אנדרי שפיצר: סייף ישראלי

אנדריי שפיצר נולד לטיבור ולאלאונורה בעיר טימישוארה ברומניה, למשפחה בת שני ילדים. אביו נפטר כשהיה בן 11. מצעירותו היה סייף נלהב. הוא עלה לישראל ב-1964, בגיל 19, עם אמו ואחותו. בישראל ניסה לגייס צעירים לספורט הסייף. בשנת 1968 נשלח על ידי איגוד הסייף הישראלי ללימודים ב"בית הספר הגבוה לסייף "עם "מאסטר אברהם" בהאג שבהולנד. משפחת סמיטלו אירחה אותו בביתם שבצפון האג. שב לישראל בשנת 1970. ועזר בהקמת האקדמיה ללימודי סיף. שפיצר נהפך לאחד מבכירי מורי הסיף בארץ ולימד במכון וינגייט. באפריל 1971 נישא לאנקי בהאג. הוא גר ברמת גן עם אשתו ובתו התינוקת, שנולדה חודשים ספורים לפני שטס לאולימפיאדת מינכן.

שפיצר שהה בביקור אצל הורי אשתו בהולנד, והגיע למינכן 4 שעות לפני שהטרוריסטים חברי ארגון הטרור, "ספטמבר השחור", פרצו לחדרו והרגו את יוסף רומנו ואת משה ויינברג וחטפו אותו ועוד 8 אנשים מהמשלחת האולימפית הישראלית.

שפיצר נראה פעם אחת בלבד בזמן החטיפה. הוא היה עם גופייה לבנה, כשידיו כפותות מקדימה, וניהל משא ומתן עם המשטרה הגרמנית. כששפיצר אמר משהו שהחוטפים לא רצו שיגיד, הם הכו אותו עם רובה ה-AK-47 והרחיקו אותו מהחלון. זו הייתה הפעם האחרונה שנראה בחיים.

לאחר 20 שעות של משא ומתן, הוא הובל יחד עם שאר החטופים חברי המשלחת למסוק. בניסיון חילוץ כושל של המשטרה הגרמנית נרצח שפיצר מיריות רובה של אחד המחבלים.

שפיצר נקבר לצד עמיצור שפירא, קהת שור, אליעזר חלפין ומארק סלבין בבית העלמין קריית שאול שבתל אביב. הותיר אחריו את אשתו ובתו, אמו ואחותו.

אלמנתו, אנקי, התחתנה מחדש ושמה שונה לאנקי שפיצר-רכס. היא הייתה ממובילי המאבק לחקירת ניסיון החילוץ הכושל של חברי המשלחת מידי החוטפים. בשנת 2003 הסדירו משפחות קורבנות הטבח את הפיצוי הכספי שקיבלו ממשלת גרמניה.

ב-2015 חשפו אנקי ואילנה רומנו, אלמנתו של יוסף רומנו, בראיונות ובסרט תעודי כי על פי תמונות ודוחות שנמסרו להם מהרשויות בגרמניה, עולה כי הספורטאים בני הערובה הוכו ועונו לנגד עיני חבריהם בטרם נרצחו.

אנקי משמשת כתבת לענייני ישראל בערוץ טלוויזיה בהולנד.

• אנדרי שפיצר, באתר olympedia.org
• דף לזכר אנדרי שפיצר, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
• אנדרי שפיצר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)