אב בית דין: הדיין או השופט היושב בראש בית הדין

המושג שמקורו בהלכה היהודית, משמש כיום בכל הנוגע לבתי דין הדנים על פי ההלכה, כגון בית הדין הרבני במדינת ישראל. במשפט הישראלי המודרני, מוכר המושג בכל הנוגע לבתי משפט ובתי דין שונים, אך הוא בעל משמעות שונה מזו ההלכתית.

בסנהדרין, היה האב"ד המשנה לנשיא. כיום, הביטוי מציין את הדיין החשוב ביותר בבית הדין הרבני והעומד בראשו, או לדיין המקומי הגדול ביותר.

ביהדות מזרח אירופה כינויו של רב העיר היה אב"ד, ולעיתים קרובות, כינויו של הדיין או ראש ההרכבים היה ראב"ד. בקרב החסידים, בעיקר בארצות הברית, נפוץ הכינוי אב"ד לאדמו"רים לא רשמיים, בעיקר כאלו שאבותיהם כיהנו כרבנים באירופה וצאצאיהם רצו לשמור את התואר.

ביהדות, בזמן הבית השני, אב בית דין היה המשנה לנשיא במושב הסנהדרין. כיום, אב בית דין הוא הדיין החשוב ביותר שבאותו בית דין.

כבוד אב בית דין

אמר רב הונא: באושא התקינו: אב בית דין שסרח אין מנדין אותו אלא אומר לו: הכבד ושב בביתך. חזר וסרח מנדין אותו מפני חילול השם. ופליגא דריש לקיש. דאמר ריש לקיש: תלמיד חכם שסרח - אין מנדין אותו בפרהסיא...

מספר הלכות נקבעו לכבודו של אב בית הדין בקימה לפניו, באבל עליו ועצמת כח נידויו. (מדובר כאן רק על האב בית דין של תקופת התלמוד.) כאשר רואים את אב בית הדין, ואפילו מרחוק, נעמדים עד שיעבור ארבע אמות הלאה ובבית המדרש עושים לכבודו שורה מכל צד בדרכו עד שישב. כשנפטר אב"ד כל היהודים צריכים להתאבל עליו בקריעת הבגד, תוך איסור לתפור את הקרע, ולגלות את כתף שמאל, וכל בתי המדרש מפסיקים מלימודם ו"נכנסין לבית הכנסת ומשנים את מקומן היושבין בצפון יושבין בדרום...". כשאב"ד מנדה אדם כלשהו, אותו אדם מנודה לכלל החכמים אך לא כולל את הנשיא.

סוגי בתי הדין

בית הדין הגדול הוא מושב בן 71 אנשים. כמוהו יש רק אחד, הסנהדרין, ורק בזמן שהיא ישבה בלשכת הגזית. תפקידה להכריע בכל ענייני התורה ולאחד בכך את כל הדעות והזרמים ביהדות, היה לה ולסנהדרין הקטנה סמכות להוציא אנשים להורג ולדון בענייני ממון. סנהדרי קטנה מעמידין שני בתי דינין של עשרים ושלשה, אחד על פתח העזרה ואחד על פתח הר הבית, ומעמידין בכל עיר ועיר מישראל שיש בה מאה ועשרים או יותר סנהדרי קטנה. כאמור, היא מוסמכת לדון אף בדיני נפשות. בית דין קטן הוא בן שלושה אנשים, והוא מוקם לפי הצרכים. לשני בתי דינים אלו סמכויות להכריע בדיני ממונות, סכסוכים ושאר תביעות קטנות.

סמכויות אב בית דין

אב בית הדין הוא האחרון שאומר את דברו, על פי הכלל שהדיין הפחות חשוב מתחיל והחשוב ביותר מסיים על מנת שלא תשונה דעתו. קולו של אב בית הדין כשאר כל הדיינים והוא אינו מכריע במקרה של שוויון וחוסר הכרעה.

מינוי אב בית דין

את השני בחוכמה מבין אנשי בית הדין הגדול - ממנים להיות אב בית הדין בדיבור.

