טניס אליפות איטליה הפתוחה: טורניר טניס

האליפות היא אחד מהטורנירים היוקרתיים ביותר שמשוחקים על משטח החימר, שנייה רק לאליפות צרפת הפתוחה: טורניר הגברים הוא מסבב המאסטרס העולמי 1000 של ה-ATP, ואילו טורניר הנשים הוא טורניר פרמייר 5 בסבב ה-WTA. טורנירי הנשים והגברים שוחקו בשבועות נפרדים עד שנת 2011, ומאז אוחדו והם משוחקים בו-זמנית. הטורניר נערך בשבוע השני של חודש מאי, ונחשב לטורניר הכנה לאליפות צרפת הפתוחה, המתחילה כשבוע לאחר סיומו.

אליפות איטליה הפתוחה
Italian Open

מיקום	רומא, איטליה
מקום הטורניר	פורו איטליקו
משטח	משטח חימר
האתר הרשמי
הסבב העולמי לגברים (ATP)
קטגוריה	טורניר מאסטרס
הגרלה	56S / 28Q/ 24D
סך פרסים	€4,872,105
הסבב העולמי לנשים (WTA)
קטגוריה	טורניר פרמייר 5
הגרלה	56S / 28Q/ 28D
סך פרסים	$3,351,720

שיא הזכיות לגברים שייך לרפאל נדאל עם עשרה תארים, ובנשים לכריס אוורט עם חמישה בסך הכל.

אליפות איטליה הראשונה בטניס נערכה בשנת 1930 במועדון הטניס בעיר מילאנו ביוזמתו של הרוזן אלברטו בונקוסה. הזוכים הראשונים ליחידים היו ביל טילדן ולילי אלברס. הטורניר נערך במילאנו עד 1934. בשנת 1935 האליפות עברה למתחם הספורט פורו איטליקו (Foro Italico) ברומא, בו הוא נערך עד היום. לא נערכו טורנירים בין 1936 ל-1949 בשל מלחמת העולם השנייה. התחרות חודשה ב-1950 ומאז נערכה בכל שנה עד היום (2018).

רשימת הזוכים המובאת כאן היא מתחילת העידן הפתוח בטניס, בשנת 1969.

