אליעזר דון יחיא: רב מזרח-אירופאי

ערך זה עוסק ברב. אם התכוונתם למשפטן ישראלי, ראו אליעזר דון יחיא (חוקר מדע המדינה).

בן למשפחת דון יחיא.

הרב אליעזר דון-יחיא

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	ד' בתמוז תקצ"ח
פטירה	ד' בתמוז תרפ"ו (בגיל 87)
השתייכות	רבנים אשכנזים, רבני מזרח אירופה, רבני לטביה
תחומי עיסוק	תלמוד, הלכה
רבותיו	אביו, הרב שבתאי, הרב אהרון זליג ציוני
תלמידיו	בנו הרב בנציון, אחיינו הרב יהודה לייב דון יחיא, הרב קוק
חיבוריו	שו"ת "אבן שתייה", "טעם מגדים"

נולד בדריסא לרב שבתי דון יחיא, רב העיר, ולמלכה, בתו של הרב נפתלי ציוני מלוצין. שורשיה העתיקים של משפחת דון יחיא הם מספרד, וידוע על קשר משפחתי שלהם לרבי יצחק אברבנאל. למד אצל דודו הרב אהרון זליג ציוני, רבה של לוצין, ואף נשא את בתו לאשה בשנת ה'תרי"ט. בשנת ה'תרכ"ד התמנה לרב בעיר וויאן שבפלך קובנה. בקובנה פתח בית מדרש להוראה ודיינות.

לאחר מותו של הרב ציוני בשנת ה'תרל"ז, נבחר למלא את מקומו כרבה של קהילת לוצין, תפקיד בו נשא כחמישים שנה.

הרב אליעזר התבקש להעניק הסכמות לספרים שונים, לצד גדולי דורו, כרבי חיים עוזר גרודזינסקי ורבי יוסף רוזין, ה"רוגצ'ובר".

• בנו, הרב בן ציון דון יחיא, מילא את מקומו ברבנות לוצין. נספה בשואה.
• חתנו, הרב מנחם מנדל ניחמקין, היה רבה של רוזינובסק. נספה בשואה.
• בתו מלכה נישאה לישראל ציוני, עיתונאי נודע בארצות הברית.
• בת נוספת נישאה לרב שמריה, רב העיר וויזין שבפלך קובנה.

נכדו, שבתי דון-יחייא ("דניאל"), עלה לארץ ושימש כעורך עיתון הצופה, וכיהן תקופה קצרה כחבר הכנסת מטעם המפד"ל.

חיבה עמוקה יקדה בליבו כל ימי חייו לארץ ישראל ולבוניה. הוא השפיע על רבים מבני משפחתו ובני עירו לעלות לארץ ולהתיישב בה ישיבת קבע. בעת שנתפרסמה הצהרת בלפור, קרא לעצרת חג בבית הכנסת ואמר שיעור בהלכה על מצוות התלויות בארץ. כמו כן, פרסם בשנת תרפ"א מכתב התעוררות אל יהודי לטביה, למען ירימו תרומותיהם לבניין הארץ. בראשית מכתבו הוא מסביר את היסוד ההלכתי-רוחני של יישוב ארץ ישראל, מדגיש את חיובו מן התורה, וקורא ליהודים לעלות לארץ.

הוא היה מרבה לדרוש בשבחה של ארץ ישראל והציונות הדתית בבית הכנסת ובשיחות עם אנשי קהילתו. אחר פטירתו רשמו ציוני לטביה לאות הערצה את שמו בספר הזהב של הקרן הקיימת לישראל.

• אבן שתיה (נדפס בווילנה תרנ"ג) - ספר שו"ת על נושאים מארבעת חלקי השולחן ערוך. במאה וארבעים פרקיו של הספר הוא מברר סוגיות, מפענח דברי ראשונים ומתפלפל בדברי האחרונים. הרב יצחק אלחנן ספקטור בהסכמתו לסֶפֶר מרבה בשבח את המחבר, לו הוא קורא "הגאון המובהק והמפורסם", ומעריך את הספר: ”הדברים נאמרים בחריפות ובבקיאות רבה, ובהסברות ישרות בש"ס ובפוסקים”. הרב חזקיהו מדיני, בעל "שדי חמד", מביא פעמים מספר את פסקיו של בעל "אבן שתייה". גם הרב קוק בספרו "חבש פאר" מביא את דברי "אבן שתייה" ומתפלפל בו
• טעם מגדים - תמצית דברי פרי מגדים לשולחן ערוך, עם הערות והארות
• שו"ת מהרש"א דון יחיא - שאלות ותשובות כמתכונת ספר "אבן שתייה".
• דרשות בענייני הלכה, לשבת הגדול ולשבת שובה (שני כתבי היד אבדו בחורבן לוצין בתקופת השואה).

• בנו, הרב בן ציון.
• אחיינו, רבי יהודה לייב דון יחיא, מחבר שו"ת "ביכורי יהודה".
• הרב אברהם יצחק הכהן קוק למד אצלו בנעוריו, בגיל 15 (בין השנים תרל"ח-תר"ם, 1878-1880), והושפע רבות מאישיותו ומדרך לימודו. הרב קוק מתאר במילים חמות, בהסכמתו לספר "הרב אליעזר דון-יחיא" (ירושלים תרצ"ב), בהיותו כבן 67, כיצד אינו יכול לשכוח "את מאור הפנים, גדלות הנשמה, אוצר הטוב והנעימות, ישרוּת השכל והרחבת הדעת" שאפיינו את הרב אליעזר.

• משפחת דון יחיא

• רבי אליעזר דון יחיא: מגילת חייו, שבתי דון יחיא, ירושלים, ה'תרצ"ב  
• מגילת יוחסין מהרב ישראל זליגמן עם פירוש רב בן ציון דון יחיא
• להישאר יהודי, מאת הרב יצחק זילבר, ירושלים 2006
• מלאכים כבני אדם, שמחה רז, ירושלים

• בן-ציון אייזנשטט, הרב ר' אליעזר דון-יחייא, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ד, עמוד 9, באתר היברובוקס
• אהלי שם, פינסק תרע"ב, עמ' 355
• 'דון־יחייא, ר' אליעזר ב"ר שבתי', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 40 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק(הקישור אינו פעיל, 2.10.2020), תמונה 1238).

כתביו

• שולחן ערוך אורח חיים ח"א, עם ביאור טעם מגדים לרבי אליעזר דון יחיא, לוצין, תרצ"ד, באתר היברובוקס
•   אליעזר בן שבתי דון יחיא (1838-1926), דף שער בספרייה הלאומית