אדיר זיק: עיתונאי ישראלי

זיק נולד בתל אביב, למשפחה חילונית. כנער חזר בתשובה. למד באוניברסיטה העברית בירושלים וכתב טור סאטירי בעיתון הסטודנטים "פי האתון", עליו חתם בשם "ז' אדיר".

בשנת 1964 יצא לארצות הברית ללימודי קולנוע ב-UCLA, ובמקביל היה שליח של בני עקיבא.

כשחזר ארצה היה ממייסדי הטלוויזיה הישראלית, ובכך היה בין ראשוני אנשי הטלוויזיה מהציבור הדתי-לאומי. במשך שנים רבות הפיק את חידון התנ"ך העולמי ביום העצמאות.

זיק היה מקורב לתנועה לכינון המקדש, היה מהעולים להר הבית ואף סייע לתנועה בהכנת סרטים לעידוד העלייה להר הבית. זיק היה מהפעילים הבולטים בבית הכנסת הייחודי של שכונת מגוריו, גבעת המבתר וממנהיגי נוסח התפילה המשותף לכל העדות בבית כנסת זה. הקהילה הדתית לאומית של גבעת המבתר התפללה במשך עשרים ואחת שנים בלא הפרדה לעדות וניסתה להפיץ שיטה זו גם במקומות אחרים.

בשנת 1992, עם הקמת ממשלת ישראל העשרים וחמש בראשות יצחק רבין, החל לשדר בתחנת הרדיו "ערוץ 7" את אחת התוכניות הפופולריות ביותר בתחנה, שנקראה "זיקוקין של אדיר". בתוכנית, ששילבה ביקורת פוליטית עם סיפורים ומתכונים, הטיח זיק ביקורת קשה בממשלה על מדיניותה כלפי הפלסטינים ובמיוחד על חתימת הסכמי אוסלו. בשידוריו הציג סגנון ייחודי ושימוש בביטוים כמו "הצ'יפּ הדפוק" - שורש רגשי-הנחיתות של חובשי הכיפה הסרוגה. הוא נהג לטעון כי לתקשורת הכללית יש הטיה לשמאל. זיק היה פעיל בחלוקת כספי צדקה וניצל את תוכניתו ברדיו לקרוא לאנשים לתרום לנזקקים.

מאז החל ערוץ 7 להוציא את העיתון "בשבע", כתב זיק עד פטירתו טור שבועי בעיתון, טור שהיה רווי בביקורת כלפי שחיתויות שונות.

זיק התפרסם בעקבות הדברים הנוקבים שהטיח בראש הממשלה המנוח יצחק רבין, ימים ספורים לאחר הירצחו. "רבין ופרס הם שני בוגדים שנקנו בכסף", אמר אז זיק והוסיף: "הם נתנו את ארץ ישראל לאויבים". בהזדמנות אחרת אמר זיק כי צריך "לקרוע לפרס את הצורה". בעקבות הדברים התגברו הקולות שקראו לסגירת ערוץ 7 וכינו את דבריו של זיק הסתה. לאחר רצח רבין זיק יצא נגד הרצח בצורה קשה.

זיק היה ממפיצי תאוריות הקשר על רצח רבין. כתב טור בשם "שמפניה, יין נסך". בין השאר, עקב זיק אחרי סוכן השב"כ אבישי רביב, ואף דיווח בתוכניתו על פעילותו של רביב (ממקום מגוריו ועיסוקיו ועד יציאה למסעדה) ואף גילה שהוא מקבל משכורת חודשית קבועה מהשב"כ, זאת על סמך דיווחים של מאזיני התוכנית. פעילותו זו, ובפרט מסירת עדותו של בני אהרוני, מידידיו של רביב, לסגן השר מיכאל איתן, היוותה לחץ להגשת כתב אישום כנגד רביב, אשר זוכה בסופו של דבר בבית המשפט.

בשנת 2003 הועמד לדין, יחד עם מנהלים נוספים בתחנת הרדיו "ערוץ 7", בגין חלקו בשידורים הבלתי חוקיים של התחנה, ונדון לארבעה חודשי מאסר על תנאי ולחתימה על התחייבות כספית על סך 20,000 ש"ח להימנע מלעבור תוך שנתיים מאותו יום עבירה שבה הורשע.

זיק נפטר ב-6 בפברואר 2005 בירושלים ממחלת סרטן הוושט. השאיר אחריו אישה ושישה ילדים.

 

• עתיה זר, מאבק חייו, באתר ערוץ 7, 15 בינואר 2004
• אבישי בן חיים ו-NRG מעריב, נפטר השדרן אדיר זיק, באתר nrg‏, 6 בפברואר 2005
• חגית רוטנברג, חיי עם אדיר, באתר ערוץ 7
• פרידה מאדיר, באתר ערוץ 7, 10 בפברואר 2005
• חזקי עזרא, הרב אפרים זיק מספר על אביו, באתר ערוץ 7, 12 בפברואר 2010
• חגית רוטנברג ועדי גרסיאל, הוא היה אומר, באתר ערוץ 7, 23 בפברואר 2006
• ערוץ 7, 5 שנים בלי זיקוקים ובלי אדיר, באתר ערוץ 7, 14 בפברואר 2010
• אלישיב רייכנר, אדיר זיק - עשור למותו של האאוטסיידר הנצחי, באתר nrg‏, 7 בפברואר 2015
•   אדיר זיק (1939-2005), דף שער בספרייה הלאומית