אנכסימנס

הוא חי במאה הששית לפני הספירה, בעיר מילטוס. עיקר פעילותו כפילוסוף התרחשה באמצע המאה השישית לפנה"ס. נמנה עם הפילוסופים הפרה-סוקרטיים.

אנכסימנס
Ἀναξιμένης

לידה	585 לפנה״ס? מילטוס, טורקיה
פטירה	525 לפנה״ס? (בגיל 60 בערך) מילטוס, טורקיה
השקפה דתית	hylomorphism
זרם	פילוסופיה קדם-סוקרטית, האסכולה המילטית
תחומי עניין	פילוסופיה, literary activity
עיסוק	פילוסוף, סופר, אסטרונום, פרוזאיסט

אנכסימנס חי בעיר מילטוס, עיר נמל בחופה המערבי של אסיה הקטנה (כיום טורקיה). העיר הייתה ממוקמת במיקום אסטרטגי, בנקודת החיבור בין מזרח למערב, ונהנתה מעצמאות יחסית תחת השלטון הפרסי. כתוצאה מכך קיימה העיר קשרי מסחר ענפים, שהפכוה לעיר משגשגת מבחינה כלכלית, ולצומת בה עברו בני עמים רבים, יוונים וזרים. אקלים כלכלי וחברתי זה, אשר יצר הפריה הדדית של דעות ותרבויות, הוא אחד ההסברים המקובלים במחקר תולדות הפילוסופיה לכך שדווקא במילטוס צמחה לראשונה המחשבה הפילוסופית.

אנכסימנס הוא השלישי באסכולת הפילוסופים המילטיים (שמקורם בעיר מילטוס), וקדמו לו תאלס ואנכסימנדרוס, אשר אנכסימנס היה ככל הנראה תלמידו. לפי ספרו של ההיסטוריון היווני דיוגנס לארטיוס, "חייהם ודעותיהם של פילוסופים מפורסמים", אנכסימנס היה בנו של אוריסטראטוס, ובנוסף להיותו תלמידו של אנכסימנדרוס ייתכן והיה גם תלמידו של הפילוסוף פרמינדס.

נראה כי בחייו פרסם ספר "בסגנון יוני פשוט וחסכוני", אך הספר לא שרד, ועיקר הידוע לנו על משנתו הפילוסופית מקורו בציטוטים מאוחרים יותר של דבריו, מתוך כתבי תאופראסטוס ואריסטו.

כמו קודמיו בני האסכולה המילטית, גם אנכסימנס טען כי קיים יסוד חומרי אחד, ה"ארכי" (archai) שממנו עשויים הדברים כולם. תפיסה זו מכונה "השקפה מוניסטית" (מלשון מונו – אחד). אולם בניגוד לתאלס, אשר ראה במים את היסוד הראשוני של כל הדברים, ובניגוד לאנכסימדרוס, שקרא את שמו של אותו יסוד "א-פרון" (אין-סופי או בלתי מוגדר, שגם הוא בעצמו חומר), אנכסימנס זיהה את אותה "ארכי" כאוויר. לטענתו, כל הדברים בעולם הם אוויר בדרגות שונות של דחיסות וקלישות. האוויר, לפי אנכסימנס, כולל הן את הרוח הנושבת והן את הנשימה של הגוף החי (אותה כינה 'פנומה'). נראה כי על פי תפיסתו, האוויר בלתי נראה, בשונה מהתייחסות לאוויר כלחות או ערפל נראה ומוחשי, שהייתה מקובלת על ידי הומרוס.

בשונה מתאלס ואנכסימנדרוס, החידוש בדבריו של אנכסימנס היה בהסברו לא רק מהו אותו יסוד בסיסי ממנו מורכב כלל העולם, אלא בניסיון לנסח את הדרך בה הופך אותו יסוד בראשיתי לשאר החומרים, כלומר בניסיון לייצר הסבר מאחורי התופעה. אנכסימנס זיהה את מצבי הצבירה השונים של האוויר (אף שלא התייחס אליהם בשם זה) ומהם גזר כי היסוד המקורי (ה"ארכי") הוא האוויר – כאשר שינויים בדחיסותו וקלישותו הם שיוצרים את כלל החומרים בטבע: 

"אנכסימנס... אומר גם הוא שהטבע המונח ביסוד הוא אחד ובלתי מוגבל, אך לא בלתי מוגדר כפי שאמר ההוא (אנכסימנדרוס), אלא מוגדר, ואומר שהוא האוויר; והוא נבדל באשר למהותו על ידי קלישות ודחיסות. בהידללו הוא נעשה אש, ובהידחסו רוח, אחר כך ענן, ועוד יותר – מים, אחר כך אדמה, אחר כך אבנים, והשאר מהללו. גם הוא עושה את התנועה הנצחית, ובגללה מתרחש השינוי."                                                            תאופראסטוס, אצל סימפליקיוס, פיזיקה 24:26

קביעה זו יש בה מעין נסיגה לאחור מהישגו של מורהו, אנכסימנדרוס. הלה הצליח להגיע לרמה גבוהה יותר של הפשטה מתאלס, לאחר שקבע כי ה"ארכי" הוא חומר שאינו חלק מהיסודות הבסיסיים המוכרים של העולם העתיק (אוויר, מים, אש ואדמה).  מכאן שחזרתו של אנכסימנס לאוויר כ"ארכי" היא ביטול של הישג מחשבתי זה. עם זאת, במשנתו של אנכסימנס יש חידוש, משום שהוא מבסס לראשונה את ההבדל בין העצם עצמו לבין תכונותיו; האוויר הוא העצם, ולו תכונות שונות, והשוני בין תכונות אלו הוא המנגנון להיווצרותם של כלל הדברים.  זאת ועוד, זיהויו של אנכסימנס הן את הנפש כאוויר והן את כל הדברים בעולם כאוויר מאפשרת לתפוס את האדם כחלק אינהרנטי מהעולם, שהרי שניהם עשויים מאותו החומר. כלומר, אצל אנקסימנס לא קיימת הפרדה בין האדם לטבע:

"כשם שנשמתנו היא אוויר והיא המלכדת את גופנו, כך הרוח והאוויר הם הכוללים את העולם ומלואו."

אנקסימנס התייחס גם לשאלת היווצרותם של הגופים השמימיים, וקבע כי:

 "העולם שטוח, ונישא על גבי האוויר, וכך גם שאר גרמי השמיים כמו השמש והירח."

  ציטוט מתוך כתבי היפולוטוס

הוא אף קבע שגרמי השמיים נוצרו מאדים שמקורם בארץ, שעברו תהליך של דילול עד שהפכו לאש ונתהוו לצורתם הנוכחית.

אחד המכתשים על פני הירח נקרא אנכסימנס (אנ')

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: ראשית
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אנכסימנס

• אנכסימנס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אנכסימנס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)