אליהו בקשי דורון: הרב הראשי לישראל בשנים 1993–2003

היה פעיל בדיאלוג בין-דתי, פוסק הלכה וממנהיגי היהדות הספרדית בישראל.

אליהו בקשי דורון

לידה	5 באפריל 1941 ח' בניסן ה'תש"א פלשתינה (א"י) פלשתינה (א"י) ירושלים, ישראל
פטירה	12 באפריל 2020 (בגיל 79) י"ט בניסן ה'תש"ף ירושלים ישראל ישראל המרכז הרפואי שערי צדק, ירושלים
מקום קבורה	הר המנוחות, ירושלים
מדינה	ישראל ישראל
השכלה	ישיבת חברון כנסת ישראל
מקום מגורים	ירושלים
מקום פעילות	בת ים, חיפה, ירושלים
תקופת הפעילות	1970 – 12 באפריל 2020 (כ־50 שנה)
השתייכות	חרדים ספרדים
תחומי עיסוק	הלכה
תפקידים נוספים	ראש מוסדות "בנין אב" "תורת אימך" "דבי אליהו"
רבותיו	הרב עובדיה יוסף, הרב יחזקאל סרנא, הרב בצלאל ז'ולטי
תלמידיו	הרב מיכאל עמוס, הרב שלמה שושן, הרב פנחס גולדשמידט, הרב ציון אשכנזי, הרב רחמים לוי, הרב שי עמר ועוד
חיבוריו	שו"ת בנין אב, ספר בנין אב על התורה ומועדים
בת זוג	הרבנית אסתר בקשי דורון ע"ה לבית לופס
הרב הראשי לישראל הספרדי ה־6 הראשון לציון ה-40 1993–2003 (כ־10 שנים) שותף לרבנות ישראל מאיר לאו (הרב האשכנזי) → מרדכי אליהו שלמה משה עמאר ←
פרסים והוקרה	פרס ע"ש הרב מימון ליצירה תורנית, פרס הרב טולידאנו לספרות תורנית לשנת תשמ"ה פרס לספרות תורנית בני ברק, פרס שר הבריאות ה'תשע"ח

נולד בירושלים לבן-ציון, יליד ארץ ישראל, ולטובה בהיה, ילידת חלב שבסוריה. בצעירותו למד בישיבת הדרום אצל הרב מאיר צבי ברגמן, לאחר מכן בישיבת חברון ובכולל קול יעקב. נישא לאסתר, בתו של הרב שלום לופס, רבה של עכו.

במהלך התפרצות נגיף הקורונה בישראל נדבק הרב בקשי דורון בנגיף ונפטר במרכז הרפואי שערי צדק בגיל 79. הובא לקבורה בהר המנוחות.

בשנת 1970 מונה לרב שכונות רמת הנשיא ורמת יוסף בבת ים. בשנת 1974 מונה לרב הספרדי של העיר. ב-1975 מונה לרב הראשי של חיפה, תפקיד שמילא במשך שמונה עשרה שנים. בתקופת רבנותו בעיר הקים את מוסד "מורשה", שם מסר שיעורי תורה. חלק משיחותיו שם קובצו בספרו "בנין אב".

בשנת 1993 נבחר לתפקיד "הראשון לציון" - הרב הראשי הספרדי לישראל, בתמיכת הרב עובדיה יוסף. הוא כיהן בתפקיד עד שנת 2003, לצדו של הרב הראשי האשכנזי הרב ישראל מאיר לאו. מתחרהו העיקרי בבחירות היה רבה הספרדי של תל אביב-יפו לשעבר, הרב חיים דוד הלוי.

בתקופת כהונתו כרב ראשי סירב לבטל את השימוש בהיתר מכירה בשנת השמיטה, והדבר גרר ביקורת מצד הרבנים הליטאים ובראשם הרב יוסף שלום אלישיב. במטרה למנוע טענות לכפייה דתית, צידד בהנהגת נישואים אזרחיים בישראל כדי למנוע ניאוף וממזרים, אך דרש כי לא יקראו לזה "נישואין".

בתקופת כהונתו כרב ראשי הקים ועדה, שמנעה מהרב יונה מצגר לשמש כרב עיר, בשל טענות כלפיו בגין עבירות על החוק והתנהגות שאינה הולמת. בהמשך עקף מצגר את המחסום והגיש מועמדות לתפקיד הרב הראשי לישראל.

