סמל העיר פתח תקווה

סמל העיר מבוסס על "בול פתח תקווה", בול דואר שהונפק בפתח תקווה בשנת 1908, אשר יש הרואים בו את הבול העברי הראשון בארץ ישראל. הבול הונפק ביוזמתו של יצחק גולדנהירש, עולה מרומניה אשר הצטרף למקימי העיר בשנות התשעים של המאה ה-19. גולדנהירש חבר למנהל משרד הדואר האוסטרי ביפו במטרה להקים בפתח תקווה סניף דואר חדש, ודרש כי במסגרת הקמת הסניף תנפיק הקונסוליה האוסטרית בול עברי ייחודי לפתח תקווה, שישמש לדואר פנים ולדואר בינלאומי. בסוף שנת 1908 אכן הונפק הבול, אשר עוצב בידי צייר אלמוני.

בהשוואה לטכנולוגיית העיצוב של הימים ההם, בלט הבול בעיצובו ובצבעוניותו הרבה. בראשו התנוסס שם העיר פתח תקווה באותיות עבריות צהובות ומאירות עיניים, ובתחתיתו הוצג מחירו הנקוב - 14 פארה (מטבע עתיק ששימש את האימפריה העות'מאנית).

עיצובו של הסמל נותן ביטוי לפתח תקווה כאם המושבות, ולהיותה סמל להתיישבות הראשונית בארץ ישראל. הציור במרכז הסמל הוא העתק של הציור המקורי שהתנוסס על הבול העברי הראשון, והוא כולל שלושה מרכיבים מרכזיים:

• מחרשה - מסמלת את עבודת האדמה ואת חידוש ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, עם הקמת המושבה פתח תקווה בשנת 1878. עד היום, מוצב באחד הצמתים המרכזיים בעיר פסל מפורסם של המחרשה הראשונה בעיר.
• שדות - מסמלים את ייבוש ביצות הירקון ועיבודן לטובת חקלאות.
• עץ תפוזים - מסמל את נטיעת הפרדסים בפתח תקווה ואת חשיבותה של העיר בענף פירות ההדר. הפרדס הראשון, אשר ניטע ב"אחוזת לחמן" על ידי הרב אריה ליב פרומקין, היווה שלב ראשון בכיבוש העבודה העברית על ידי אנשי העלייה השנייה, שבא לידי ביטוי בפרדסי פתח תקווה. בהמשך הוקמו במושבה קבוצות קטיף ואריזה, ופותחו שיטות מתקדמות בכל הקשור לתחום ההדרים.

בתחתית הסמל מוטבע הפסוק ”עובד אדמתו ישבע לחם”, הלקוח מספר משלי, ומדגיש את חשיבות עבודת האדמה. צורתו הכללית של הסמל מבוססת על צורתו של מגן דוד.

 

בשנת 2008, במלאת 130 שנים לייסוד המושבה, אימצה העירייה סמליל ממותג, הכולל את שמה לצד הססמה "קצב של עיר, לב של מושבה". אלה מופיעים מתחת לרישום צבעוני שבו נראים שלושה תפוזים. בעקבות מחאה ודיון במועצת העיר, הוחלט ביום 2 באוגוסט 2009 להשיב את הסמל המקורי ולשלבו בחדש. עוד הוחלט כי שני הסמלים יופיעו בפרסומים רשמיים.

בשנת 2023 הוחלף הלוגו כאשר סמל העירייה ניצב לידו ועם הססמה "ממושבה למטרופולין".