ו

כינויים נוספים המקובלים לתיאור אב בית דין הם ראב"ד - ראשי תיבות של "ראש אב (ות) בית דין", "ראש בית דין" או "רב אב בית דין", וגאב"ד - ראשי תיבות של "גאון אב בית דין". המכונה בתואר ראב"ד או גאב"ד בדרך כלל אינו רק ראש הרכב של שלושה דיינים אלא ראש בית הדין באופן כללי. התואר גאב"ד נחשב בדרך כלל לנכבד יותר מהתואר ראב"ד, ולעיתים הנושא בתואר אינו משמש בפועל כדיין אלא מעיין נשיא בית הדין. בהרבה מקרים התואר גאב״ד ניתן גם לאנשים שאין להם בית דין בפועל או אף שאינם חלק מבית דין בכלל, נעשה שימוש בתואר זה לרבנים שהם בסגנון של אדמו"ר אך אינם אדמו״רים בפועל, או כי אינם חפצים בכך או שאינם צאצאים לאדמו״רים. (דוגמאות לכך: גאב״ד מאקאווא, גאב״ד אונגוואר ועוד).

אבות בית דין ידועים

רשימת האישים המובאים להלן היו על פי חז"ל אבות בית דין.

אב בית דין במשפט העברי כיום

כיום, בהיעדר סנהדרין וסמיכת זקנים, יושבים בבתי הדין רק הרכבים של שלושה דיינים שסמכותם מוגבלת לתחומים מסוימים. ראש הדיינים נקרא אב בית הדין.

במדינת ישראל ישנה מערכת ממלכתית של בתי דין רבניים אזוריים. רב העיר בה נמצא בית הדין משמש, על פי הנהוג, כאב בית הדין בהרכבים בהם הוא משתתף כדיין.

בבתי דין גדולים, שבהם מעל שלושה הרכבים, ישנו גם ראש אבות בתי דין (ראב"ד) השווה במעמדו לנשיא בית משפט מחוזי.

חוק בתי המשפט, שלפיו מתנהלים הדיונים בבתי המשפט במדינת ישראל קובע כי בדיון במותב, שפירושו דיון ביותר מדן אחד, הנהוג בדיוני בית המשפט העליון, במשפטים בשל פשעים חמורים וערעורים בבית המשפט המחוזי ובעניינים נדירים הנדונים בפני בית משפט השלום, ייקבע אב בית דין. אב בית הדין הוא נשיא בית המשפט, או סגנו, או נשיא בית המשפט בדימוס, או סגן נשיא בית המשפט בדימוס, או הוותיק מבין השופטים, ואם הם בעלי וותק שווה – הקשיש מביניהם.

לאב בית הדין הדעה המכריעה אם נחלקו הדעות בעניין הנוגע למשפט אזרחי ולא הושג רוב לאחת מהדעות, ובמשפט הפלילי, אם לא הייתה דעת רוב לעניין סוג העונש או מידתו, תצורף הדעה המחמירה יותר לדעה המקילה הקרובה אליה; נחלקו הדעות לגבי החומרה של סוג העונש או מידתו, תכריע דעת אב בית הדין. לאב בית הדין אין מעמד מיוחד לעניין עצם ההרשעה בפלילים.

חיקוקים העוסקים בבתי דין כגון חוק השיפוט הצבאי, חוק בית הדין לעבודה וחוקים שונים העוסקים בבתי דין אחרים, משתמשים אף הם במושג זה, אך במשמעות שונה, ומקנים לאב בית הדין סמכויות שונות בניהול ההליך, מעבר להיות דעתו הדעה המכריעה במקרה של דעות שקולות. לרוב, בטריבונלים בהם משמשים הדיוטות (שאינם משפטנים) ביחד עם משפטנים, כגון בית הדין לעבודה, שבו יושב בדין שופט שהוא משפטן בצוותא עם נציגי הציבור שאינם משפטנים, ישמש המשפטן כאב בית הדין.

• הערך "אב בית דין", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
• אב בית דין, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• אב בית דין בנקבה, באתר האקדמיה ללשון העברית, 1 במאי 2012