הרב בקשי דורון היה נשיא ארגוני חסד, חבר בארגון ידידי בית החולים רמב"ם, הנהלת קרן לב"י וחבר נשיאות מכון ירושלים. שימש כנשיא אירגון מרח"ב - ממזרח שמש בירושלים. בנוסף שימש כנשיא בית המדרש "שערי עוזיאל" ע"ש הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל בירושלים. לאחר יציאתו לגמלאות הקים בירושלים את מוסדות "בנין אב" בנשיאותו.

החזיק בעמדות מדיניות מתונות, והתבטא פומבית בעד הקמת מדינה פלסטינית ומסירת שטחים, שכן "קדושת החיים גוברת על קדושת ארץ ישראל". האמין כי למנהיגים דתיים תפקיד קריטי בתהליך שלום מדיני, וכי מעורבותם עשויה לסייע בריכוך ההתנגדויות משני הצדדים, ובהענקת תוקף להסכם הקבע שייחתם בסופו של דבר. נפגש עם אנשי דת מוסלמים רבים, על מנת למצוא יסודות דתיים משותפים לדו קיום. הצהיר כי "אין שום התנגשות בין האסלאם ליהדות" וכי "עלינו האחריות להפוך את הדת לסוכן המקדם שלום ולא שפיכות דמים".

גינה בחריפות גורמי ימין רדיקלי שתמכו בברוך גולדשטיין מבצע הטבח במערת המכפלה. בתגובה הכריז איתמר בן גביר שהיה אז דובר ארגון "חזית הרעיון"ת ארגון המשך לתנועת כך כי "פרשנותו של הרב בקשי ליהדות מעוותת", וכי "דיאלוג יהודי ערבי מהסוג שהרב בקשי מבקש לקדם אסור על פי ההלכה".

ניהל חלופת מכתבים עם מוחמד סייד טנטאווי האימאם הגדול של מסגד אל אזהר, והשייח' הגדול של אוניברסיטת אל-אזהר בקהיר, שנחשב אז כסמכות הרוחנית המובילה בעולם המוסלמי הסוני. בעקבותיה פרסם טנטאווי הצהרה בגנות אלימות פוליטית בשם האיסלאם. לדבריו "שיתוף הפעולה של טנטאווי מוכיחה כי ערוץ תקשורת זה יכול לעבוד".

ביוני 1997, הדביקה בחברון פעילת כך, טטיאנה סוסקין, כרוזים בהם נראית דמות חזיר עוטה כאפייה הנושא את השם "מוחמד", כשהוא דורך על ספר קוראן. הרב בקשי-דורון גינה בחריפות את מעשיה, ויזם פגישה משותפת בינו לבין המופתי של חברון, בה התנצל על הפגיעה בנביא האיסלאם..

בהמשך אותה שנה, בעקבות שני פיגועי התאבדות בירושלים, הפיגוע בשוק מחנה יהודה (1997) והפיגוע ברחוב בן יהודה (1997), נפגש עם אנשי דת מוסלמים נספים שכן לעמדתו "פונדמנטליסטים לא מושפעים ממנהיגים פוליטיים, אלא מהמנהיגים הדתיים שלהם", וכי "יש לו כמה דברים לומר לאותם מנהיגים".

בשנת 1999 נפגש עם פטהוללה גולן, והצהיר כי על מנהיגים דתיים חובה לפעול למען השלום במזרח התיכון, ולהוות דוגמה למקור לשלום ואחדות.

לקראת ועידת קמפ דיוויד (2000) התבטא כי "עלינו לשמור ולכבד את המעמד הקדוש של הר הבית, ו[[מסגד אל-אקצא ]]. ולא לטמא את קדושת המקומות הקדושים בשפיכות דמים ודיונים אינסופיים, יש לכבד ולקבל את הסטטוס קוו באתרים הקדושים לדתות השונות..." (הארץ, 28 ביוני 2000).

באוגוסט 2000, בפגישה עם שגריר ארצות הברית בישראל, מרטין אינדיק שהציג בפניו את רעיון "ריבונות האל" בהר הבית, לפיו אף אחד מן הצדדים לא יהיה הריבון במקום, והריבונות תימסר לאל, כאשר הצדדים יסכימו ביניהם לגבי חלוקת הסמכויות במקום, הביע תמיכה בפיתרון זה.