יחידים

שנה	אלוף	מקום שני	תוצאה
1969	אוסטרליה  ג'ון ניוקומב	אוסטרליה  טוני רוץ'	6–3, 4–6, 6–2, 5–7, 6–3
1970	רומניה  איליה נסטסה	צ'כוסלובקיה  יאן קודש	6–3, 1–6, 6–3, 8–6
1971	אוסטרליה  רוד לייבר (2)	צ'כוסלובקיה  יאן קודש	7–5, 6–3, 6–3
1972	ספרד  מנואל אורנטס	צ'כוסלובקיה  יאן קודש	4–6, 6–1, 7–5, 6–2
1973	רומניה  איליה נסטסה (2)	ספרד  מנואל אורנטס	6–1, 6–1, 6–1
1974	שוודיה  ביורן בורג	רומניה  איליה נסטסה	6–3, 6–4, 6–2
1975	מקסיקו  ראול רמירס	ספרד  מנואל אורנטס	7–6, 7–5, 7–5
1976	איטליה  אדריאנו פנאטה	ארגנטינה  גיז'רמו וילאס	2–6, 7–6, 6–2, 7–6
1977	ארצות הברית  ויטאס גרולייטיס	איטליה אנטוניו צוקרלי	6–2, 7–6, 3–6, 7–6
1978	שוודיה  ביורן בורג (2)	איטליה  אדריאנו פנאטה	1–6, 6–3, 6–1, 4–6, 6–3
1979	ארצות הברית  ויטאס גרולייטיס (2)	ארגנטינה  גיז'רמו וילאס	6–7, 7–6, 6–7, 6–4, 6–2
1980	ארגנטינה  גיז'רמו וילאס	צרפת  יאניק נואה	6–0, 6–4, 6–4
1981	ארגנטינה  חוסה לואיס קלרק	פרגוואי  ויקטור פצ'י	6–3, 6–4, 6–0
1982	אקוודור  אנדרס גומס	ארצות הברית  אליוט טלצ'ר	6–2, 6–3, 6–2
1983	ארצות הברית  ג'ימי אריאס	ספרד  חוסה היגראס	6–2, 6–7, 6–1, 6–4
1984	אקוודור  אנדרס גומס (2)	ארצות הברית  ארון קריקסטיין	2–6, 6–1, 6–2, 6–2
1985	צרפת  יאניק נואה	צ'כוסלובקיה  מילוסלב מצ'יר	6–3, 3–6, 6–2, 7–6
1986	צ'כוסלובקיה  איוואן לנדל	ספרד  אמיליו סנצ'ס	7–5, 4–6, 6–1, 6–1
1987	שוודיה  מאטס וילאנדר	ארגנטינה  מרטין חייטה	6–3, 6–4, 6–4
1988	צ'כוסלובקיה איוואן לנדל (2)	ארגנטינה  גיז'רמו פרס רולדן	2–6, 6–4, 6–2, 4–6, 6–4
1989	ארגנטינה  אלברטו מנסיני	ארצות הברית  אנדרה אגאסי	6–3, 4–6, 2–6, 7–6, 6–1
1990	אוסטריה  תומאס מוסטר	ברית המועצות  אנדריי צ'סנוקוב	6–1, 6–3, 6–1
1991	ספרד  אמיליו סנצ'ס	ארגנטינה  אלברטו מנסיני	6–3, 6–1, 3–0 (פרישה)
1992	ארצות הברית  ג'ים קורייר	ספרד  קרלוס קוסטה	7–6, 6–0, 6–4
1993	ארצות הברית  ג'ים קורייר (2)	קרואטיה  גוראן ויוואנישביץ'	6–1, 6–2, 6–2
1994	ארצות הברית  פיט סמפראס	גרמניה  בוריס בקר	6–1, 6–2, 6–2
