הנאורות שכנגד

המונח מזוהה בדרך כלל עם הפילוסוף ישעיה ברלין אשר יצא נגד ההוגים בעלי גישה זו, אף שהמונח היה בשימוש קודם לכן בקרב הוגים שונים, לרבות פרידריך ניטשה, שהשתמש במינוח Gegenaufklärung ‏(Gegen=כנגד, Aufklärung=נאורות) בסוף המאה ה-19. עם זאת, ברלין נחשב למי ש"המציא מחדש" את המושג והביא לפרסומו. בכתביו עסק ברלין רבות בהוגי הנאורות ו"אויביהם", אותם זיהה כרלטיביסטיים, אנטי-רציונליים, ויטליים ואורגניים.

ברלין משייך לנאורות שכנגד בעיקר את: ג'אמבטיסטה ויקו, יוהאן גיאורג האמאן, ויוהאן גוטפריד הרדר. ולפיו, הגותם הייתה רבת השפעה והובילה להתפתחות הרומנטיקה והאקזיסטנציאליזם ואף השפיעה על התהוות הטוטאליטריזם בתחילת המאה ה-20. אחרים מציינים גם את פרידריך היינריך יעקבי שבשל התנגדתו לנאורות הצית את מחלוקת הפנתאיזם ואת מחלוקת האתאיזם.

• ישעיה ברלין, נגד הזרם: מסות בהיסטוריה של האידיאות (תרגם מאנגלית: אהרן אמיר; ערך והוסיף ביבליוגרפיה: הנרי הארדי; הקדים מבוא: רוג’ר האוזהר), תל אביב: עם עובד, תשמ"ו 1986.
• ישעיה ברלין, שורשי הרומנטיקה (תרגמה מאנגלית: עתליה זילבר), תל אביב: עם עובד, תשס"א 2001.
• עזמי בשארה, הנאורות - פרויקט שלא נשלם: שש מסות על נאורות ומודרניזם. (מאת: ז'אן ד'לאמבר, משה מנדלסון, עמנואל קאנט, מישל פוקו, מקס הורקהיימר ויירגן הברמס) הוצאת הקיבוץ המאוחד. 1997
• זאב שטרנהל, אנטי נאורות: מהמאה ה-18 עד המלחמה הקרה, מצרפתית: רפי קינן. עם-עובד, 2017.
• יוסי מאלי, מעבר לתבונה: הבארוק, ההשכלה־שכנגד והרומנטיקה, ירושלים, מוסד ביאליק, 2020.

• פילוסופיית החיים
• מחלוקת הפנתאיזם