הצהרת קהיר לשלום וצדק במזרח התיכון

ב-2 בינואר 2002 עמד הרב בקשי דורון בראש המשלחת הישראלית לקהיר בה התכנסו נציג שלוש הדתות, בניסיון לגבש הצהרה משותפת ל"שלום וצדק" על רקע האלימות הגואה בישראל ובשטחים. הוועידה נערכה בעיר הנמל אלכסנדריה, ונמשכה שלושה ימים, בחסות הארכיבישוף האנגליקני ג'ורג' קרי, ושייח מוחמד סעיד טנטאווי, האימאם הגדול של מסגד אל אזהר בקהיר. הוועידה זכתה לתמיכת ממשלות ישראל, הרשות הפלסטינית והממלכה המאוחדת.

בדצמבר 2012, הוגש נגדו כתב אישום ב"תיק הרבנים", על עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת דבר במרמה, הפרת אמונים ומתן תעודה כוזבת, בטענה שבעת כהונתו כרב הראשי אישר להעניק תעודות הסמכה לרבנות למאות מאנשי מערכת הביטחון, בלא שהיו ראויים לכך. התעודות זיכו את בעליהן בהטבות כספיות.

במאי 2017, הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים בעבירות של קבלת דבר במרמה וניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מתן תעודה כוזבת ומרמה והפרת אמונים. באוגוסט 2017 נגזרו עליו 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 250 אלף ש"ח.

במאי 2021, כשנה לאחר פטירת הרב בקשי דורון, קיבל בית המשפט העליון את ערעור משפחתו של הרב, וקבע, כי בשל מצבו הרפואי של הרב בזמן בו התנהל המשפט, הוא לא היה כשיר לעמוד לדין, ולכן בוטלו למפרע הרשעתו והקנס שנגזר עליו. בקשתה של פרקליטות המדינה לדיון נוסף בעניין, נדחתה בידי נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות.

פסיקתו נחשבת עצמאית וליברלית. פסקיו מופיעים בששת כרכי "שו"ת בניין אב", בפסקי דין רבניים ובמאמרים בקבצים תורניים ובכתבי עת רבים בין היתר בתשובות לשאלות הרבות שהופנו אליו; עוד משבתו כרבה של בת ים וכן כרבה של חיפה והמחוז ובהיותו רב ראשי לישראל וראשון לציון.

קבע כי נשים רשאיות לפסוק ולהורות הלכה ""להורות ולהנהיג ואף לשפוט את ישראל מכח אמון העם ודעת תורה שבהם" וכן "אשה וגר יכולים לשמש כמנהיגים ואפילו כגדולי הדור, שכח הנהגתם מחייבת את הסמכות. אשה וגר יכולים לשמש מורי הוראה וללמד תורה ופסקים"..

בין היתר התיר לתושבי שכונת מעלה הזיתים ללכת בשבת לכותל המערבי בליווי של רכב צבאי, עקב חשיבותה של הנוכחות היהודית באזור; ופסק לפטור משינה בסוכה במקום שבו צה"ל מנחה את האזרחים לנעול את בתיהם. פסק שאין לעלות לתחום הר הבית כולו; ואף לצורך מדיני.

התיר לענות אמן על ברכת קטן פחות מבן שש, משום חינוך. פסק, שאין לצרף אין לצרף חולה אצלהיימר למנין. בשאלה שהופנתה אליו מאנשי הקהילה בהולנד, בענין זמן תפילת ערבית באזורים בחו"ל שהשקיעה מתאחרת, פסק: שאין להתיר להם להתפלל ערבית מוקדמת לפני "פלג המנחה" אפילו בשעת הדחק. בתשובה לשאלה שהופנתה אליו מאסיר הכלוא בצינוק והשירותים בו מצויים בתוך חדרון צר, ללא מחיצה המבדילה בינו לתא הכליאה ובשל כך התא כולו מטונף; ואין אפשרות לברך ואף להרהר בדברי תורה, אם קיום מצוות לבדו נאסר או לא. פסק: שמלבד מה שאסור להרהר או לברך אף קיום מצוות לבדו נאסר במקום זה. בשאלת שהופנתה אליו ממפעל ליצור פסלי נוי, פסק בתשובתו: שאסור לישראל לעשות את הצורות או את הליטוש אלא את הדפוסים בלבד, ויש להקפיד לעשות את הצורות ע"י גוי; ופסלי אדם יש לעשות בחיסור איבר כל שהוא בצורה נכרת.

