בסך הכל פונו כ-3,000 יהודים, שהם רוב יהודי קירנאיקה. כ-2,600 יהודים פונו למחנה ג'אדו, וכ-400 יהודים שוכנו בבתים בודדים בעיירות הסמוכות גריאן, טיגרנה ויפרן. הפינוי נעשה בשיירות של משאיות החל ממאי ועד לאוקטובר 1942. על הרכב המשלוחים החליט ועד הקהילה, ותדירותם הוכתבה לו, וכן יעדיהם. המסע נערך כחמישה ימים והיהודים הורשו לקחת רק רכוש מועט. מעטים נשארו בקירנאיקה.

הפיקוד על המחנה היה איטלקי, והשומרים היו איטלקים, גרמנים וערבים. לשומרים ניתנה הרשות לירות בכל מי שיתקרב לגדר.

תנאי האקלים במחנה היו קשים, ביום שרר חום גבוה, ובלילה קור עז. האסירים שוכנו בצפיפות רבה. המגורים במחנה היו בביתנים ארוכים שבכל אחד מהם שוכנו כ-300 עד 400 איש, כאשר בין משפחה למשפחה הפרידו מחיצות מאולתרות. בביתנים היו מיטות בלבד, שלא הספיקו למספרם הרב של האסירים.

המשפחות קיבלו מנת מזון שבועית שכללה מנות זעומות של אורז או מקרוני, סוכר, רסק עגבניות וקפה או תה. כמו כן קיבלו האסירים 100-150 גרם לחם ביום. מים חולקו במשך שעתיים ביום לכל הצרכים. כמו כן היו שקנו מזון מערביי האזור בתמורה לבגדים, כסף ותכשיטים, תוך העלמת עין מצד השומרים. בנוסף, קהילת טריפולי שיגרה באופן קבוע בכל שבוע כסף ומזון כשר לאסירים ואף מזון כשר לפסח.

האסירים במחנה הועסקו בעבודות כגון עידור והעברת חצץ ממקום למקום. על סידור העבודה היו אחראים ראש (מאיטלקית: capo) וסגן שמונו בכל ביתן.

בשל תנאי התברואה הגרועים במחנה, הצפיפות והתזונה הלקויה, פרצו במחנה מגפות של טיפוס הבטן וטיפוס הבהרות.

המחנה נכבש על ידי הצבא הבריטי במהלך ינואר 1943. פינויו הסופי התעכב מחשש להפצת המחלות, ועקב קשיי תחבורה.

• יהודים מחוץ לאירופה תחת כיבוש נאצי

• רחל סימון, "יהודי לוב על סף שואה", פעמים 28 (עמ' 44-78), מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, 1986–ה'תשמ"ו
• שלמה אברמוביץ' ובועז אפלבאום, היומן הגנוז ממחנה הריכוז ג'אדו: סיפורה של שואה נעלמה בלוב מיומנו של יוסף דעדוש, ראשון לציון: ידיעות ספרים, 2020.

• עדויות ניצולים מארכיון יד ושם:
  • חיון חיון על תנאי החיים במחנה ג'אדו בלוב
  • רחמים בוקרה על חוקי הגזע בבנגאזי והחיים במחנה ג'אדו בלוב
• רנית נחום-הלוי, גם לניצולי שואה יוצאי לוב ותוניס מגיע פיצויים, באתר חדשות מחלקה ראשונה, 15/03/2005
• גואל פינטו, גם אנחנו היינו שם, באתר הארץ, 4 במאי 2005
• The Holocaust in Libya, באתר זכור! שלום!