תוצאות החיפוש
מילות מפתח בחיפוש | |
---|---|
השתמשו במילות מפתח לשיפור החיפוש. | |
מירכאות ( | )חיפוש מחרוזת מדויקת |
חיפוש שני הביטויים | |
חיפוש אחד מהביטויים | |
מינוס ( | )מינוס בתחילת מחרוזת החיפוש, או אחרי רווח, צמוד לביטוי שאחריו, מציין "בלי". לדוגמה, איינשטיין -אלברט (או -אלברט איינשטיין) ימצא דפים שמכילים "איינשטיין" ואינם מכילים "אלברט". |
כוכבית ( | )בסוף מילה להרחבת חיפוש (wildcard) |
טילדה ( | )בתחילת החיפוש כדי לחפש במקום להגיע לערך בשם זה. בסוף מילת חיפוש לחיפוש מילים בעלות איות קרוב. |
לחיפוש בדפים שכותרתם מכילה מחרוזת מסוימת | |
לחיפוש בדפים שכותרתם נפתחת במחרוזת מסוימת (הקידומת יכולה להכיל גם מרחב שם) | |
לחיפוש בקוד הערכים (חיפוש הכולל קוד ויקי) | |
להגבלת החיפוש לדפים בקטגוריה | |
להגבלת החיפוש לדפים בקטגוריה ובתת-קטגוריות שלה, עד עומק 5 (מוגבל לכ-250 קטגוריות) | |
להגבלת החיפוש על ערכים המכילים תבנית מסוימת | |
הגבלת החיפוש לדפים המקשרים לדף מסוים | |
חיפוש בערכים ששייכים לאחד הנושאים המפורטים כאן | |
ניתן להשתמש ב-AND, OR, ומינוס יחד עם ביטויים. לדוגמה, החיפוש
ימצא את כל הדפים שמכילים את התיבה "אלברט איינשטיין" (שימו לב למירכאות), ואינם מקשרים לערך אלברט איינשטיין.
|
למידע נוסף על אפשרויות חיפוש ראו ויקיפדיה:ניווט.
יצירת הדף "הלוח+העברי+הערות+שוליים" באתר הוויקי הזה. ר' גם את הדפים שנמצאו בחיפוש.
היום בלוח העברי יום שני היום כ"א בניסן שנת תשפ"ד לבריאת העולם [ריענון] הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי)... |
הכתיב העברי הוא הדרך שבה משתמשים באותיות האלפבית העברי לשם יצירת הטקסט הכתוב בעברית. הכתיב עבר שינויים שונים במשך ההיסטוריה הארוכה של העברית, שעיקרם תוספת... |
נציין את שברי העמודים, ובייחוד לוח אבן גדול (שני מטרים בערך) אשר שימש, כפי הנראה, בתור כרכוב אחד הפתחים וחקוק הוא הלוח חקוקי "שוטים" (זרי עלים) כד לאפר... |
ילדים בשליחות עוסקת בילדי השלוחים. רובה של פסקה זו אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא שקלו לשפר את אמינות הפסקה באמצעות... |
במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה. משערים שמקור הכתב העברי הקדום הוא באלפבית הפיניקי ושהכתב העברי הקדום השפיע על הכתב של מספר ממלכות שכנות (מואב... |
המשפט העברי. את רוח מערכת היחסים הזו בין עקרונות המשפט העברי לבין החקיקה הישראלית ניתן למצוא בדברי חברי הוועדה שדנה בהצעת חוק תחולת עקרוני המשפט העברי. במקרים... |
לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום. הלוח נוצר בהשפעת לוח השנה המצרי האזרחי (אנ') ומבוסס על האסטרונומיה הבבלית... |
עמדין דברים רבים. ספר לוח ארש נדפס במהדורה חדשה בשנת ה'תשס"א בהסכמת הרב שריה דבליצקי ובעריכת הרב דוד יצחקי, שאף כתב הערות שוליים על פני כל הספר. במהדורה... |
עיתונות עברית, כלומר עיתונות כתובה בשפה העברית, החלה עם הוצאת כתב העת העברי הראשון, פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם, החל מ-1691 ובמשך יותר ממאה שנים וכלל... |
בגדוד המתנדבים העברי באמריקה, יפת יודילוביץ, 1918 פרק ק"ד, הקמת הגדוד העברי הארץ-ישראלי, משה סמילנסקי, 1918 פרק ק"ה, מחיי חייל בגדוד העברי הארץ-ישראלי,... |
שנוצרה מעל הנקודה החמה של הוואי. במזרח הלוח משתרע שקע קוריל-קמצ'טקה – אזור הפחתה בו נוחת הלוח הפסיפי מתחת ללוח אוחוצק. כחלק מטבעת האש וכתוצאה מהפחתה זו... |
עיבור השנה (קטגוריה הלוח העברי) בהלכה היהודית, עיבור השנה הוא קביעת שנה מעוברת מדי כמה שנים בה נוסף חודש אדר א'. הלוח העברי מבוסס על מחזור הירח, ועיבור השנה נועד להתאים אותו לעונות השנה... |
דמקה (קטגוריה משחקי לוח) דמקה הוא משחק לוח שמשחקים בדרך כלל על לוח בעל 64 משבצות (8X8), הלוח יכול לשמש בנוסף למשחק השחמט, או על לוח בעל 100 משבצות (10X10), "דמקה בינלאומית". המשחק... |
ובביאור הגר"א על "תיקוני זוהר חדש" דף ה'. המקורות מובאים בספר 'מוסד היסוד' בהערות שוליים בעמוד 204-205 שכונת מאה שערים, באתר האתר הרשמי של עיריית ירושלים... |
לאחר יצירת הלוח הגרגוריאני המקובל בימינו. בוועידת ניקיאה בשנת 325 לספירה הופסקה ההסתמכות על לוח השנה העברי. הסיבה לכך היא שבהסתמכות על הלוח העברי, מועד חג... |
בין הלוחות השונים בעקרונות חישוב הלוח, אבל יש ביניהם שוני רב בשאלות מהותיות כגון מניין השנים, מועד ראש השנה, והתחלתם וסופם של החודשים. בניגוד ללוחות אלו... |
אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. רובה של פסקה זו אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא שקלו לשפר את אמינות הפסקה באמצעות... |
אלנבי) הניח אבן "בשם הציונות" ואבן נוספת "בשם הצבא העברי" (אם כי אלנבי סירב להתיר לחיילי הגדוד העברי להשתתף בטקס). יחד עם רבני ירושלים, הניחו המופתי של... |
אברהם יערי (קטגוריה חוקרי ספרות עברית) העברי בקושטא" באתר רמב"י ב. ק., הערות של קורא, דבר, (על ספרו: אריה טויבר, מחקרים ביבליוגרפיים, ירושלים: תרצ"ב), 2 בספטמבר 1932 י. בן-צבי, הדפוס העברי... |
והחמישית על ידי פילקרו. השימוש בסימנים אלה פחת עם הזמן, ובמקומם נהוג לסמן הערות שוליים בספרות או אותיות. בשל דמיון הסימן לסימן הצלב נעשה בו שימוש בספרים בארצות... |