כתב קירילי І: אות באלפבית הקירילי

І і
האלפבית הקירילי
А	Б	В	Г	Д	Е	Ж	З
И	Й	К	Л	М	Н	О	П
Р	С	Т	У	Ф	Х	Ц	Ч
Ш	Щ	Ъ	Ы	Ь	Э	Ю	Я
אותיות סלאביות נוספות
А́	А̀	А̄	Ӓ	Ґ	Ђ	Ѓ	Е́
Ѐ	Е̄	Ё	Є	З́	Ѕ	І	Ї
И́	Ѝ	Ӣ	Ј	Љ	Њ	О́	О̀
Ō	С́	Ћ	Ќ	У́	Ӯ	Ў	Џ
אותיות שאינן סלאביות
Ӑ	А̊	А̃	Ӓ̄	Ӕ	Ә	Ә́	Ә̃
Ӛ	В̌	Ғ	Г̑	Г̣	Г̌	Ҕ	Ӻ
Ғ̌	Ӷ	Д̣	Д̆	Ӗ	Е̃	Ё̄	Є̈
Ӂ	Җ	Ӝ	Ҙ	Ӟ	З̌	З̱	З̣
Ԑ	Ԑ̈	Ӡ	И̃	Ҋ	Ӥ	Қ	Ӄ
Ҡ	Ҟ	Ҝ	К̣	Ԛ	Ӆ	Ԯ	Ԓ
Ӎ	Ӊ	Ң	Ԩ	Ӈ	Ҥ	О̆	О̂
О̃	Ӧ	Ӧ̄	Ө	Ө̄	Ө́	Ө̆	Ӫ
Ҩ	Ԥ	Р̌	Ҏ	Ҫ	С̣	С̱	Т̌
Т̣	Ҭ	У̃	Ӱ	Ӱ́	Ӳ	Ү	Ү́
Ұ	Х̣	Х̱	Х̮	Х̑	Ҳ	Ӽ	Ӿ
Һ	Һ̈	Ԧ	Ҵ	Ҷ	Ӵ	Ӌ	Ҹ
Ҽ	Ҿ	Ы̆	Ы̄	Ӹ	Ҍ	Э̆	Э̄
Э̇	Ӭ	Ӭ́	Ӭ̄	Ю̆	Ю̈	Ю̈́	Ю̄
Я̆	Я̄	Я̈	Ԝ	Ӏ
אותיות ארכאיות
Ꙁ	Ꙃ	Ꙅ	Ꙇ	Ꙉ	Ҁ	Ѻ	Ѹ
Ꙋ	Ѡ	Ѽ	Ꙍ	Ѿ	Ꙏ	Ѣ	Ꙑ
Ꙓ	Ꙕ	Ꙗ	Ѥ	Ѧ	Ꙙ	Ѫ	Ꙛ
Ѩ	Ꙝ	Ѭ	Ѯ	Ѱ	Ѳ	Ѵ	Ѷ
Ԙ	Ꙟ	Ꙡ	Ꙣ	Ꙥ	Ꙧ	Ꙩ	Ꙫ
Ꙭ	ꙮ	Ꚙ	Ꚛ	Ԁ	Ԕ	Ԗ	Ԡ
Ԣ	Ҧ	Ꚋ	Ꚁ	Ꚅ	Ꚍ	Ꚕ	Ꚏ
Ꚗ	Ꚃ	Ԃ	Ԅ	Ԉ	Ԋ	Ԍ	Ԏ
Ԇ	Ꚑ	Ꚉ	Ꚇ	Ꚓ	Ԟ	Ԫ	Ԭ
Г̧	Г̄

באלפבית הקירילי המוקדם ערכה המספרי היה 10 ומכאן שמה ביוניקוד: אִי עשרונית (ברוסית: И десятеричное; תעתיק: אִי דֶסְיַאטֶרִיצְ'נוֹיֶה).

חוקים לשימוש ברוסית (לפני 1918)

• האות שימשה לפני כל התנועות ולפני חצי התנועה й. למעט בסוף מורפמה במילה מורכבת, שם נעשה שימוש ב-и. כך שהמילה англійскій (אנגלית) השתמשה בצורה і, אבל пяти + акровый = пятиакровый (חמישה דונם) השתמשה בצורה и.
• האות и שימשה כאות האחרונה במילה ולפני עיצורים למעט ב-міръ עבור "עולם, יקום, קהילה מקומית, נחלת הכלל, חברה, הדיוטות" ומילים הנגזרות ממנה (אבל: миръ "שלום").
• בכמה מילים שנגזרו מיוונית, השימוש נגזר אטימולוגית על סמך האם יוטא או אטא היו ביוונית המקורית: Іисусъ "ישו", מהמילה היוונית Ιησούς, נכתב עכשיו Иисус; גם Іванъ מ-Ἰωάννης, כתוב כעת Иван. עם זאת, מאז אמצע המאה ה-18 מילים שאולות הגיעו לאיותים על פי הכלל הראשי: Іоаннъ אבל Никита ,Иван (במקום Нікита), Филиппъ (במקום Філіппъ).

כפי שמתברר, האיות של שתי הגרסאות של мир היה הבחנה מלאכותית להפרדה בין שתי הגדרות שונות של מה שהיה במקור אותה מילה (בדומה באנגלית "to" לעומת "too").

שימוש בשפות אחרות

האות משמשת כיום בבלארוסית, חקסית, קומי, קזחית, רוסינית ואוקראינית. זוהי האות העשירית בבלארוסית, השתים-עשרה באוקראינית וברוסינית, השלושים ושמונה בקזחית והאחת-עשרה בקומי.