בלגים: אזרחים או תושבי בלגיה

מכיוון שבלגיה היא מדינה רב-לאומית, הקשר הזה עשוי להיות קשור למגורים, חוק, היסטוריה או תרבות, ולא אתניות. רוב הבלגים, לעומת זאת, שייכים לשתי קבוצות לשוניות או קהילות (הולנדית: gemeenschap; צרפתית: communauté) באזורים ההיסטוריים שלה: ולונים בוולוניה, דוברי צרפתית או ולונית, ופלמים בפלנדריה, דוברי הולנדית. יש גם פזורה בלגית משמעותית, שהתיישבה בעיקר בארצות הברית, קנדה, צרפת והולנד.

בלגים
Belgen (הולנדית)
Belges (צרפתית)
Belgier (גרמנית)

אוכלוסייה
11–12 מיליון
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
בלגיה בלגיה 10,839,905 ארצות הברית ארצות הברית 352,630 קנדה קנדה 176,615 צרפת צרפת 133,066 הולנד הולנד 117,495 ספרד ספרד 52,000 איטליה איטליה 46,000 גרמניה גרמניה 20,000-50,000 הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת 31,000 לוקסמבורג לוקסמבורג 22,000 שווייץ שווייץ 17,000 טורקיה טורקיה 12,000 דרום אפריקה דרום אפריקה 10,000 אוסטרליה אוסטרליה 8,000 פולין פולין 7,000 ברזיל ברזיל 6,000 ישראל ישראל 6,000 פורטוגל פורטוגל 5,183 רומניה רומניה 5,000 יוון יוון 5,000 בולגריה בולגריה 3,000 אוסטריה אוסטריה 3,000 הונגריה הונגריה 3,000 שוודיה שוודיה 3,000 דנמרק דנמרק 2,000 נורווגיה נורווגיה 2,000 אירלנד אירלנד 2,000 מרוקו מרוקו 2,000 מקסיקו מקסיקו 1,000 סלובקיה סלובקיה 1,000 מלטה מלטה 1,000 צ'כיה צ'כיה 1,000
שפות
הולנדית, צרפתית, גרמנית, פלמית, ולונית
דת
נצרות קתולית, אי-דת, אסלאם
קבוצות אתניות קשורות
פלנדריה פלמים, ולוניה ולונים, יהדות בלגיה

המהפכה הבלגית ב-1830 הובילה להקמת מדינה עצמאית תחת ממשלה זמנית וקונגרס לאומי. השם "בלגיה" אומץ למדינה, ונגזר משמה של פרובינקיה גאליה בלגיקה, פרובינקיה רומית בצפון גאליה שלפני פלישת האימפריה הרומית בשנת 100 לפנה"ס היה מיושב על ידי הבלגים, תערובת של שבטים גרמאניים וקלטים.

השם הלטיני קם לתחייה בשנת 1790 על ידי המדינות הבלגיות המאוחדות, המדינה קצרת המועד שנוצרה לאחר מהפכה נגד השלטון האוסטרי ב-1789. מאחר שלא הייתה קיימת אז מקבילה של שם תואר ל"בלגי", שם העצם הצרפתי "Belgique" אומץ כשם עצם וגם כשם תואר, תופעה שנשאלה מלטינית. מהמאה ה-16 כונו ארצות השפלה והרפובליקה ההולנדית בלטינית "Belgica".

הבלגים הם בעיקר לאום אזרחי (אנ') לפי דין הקרקע, הידועה גם זכות כאזרחות מלידה, ואינם קבוצה אתנית הומוגנית. הבלגים מורכבים משתי קבוצות לשוניות ואתניות עיקריות: דוברי ההולנדית (הנקראים הפלמים) ודוברי הצרפתית (בעיקר הוולונים), וכן קבוצה שלישית זעירה אך מוכרת חוקתית משני אזורים קטנים דוברי גרמנית. העדיפויות האתניות והלשוניות המתחרות הללו נשלטות על ידי "אזורים או קהילות" המוגדרים חוקתית, בהתאם לתחום החוקתי של הנושא, מבנה פוליטי בלגי מורכב וייחודי. מכיוון שבלגים רבים הם לפחות דו-לשוניים, או אפילו תלת-לשוניים, מקובל שרשתות עסקיות, חברתיות ומשפחתיות כוללות חברים מהקבוצות האתניות השונות המרכיבות את בלגיה.^{[דרוש מקור]}

אזור הבירה בריסל תופס עמדה פוליטית ותרבותית ייחודית, שכן מבחינה גאוגרפית ולשונית הוא מהווה מובלעת דו-לשונית בתוך האזור הפלמי החד-לשוני. עם הקמתה של ממלכת בלגיה ב-1830 החלה עליית השפה הצרפתית בבריסל, והיא הפכה מעיר דוברת הולנדית כמעט כולה לעיר רב לשונית עם צרפתית כשפת הרוב ולינגואה פרנקה.