בין הנושאים שבהם דן במאמריו: סמכויות רשויות מקומיות בראי ההלכה; יוזמה למניעת סרבנות גט על ידי רכישת דירה משותפת במקרה של פירוד והעברת הבעלות לבן הזוג המסורב; קביעת אמות מידה להחייאת עוברים בעלי מומים ולטיפול כימותרפי באישה הרה כאשר הטיפול מסכן את העובר.

יחסו למנהג

לדעתו של הרב בקשי דורון יש להתחשב במנהגים שהשתרשו בציבור ויש לקבלם כ"הלכה פסוקה". הוא דחה את האחדת המנהג, ודגל בשימור המנהגים הנפרדים של העדות.. הורה לבני חו"ל שנהגו במנהג מסוים בעודם שם - שכאשר באים לארץ ישראל רשאים לשנות מנהגם ואינם צריכים התרה; אולם בעודם בחו"ל אינם יכולים לשנות מנהגם משום 'אל תיטוש תורת אימך'.

מעמדם של הקראים בעם ישראל

בשנות התשעים התיר נישואין עם קראי רוסיה, בעקבות שאלה שהופנתה אליו מבית הדין הרבני בתל אביב אודות נערה בת לאם יהודייה ולאב קראי מרוסיה שבקשה להנשא. בית הדין התקשה להכריע בסוגיה והעביר את השאלה לרב אליהו בקשי דורון שהכריע שמותר להינשא עם קראים; והם אינם נחשבים כממזרים על פי ההלכה, היתרו היה בתנאי שיקבלו עליהם שמירת מצוות וילמדו את יסודות תורה שבעל פה, פסק הלכה זה היווה אבן דרך להכרעות בתי דין במשך השנים הבאות כאשר באו לפתחם שאלות דומות.

חזקת כהונה אצל יוצאי פרס

בתחילת שנות האלפיים, בעקבות שאלה שהופנתה אליו על ידי כהנים בני עדת הפרסים, אם יחזיקו עצמם לכהנים ויעלו לדוכן, עקב השמועה שחזקת הכהונה בפרס לא נשמרה כראוי. השאלה התעוררה בין היתר בשל פנייתם של רבנים יוצאי פרס לרב שהזימו את השמועה. בתשובתו מביא הרב אליהו בקשי דורון את עדותם זקני ורבני עדת הפרסים על חזקת הכוהנים, ולאחר הבירור ההלכתי פוסק הרב, כי אין לחשוש לשמועות בדבר חזקת כהונתם של יוצאי פרס, וכל כהן שהוא ואבותיו עולים לדוכן ומחזיקים עצמם ככהנים, דינו ככל הכוהנים המוחזקים, ויכול לעלות לדוכן ללא חשש. רק מי שנקרא כהן ואינו יודע מאבותיו שעלו לדוכן - אין לו חזקת כהונה ללא בירור מעמיק בייחוס משפחתו.

הרב בקשי דורון הונצח בדרכים רבות, בין היתר, נחנך לזכרו בית מדרש ביישוב החרדי רכסים והוכנס לבית המדרש ספר תורה לעילוי נשמתו. בחשוון תשפ"א נקרא רחוב על שמו בעיר חדרה. בניסן תשפ"ג נקרא רחוב על שמו בעיר צפת.

במאי 2020 בעקבות הנצחת הוריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח תקווה הוגשה בקשה על ידי חברי מועצת העיר לוועדת השמות להנציח גם את הרב בקשי דורון יחד עם אריאל שרון ושמעון פרס.

באייר ה'תשפ"ג החליטה עיריית ירושלים לקרוא רחוב על שמו.

משפחתו

רעייתו אסתר (נפטרה בשנת תשס"ה - 2005) הייתה ביתו של הרב שלום לופס רבה של העיר עכו, בת דודתה של שולמית עבאדי - רעייתו של הרב שמעון בעדני חבר מועצת חכמי התורה.

• בנו, הרב בן ציון, ראש ישיבת "תורת אליהו" וראש תלמוד תורה "חניכי הישיבות – תורך אמך"
• בנו, הרב שלום, ראש ישיבת "בנין אב" לדוברי ספרדית
• בנו, הרב משה, ראש ישיבת "בנין אב" לדוברי אנגלית יד ימינו של הרב בבניית מוסדות "בנין אב", מקים ומייסד בית הראשון לציון לתורה תפילה וחסד בבית הרב בשכונת בית וגן בירושלים, יו"ר מפעלות צדקה, גמ"ח וחסד "צדקת הראשון לציון".
• בנו, הרב יצחק, ראש כולל לרבנים "בנין אב", רמת שלמה, ירושלים, מחבר שו"ת "בנין אבי".