1995	אוסטריה  תומאס מוסטר (2)	ספרד  סרז'י ברוגרה	3–6, 7–6(7–5), 6–2, 6–3
1996	אוסטריה  תומאס מוסטר (3)	הולנד  ריצ'רד קרייצ'ק	6–2, 6–4, 3–6, 6–3
1997	ספרד  אלכס קורצ'ה	צ'ילה  מרסלו ריוס	7–5, 7–5, 6–3
1998	צ'ילה  מרסלו ריוס	ספרד  אלברט קוסטה	פרישה
1999	ברזיל  גוסטבו קוורטן	אוסטרליה  פטריק ראפטר	6–4, 7–5, 7–6(8–6)
2000	שוודיה  מגנוס נורמן	ברזיל  גוסטבו קוורטן	6–3, 4–6, 6–4, 6–4
2001	ספרד  חואן קרלוס פררו	ברזיל  גוסטבו קוורטן	3–6, 6–1, 2–6, 6–4, 6–2
2002	ארצות הברית  אנדרה אגאסי	גרמניה  טומי האס	6–3, 6–3, 6–0
2003	ספרד  פליקס מנטייה	שווייץ  רוג'ר פדרר	7–5, 6–2, 7–6(10–8)
2004	ספרד  קרלוס מויה	ארגנטינה  דויד נלבנדיאן	6–3, 6–3, 6–1
2005	ספרד  רפאל נדאל	ארגנטינה  גיז'רמו קוריה	6–4, 3–6, 6–3, 4–6, 7–6(8–6)
2006	ספרד  רפאל נדאל (2)	שווייץ  רוג'ר פדרר	6–7(0–7), 7–6(7–5), 6–4, 2–6, 7–6(7–5)
2007	ספרד  רפאל נדאל (3)	צ'ילה  פרננדו גונסאלס	6–2, 6–2
2008	סרביה  נובאק ג'וקוביץ'	שווייץ  סטאן ואוורינקה	4–6, 6–3, 6–3
2009	ספרד  רפאל נדאל (4)	סרביה  נובאק ג'וקוביץ'	7–6(7–2), 6–2
2010	ספרד  רפאל נדאל (5)	ספרד  דויד פרר	7–5, 6–2
2011	סרביה  נובאק ג'וקוביץ' (2)	ספרד  רפאל נדאל	6–4, 6–4
2012	ספרד  רפאל נדאל (6)	סרביה  נובאק ג'וקוביץ'	7–5, 6–3
2013	ספרד  רפאל נדאל (7)	שווייץ  רוג'ר פדרר	6–1, 6–3
2014	סרביה  נובאק ג'וקוביץ' (3)	ספרד  רפאל נדאל	4–6, 6–3, 6–3
2015	סרביה  נובאק ג'וקוביץ' (4)	שווייץ  רוג'ר פדרר	6–4, 6–3
2016	הממלכה המאוחדת  אנדי מארי	סרביה  נובאק ג'וקוביץ'	6–3, 6–3
2017	גרמניה  אלכסנדר זברב	סרביה  נובאק ג'וקוביץ'	6–4, 6–3
2018	ספרד  רפאל נדאל (8)	גרמניה  אלכסנדר זברב	6–1, 1–6, 6–3
2019	ספרד  רפאל נדאל (9)	סרביה  נובאק ג'וקוביץ'	6–0, 4–6, 6–1
2020	סרביה  נובאק ג'וקוביץ' (5)	ארגנטינה  דייגו שוורצמן	7–5, 6–3
2021	ספרד  רפאל נדאל (10)	סרביה  נובאק ג'וקוביץ'	7–5, 1–6, 6–3
2022	סרביה  נובאק ג'וקוביץ' (6)	יוון  סטפנוס ציציפס	6–0, 7–6(7–5)
2023	רוסיה  דנייל מדבדב	דנמרק  הולגר רונה	7–5, 7–5