מאז עצמאותה של בלגיה ב-1830 התואר החוקתי של ראש המדינה הבלגי הוא "מלך הבלגים" ולא "מלך בלגיה".

פלמים

 

בתוך בלגיה מהווים הפלמים, כ-60% מהאוכלוסייה, קבוצה מובחנת המופרדת על ידי שפתם ומנהגיהם. עם זאת, בהשוואה להולנד מתפוררים רוב הגבולות התרבותיים והלשוניים הללו, מפני שהפלמים חולקים את אותה שפה, מנהגים דומים (אם כי רק עם דרום הולנד) ודת מסורתית עם ההולנדים.

ולונים

 

 

ולונים הם עם דובר צרפתית שחי בבלגיה, בעיקר בוולוניה. הוולונים הם קהילה ייחודית בבלגיה, וקריטריונים היסטוריים ואנתרופולוגיים חשובים (דת, שפה, מסורות, פולקלור) קושרים את הוולונים לצרפתים. הם עשויים לדבר שפות אזוריות כמו ולונית או פיקארדית, וגם צרפתית.

אף על פי שכשלושה רבעים מדוברי הצרפתית בבלגיה חיים בוולוניה, תושבי בריסל דוברי הצרפתית נוטים שלא להזדהות כוולונים.

קהילה דוברת גרמנית

הקהילה דוברת הגרמנית בבלגיה היא אחת משלוש הקהילות הפדרליות המוכרות חוקתית במדינה. שטח הקהילה, המכסה פחות מ-1,000 קילומטר רבוע במחוז לייז' בוולוניה, הוא כולל תשע מתוך אחת עשרה הרשויות של מה שנקרא הקנטונים המזרחיים. האוכלוסייה המקומית מונה למעלה מ-73,000 איש - פחות מ-1% מהאוכלוסייה הכללית. לאזור, הגובל בהולנד, גרמניה ולוקסמבורג, יש פרלמנט וממשלה משלו באויפן.

הקהילה דוברת הגרמנית מורכבת מהחלקים דוברי הגרמנית של האדמות שסופחו ב-1920 מרפובליקת ויימאר בעקבות חוזה ורסאי. בנוסף, בבלגיה של ימינו יש גם כמה אזורים דוברי גרמנית נוספים שהיו שייכים לבלגיה עוד לפני 1920, אך הם אינם נחשבים כיום רשמית לחלק מהקהילה דוברת הגרמנית בבלגיה: בלייברג-ולקרנאט-באאלן בצפון-מזרח מחוז לייז' וארלרלנד (העיר ארלון וכמה מהכפרים הסמוכים לה בדרום-מזרח מחוז לוקסמבורג הבלגית). עם זאת, ביישובים אלה השפה הגרמנית נמצאת בסכנת הכחדה רבה עקב אימוץ הצרפתית.

הכנסייה הרומית-קתולית הייתה באופן מסורתי דת הרוב בבלגיה, כאשר כ-65% מהבלגים מצהירים על עצמם כקתולים. עם זאת, עד 2004, הנוכחות בכנסייה של יום ראשון הייתה רק כ-4 עד 8% (9% בפלנדריה בלבד). מחקר משנת 2006 בפלנדריה, שנחשבה זה מכבר יותר דתית מאזור בריסל או ולוניה, הראתה ש-55% מתושביה מכנים את עצמם דתיים, ו-36% אמרו שהם מאמינים שאלוהים ברא את העולם.

בבלגיה חיו 10,839,905 תושבים ב-1 בינואר 2010, עלייה של 601,000 בהשוואה לשנת 2000 (10,239,085 תושבים). בין 1990 (9,947,782 תושבים) ל-2000 הגידול היה 291,000 בלבד. אוכלוסיות פלנדריה, ולוניה ובריסל ב-1 בינואר 2010 עמדו על 6,251,983 (57.7% מאוכלוסיית בלגיה), 3,498,384 (32.3%) ו-1,089,538 (10.1%), בהתאמה.

  ערך מורחב – קטגוריה: בלגים

• בלגיה
• בלגים (עם עתיק)
• יהדות בלגיה
• ולונים
• פלמים