• חתנו, הרב דוד אברהם, ראש ישיבות "בנין אב" ו"דעת אליהו" וראש רשת הת"תים "חניכי הישיבות – מוסדי עולם".
• חתנו, הרב ארי אברהם סמג'ה, רב שכונת רמת שלמה בירושלים ראש המרכז הרוחני "נר יוסף" ומחבר סדרת ספרי "הליכות השו"ע החמישי".
• חתנו הרב משה שמול, ראש ישיבת בנין אב לצעירים בעיר אופקים
• חתנו הרב אלון נבון, מרבני ישיבת באר יצחק
• חתנו הרב שמואל לוי, מורה הוראה בירושלים
• חתנו, הרב משה אדרי, ראש ישיבת "דבי אליהו" שנקראת על שמו.

• הרב מיכאל עמוס – דיין בית הדין הרבני הגדול ורב שכונת קריית מנחם ועיר גנים בירושלים.
• הרב פנחס גולדשמידט - רבה של הקהילה היהודית במוסקבה לשעבר, חבר נשיאות בקונגרס יהודי רוסיה. כיום מכהן כנשיא ועידת רבני אירופה.
• הרב שלמה שושן – דיין בבית הדין הרבני טבריה-צפת, ראש ישיבת ההסדר בבית שאן.
• הרב ציון אשכנזי – אב"ד רחובות.
• הרב רחמים לוי, היה רב שכונת נחלאות בירושלים, מנהל מחלקת הכשרות ברבנות הראשית ומרבני העדה הטורקית בישראל.
• הרב אריאל אדרי, ר"מ בישיבת הר המור, אב בית דין רבני בבאר שבע, ורב שכונת הר חומה בירושלים.
• הרב מאיר אליהו אהרון, היה ראש כולל אור יעקב ואור זרוע וראש בית מדרש להוראה ומשפט ברחובות, וחבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים רחובות ורב בית הכנסת 'יד לשבים' בעיר.

• שו"ת בנין אב, ו' כרכים: חלק א', חלק ב', חלק ג', חלק ד', חלק ה', חלק ו'. חלק ז' (י"ל מכתביו לאחר פטירתו).
• בנין אב – שיחות ומאמרים, ג' כרכים: בראשית ושמות, ויקרא, במדבר ודברים, מועדים ומאמרים

סדרת ספריו זיכתה אותו ב:

• פרס ע"ש הרב מימון ליצירה תורנית
• פרס הרב טולידאנו לספרות תורנית לשנת תשמ"ה
• פרס שר הבריאות לשנת תשע"ח
• פרס לספרות תורנית בני ברק

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אליהו בקשי דורון
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אליהו בקשי דורון

• הרב אליהו בקשי-דורון, חינוך קודם לכל, באתר ערוץ 7, 15 באפריל 2004
•   משיעורי הרב אליהו בקשי דורון, לצפייה באתר בינינו
• הרב אמנון בזק, הרב אליהו בקשי דורון זצ"ל- פוסק בעל אומץ לב ציבורי, באתר ערוץ 7, 13.04.20
• נתנאל פישר, ‏איך הציונות הדתית החמיצה את הרב בקשי דורון?, בעיתון מקור ראשון, 23 באפריל 2020
• אלישי בן יצחק, ‏קווים לפסיקתו ההלכתית של הרב אליהו בקשי דורון, באתר "סרוגים", 13 באפריל 2020
•   הרבנית עדינה בר שלום, בענווה ולבביות, באתר "ידיעות אחרונות", 13 באפריל 2020
• אליהו בקשי דורון, באתר "החכם היומי"
•   אליהו בקשי-דורון (1941-2020), דף שער בספרייה הלאומית
• מידע על אליהו בקשי דורון בקטלוג הספרייה הלאומית
• כל הכתבות על הרב אליהו בקשי דורון, באתר ערוץ 7
• הלוויה צנועה לרב גדול: אליהו בקשי דורון הובא למנוחות, כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי
• הרבנים הספרדים ספדו לראשון לציון בשידורים חיים , באתר בחדרי חרדים 1 מאי 2020
• מראות חייו של הראשון לציון הגר"א בקשי דורון זצ"ל • צפו, באתר כיכר השבת 13 באפריל 2020