אברהם גינזבורג (1 באוגוסט 1926 – 30 בדצמבר 2020) היה פרופסור למדעי המחשב, משנה לנשיא הטכניון ונשיא האוניברסיטה הפתוחה.
לידה | 1 באוגוסט 1926 כ"א' באב ה'תרפ"ו נַבַהְרַדַק, בלארוס |
---|---|
פטירה | 30 בדצמבר 2020 (בגיל 94) ט"ו בטבת ה'תשפ"א תל אביב-יפו, ישראל |
ענף מדעי | מדעי המחשב |
מנחה לדוקטורט | Dov Tamari |
מוסדות |
|
פרסים והוקרה | פרס רוטרי לקידום החינוך הגבוה בישראל |
תרומות עיקריות | |
הקמת האוניברסיטה הפתוחה הוכחת משפט The Erdős–Ginzburg–Ziv theorem פיתוח תורת האוטומטים | |
גינזבורג נולד ב-1 באוגוסט 1926 בנַבַהְרַדַק שבבלארוס. את השכלתו החל לרכוש בתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה, ובסיומה עסק בהוראת המתמטיקה לילדי מחנות שארית הפליטה. ב-1949 עלה לישראל והחל ללמוד בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, שם קיבל תואר ראשון בהצטיינות יתרה. שנה לאחר מכן קיבל תואר Ingenieur EE. שנתיים מאוחר יותר קיבל תואר תואר שני בהנדסת חשמל, ולאחר ארבע שנים, עם תום לימודי הדוקטורט ב-1959, הוענק לו על ידי הטכניון התואר D.Sc במתמטיקה. עם סיום הדוקטורט מונה כמרצה במחלקה למתמטיקה בטכניון. בין השנים 1965–1967 שהה באוניברסיטת קרנגי מלון בפיטסבורג שבפנסילבניה, שם כיהן כפרופסור אורח.
עם חזרתו לארץ ב-1967 מונה לפרופסור חבר במתמטיקה, וב-1971 לפרופסור במדעי המחשב. גינזבורג הקים את המחלקה למדעי המחשב בטכניון וכיהן בה כראש המחלקה הראשון. בהמשך דרכו בטכניון כיהן גינזבורג כממלא מקום המשנה לנשיא וכמשנה הנשיא לפיתוח.
ב-1976 נקרא גינזבורג להשתלב, כסגן נשיא, בהקמתה של האוניברסיטה הפתוחה, שנוסדה שנתיים קודם לכן ביוזמתה של קרן רוטשילד. בין השנים 1977–1987 כיהן בה כנשיא. גינזבורג ניווט את האוניברסיטה הפתוחה, גייס את גרעין העובדים, הפיח רוח התנדבות ומסירות, ויצר תחושת שותפות לקידום מצוינות אקדמית.
גינזבורג זכה לתואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה הפתוחה בבריטניה (1988) ובתואר דוקטור כבוד לפילוסופיה ממכון ויצמן למדע ברחובות (1990). בשנת 2002 זכה בפרס רוטרי לקידום החינוך הגבוה בישראל.
גינזבורג נפטר ב-30 בדצמבר 2020. היה נשוי לפנינה ואב לחמישה.
גינזבורג השלים את הדוקטורט שלו במתמטיקה בטכניון, בשנת 1959. הדוקטורט שלו נכתב בתחום האלגברה של מערכות בינאריות, בהנחייתו של פרופסור דב תמרי וחלק מפרסומיו שלאחר מכן עוסקים בתחום זה. במהלך שנות ה-60 המוקדמות עסק גינזבורג במחקר בנושאים תורת החבורות, תורת הגרפים בשילוב תורת האוטומטים, בשיתוף פעולה עם פרופסור מיכאל יואלי.
בעבודתו המוקדמת היו שתי תרומות מרכזיות. הראשונה הייתה המשפט המפורסם, משפט ארדש-גינזבורג-זיו, אותו הוא הוכיח עם המתמטיקאים פאול ארדש ואברהם זיו. משפט זה הוא תוצאה חשובה בתורת החבורות האבליות, ומצוטט עד היום.
תרומתו המרכזית השנייה הייתה בפיתוח תורת האוטומטים המסוכמת בספרו Algebraic Theory of Automata ובמאמרים נוספים.
במקביל לעבודתו במחקר, גינזבורג השקיע זמן רב בכתיבת ספרי לימוד במתמטיקה, לתלמידי תיכון ולתלמידי התואר הראשון במתמטיקה והנדסה. המרכזיים שבהם הופיעו כסדרה של שלושה ספרים תחת הכותרת "Exercises and Solution in Mathematics". ספרים אלו מכסים נושאים רבים בחשבון אינפיניטסימלי עם משתנה אחד ומשתנים מרובים.
This article uses material from the Wikipedia עברית article אברהם גינזבורג (מתמטיקאי), which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.