יחידות

שנה	אלופה	מקום שני	תוצאה
1969	ארצות הברית  ג'ודי הלדמן	אוסטרליה  קרי מלוויל	7–5, 6–3
1970	ארצות הברית  בילי ג'ין קינג	ארצות הברית  ג'ודי הלדמן	6–1, 6–3
1971	הממלכה המאוחדת  וירג'יניה וייד	גרמניה  הלגה ניסן-מסטהוף	6–4, 6–4
1972	ארצות הברית  לינדה טוארו	ברית המועצות  אולגה מורוזובה	6–4, 6–3
1973	אוסטרליה  איבון גולגונג	ארצות הברית  כריס אוורט	7–6, 6–0
1974	ארצות הברית  כריס אוורט	צ'כוסלובקיה  מרטינה נברטילובה	6–3, 6–3
1975	ארצות הברית  כריס אוורט (2)	צ'כוסלובקיה  מרטינה נברטילובה	6–1, 6–0
1976	יוגוסלביה  מימה יאושובץ	אוסטרליה  לזלי האנט	6–1, 6–3
1977	ארצות הברית  ג'נט ניוברי	צ'כוסלובקיה  רנאטה טומנובה	6–3, 7–6
1978	צ'כוסלובקיה  רג'ינה מרשיקובה	רומניה  וירג'יניה רוזיצ'י	7–5, 7–5
1979	ארצות הברית  טרייסי אוסטין	גרמניה  סילביה הניקה	6–4, 1–6, 6–3
1980	ארצות הברית  כריס אוורט (3)	רומניה  וירג'יניה רוזיצ'י	5–7, 6–2, 6–2
1981	ארצות הברית  כריס אוורט (4)	רומניה  וירג'יניה רוזיצ'י	6–1, 6–2
1982	ארצות הברית  כריס אוורט (5)	צ'כוסלובקיה  האנה מנדליקובה	6–0, 6–2
1983	הונגריה  אנדראה טמשווארי	ארצות הברית  בוני גדוסק	6–1, 6–0
1984	בולגריה  מנואלה מלייבה	ארצות הברית  כריס אוורט	6–3, 6–3
1985	איטליה  רפאלה רג'י	ארצות הברית  ויקי נלסון-דנבאר	6–4, 6–4
1986	צרפת  נטלי ארמן	שווייץ  צ'ילה ברטוש	6–2, 6–4
1987	גרמניה  שטפי גראף	ארגנטינה  גבריאלה סבטיני	7–5, 4–6, 6–0
1988	ארגנטינה  גבריאלה סבטיני	קנדה  הלן קלסי	6–1, 6–7(4–7), 6–1
1989	ארגנטינה  גבריאלה סבטיני (2)	ספרד  ארנצ'ה סנצ'ס-ויקאריו	6–2, 5–7, 6–4
1990	יוגוסלביה  מוניקה סלש	ארצות הברית  מרטינה נברטילובה	6–1, 6–1
1991	ארגנטינה  גבריאלה סבטיני (3)	יוגוסלביה  מוניקה סלש	6–3, 6–2
1992	ארגנטינה  גבריאלה סבטיני (4)	הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה  מוניקה סלש	7–5, 6–4
1993	ספרד  קונצ'יטה מרטינס	ארגנטינה  גבריאלה סבטיני	7–5, 6–1
1994	ספרד  קונצ'יטה מרטינס (2)	ארצות הברית  מרטינה נברטילובה	7–6(7–5), 6–4
1995	ספרד  קונצ'יטה מרטינס (3)	ספרד  ארנצ'ה סנצ'ס-ויקאריו	6–3, 6–1
1996	ספרד  קונצ'יטה מרטינס (4)	שווייץ  מרטינה הינגיס	6–2, 6–3
1997	צרפת  מרי פירס	ספרד  קונצ'יטה מרטינס	6–4, 6–0
1998	שווייץ  מרטינה הינגיס	ארצות הברית  ונוס ויליאמס	6–3, 2–6, 6–3
1999	ארצות הברית  ונוס ויליאמס	צרפת  מרי פירס	6–4, 6–2
2000	ארצות הברית  מוניקה סלש (2)	צרפת  אמלי מורסמו	6–2, 7–6(7–4)
2001	הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה  ילנה דוקיץ'	צרפת  אמלי מורסמו	7–6(7–3), 6–1
2002	ארצות הברית  סרינה ויליאמס	בלגיה  ז'וסטין הנין	7–6(8–6), 6–4
2003	בלגיה  קים קלייסטרס	צרפת  אמלי מורסמו	3–6, 7–6(7–3), 6–0
2004	צרפת  אמלי מורסמו	ארצות הברית  ג'ניפר קפריאטי	3–6, 6–3, 7–6(8–6)
2005	צרפת  אמלי מורסמו (2)	שווייץ  פטי שנידר	2–6, 6–3, 6–4
2006	שווייץ  מרטינה הינגיס (2)	רוסיה  דינארה סאפינה	6–2, 7–5
2007	סרביה  ילנה יאנקוביץ'	רוסיה  סבטלנה קוזנצובה	7–5, 6–1
2008	סרביה  ילנה יאנקוביץ' (2)	צרפת  אליזה קורנה	6–2, 6–2
2009	רוסיה  דינארה סאפינה	רוסיה  סבטלנה קוזנצובה	6–3, 6–2
2010	ספרד  מריה חוסה מרטינס סנצ'ס	סרביה  ילנה יאנקוביץ'	7–6(7–5), 7–5
2011	רוסיה  מריה שראפובה	אוסטרליה  סמנתה סטוסור	6–2, 6–4
2012	רוסיה  מריה שראפובה (2)	הרפובליקה העממית של סין  לי נה	4–6, 6–4, 7–6(7–5)
2013	ארצות הברית  סרינה ויליאמס (2)	בלארוס  ויקטוריה אזרנקה	6–1, 6–3
2014	ארצות הברית  סרינה ויליאמס (3)	איטליה  שרה אראני	6–3, 6–0
2015	רוסיה  מריה שראפובה (3)	ספרד  קרלה סוארס נבארו	4–6, 7–5, 6–1
2016	ארצות הברית  סרינה ויליאמס (4)	ארצות הברית  מדיסון קיז	7–6(7–5), 6–3
2017	אוקראינה  אלינה סביטולינה	רומניה  סימונה האלפ	4–6, 7–5, 6–1
2018	אוקראינה  אלינה סביטולינה (2)	רומניה  סימונה האלפ	6–0, 6–4
2019	צ'כיה  קרולינה פלישקובה	הממלכה המאוחדת  ג'והנה קונטה	6–3, 6–4
2020	רומניה  סימונה האלפ	צ'כיה  קרולינה פלישקובה	6–0, 2–1 (פרישה)
2021	פולין  איגה שוויונטק	צ'כיה  קרולינה פלישקובה	6–0, 6–0
2022	פולין  איגה שוויונטק	תוניסיה  אונס ג'אבור	6–2, 6–2
2023	קזחסטן  ילנה ריבקינה	אוקראינה  אנהלינה קלינינה	6–4, 1–0 (פרישה)

  מדיה וקבצים בנושא אליפות איטליה הפתוחה בוויקישיתוף

•   אתר האינטרנט הרשמי של אליפות איטליה הפתוחה

•   אליפות איטליה הפתוחה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
•   אליפות איטליה הפתוחה, ברשת החברתית אינסטגרם