שנות ה-40 של המאה ה-19

באירופה עיצבו את עשור זה תנועות עולות. מאבקים של ליברלים ותומכי לאומיות נגד השמרנים תומכי הסדר הישן – גרמו בין השנים 1848 ל-1849 למספר הפיכות ושינויים פוליטיים שכונו "אביב העמים".

בסוף העשור פורסם המניפסט הקומוניסטי והוקמה ברית הקומוניסטים, כחלק מהנסיונות בעשורים אלו לקדם תנועות עובדים בינלאומיות. פרסום של פייר-ז'וזף פרודון, המתכתב גם הוא עם רעיונות כלכליים–חברתיים דומים, אולם נוקט בגישה שונה, מוביל לתנועה שלראשונה מגדירה את עצמה "אנרכיזם".

מלחמת האופיום הראשונה בה הביסה בריטניה את סין חיזקה את השפעה של בריטניה על אסיה.

בעשור החלה המהפכה התעשייתית בארצות הברית.

מלחמות בינלאומיות

• מלחמת ארצות הברית–מקסיקו (25 באפריל 1846 - 3 בפברואר 1848) - סכסוך מזוין שהתקיים בין ארצות הברית למקסיקו. המלחמה התפתחה בעקבות חילוקי דעות בין ארצות הברית למקסיקו לגבי ההשתייכות הטריטוריאלית של טקסס לארצות הברית. המלחמה הסתיימה בניצחון אמריקאי מכריע, שבעקבותיו סופחו לארצות הברית הטריטוריות (לפי הגבולות של היום) של קליפורניה, נבדה, יוטה, אריזונה, וחלקים מוויומינג, קולורדו, וניו מקסיקו.
• מלחמת האופיום הראשונה (1839 - 1842) - מלחמה על זכויות סחר בין בריטניה לשושלת צ'ינג בסין. המלחמה, שנתפסת כיום כתחילתו של האימפריאליזם האירופי בסין, יצרה היסטוריה ארוכה של התנגדות סינית למערב, התנגדות שנמשכת במובנים מסוימים עד ימינו.

•  
  מלחמת ארצות הברית–מקסיקו (קרב מונטריי)
•  
  שטחים שעברו לארצות הברית במלחמת ארצות הברית–מקסיקו (אדום)

סכסוכים פנימיים

אביב העמים (1848 - 1849)

 

במהלך השנים 1848 - 1849 חל גל של תהפוכות פוליטיות ברחבי אירופה אשר נותר עד היום גל התהפוכות הפוליטיות המשפיע ביותר בהיסטוריה של אירופה. המהפכות של אביב העמים היו דמוקרטיות וליברליות במהותם, והן נועדו להסיר את המבנים המלוכניים הישנים על מנת להקים מדינות לאום עצמאיות. מהפכות והתקוממויות אביב העמים החלו בצרפת ומשם התפשטו לאוסטרו-הונגריה של ההבסבורגים, פרוסיה ההונצולרנית, מדינות גרמניה ואיטליה שתחת שלטון ההבסבורגים. מהפכות והתקוממויות אביב העמים אירעו בכ-50 מדינות. חלק מהגורמים העיקריים למהפכות אביב העמים היו חוסר שביעות רצון מההנהגה הפוליטית, דרישות לנטילת חלק מהותי יותר בממשל ובדמוקרטיה, דרישות לקיום חופש עיתונות, דרישות שונות ממעמד העובדים, והתגברות של הלאומיות. ההתקוממות הובלה בעיקר על ידי רפורמיסטים, המעמד הבינוני והעובדים. עשרות אלפי בני אדם נהרגו בהתקוממיות. למהפכות אביב העמים הייתה ההשפעה הניכרת ביותר בצרפת, בהולנד, במדינות הקונפדרציה הגרמנית (שתהווה את האימפריה הגרמנית בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20), באיטליה, ובאימפריה האוסטרית.

• 15 ביולי 1840 - הסכם לונדון מסיים את הסכסוך בין האימפריה העות'מאנית לבין מצרים ברשות מוחמד עלי, מתוך חשש של מעצמות אירופה שהתמוטטות האימפריה העות'מאנית תוביל לחוסר יציבות באירופה.
• 1842 - מרד כנגד השלטון בקאבול, המקושר עם האימפריה הבריטית, מדוכא ביד קשה על ידי כוחות בריטים שמחריבים את מרכז העיר.
• 1849-1846 - המלחמה הקרליסטית השנייה (אנ') - מלחמה על השלטון בספרד בין גורמים ליברליים ושמרנים.
• 15 במרץ 1848 – פרוץ מהפכת 1848 בהונגריה.

אירועים פוליטיים בולטים

• 1840: הסכם ואיטנגי – ההסכם שנועד להסדיר את היחסים שבין השבטים המאורים למתיישבים האירופאים בניו זילנד ובפרט את המחלוקות בנוגע לבעלות על קרקעות ומעמדה של ניו זילנד כפרובינציה בריטית.
• 1841: ביטול עדיפות במיצרי הדרדנלים – חוזה הונקאר איסקלסי בין הרוסים לעות'מאנים, שנתן עדיפות לרוסים במיצרי הים השחור, מקומם על רוסיה את מעצמות מערב אירופה, ואלו משכנעות אותה לבטל את העדיפות.
• 1842: אמנת וובסטר-אשבורטון – מסדירה את הגבול ויחסי הגומלין בין ארצות הברית למושבות הבריטיות שמצפון (באזור שיהפוך לקנדה).
• 13 באוקטובר 1845: הצטרפות טקסס לארצות הברית – תושבי רפובליקת טקסס מחליטים לאשר את החוקה המוצעת, אשר תהפכם לחלק מארצות הברית.
• 24 בפברואר 1848: הרפובליקה השנייה של צרפת – התקוממות מובילה לשינוי משטר בצרפת, הסתלקות המלכים והחלפת המונרכיה ברפובליקה, בפעם השנייה.
• 29 במאי 1848: הצטרפות ויסקונסין לארצות הברית – ויסקונסין היא המדינה ה-30 שמצטרפת לארצות הברית
• 3 בנובמבר 1848: חוקת הולנד – בהולנד מתקבלת חוקה חדשה, המגבילה באופן משמעותי את כוחו של בית המלוכה ההולנדי ומחזקת את הפרלמנט והשרים. חוקה זו עדיין בתוקף
• 1848: זכות בחירה – ניתנת בשווייץ לכל הגברים ללא הבדל מעמד.

קולוניאליזם ואימפריאליזם

• 26 בינואר 1841 – הממלכה המאוחדת מספחת את הונג קונג באופן רשמי
• 1849-1843 – האימפריה הבריטית כובשת בהדרגה את סינד, פנג'אב ואזורים נוספים מידי הסיקים והשליטים המקומיים ששלטו קודם לכן בצפון־מערב תת היבשת ההודית. כיבושים אלו מרחיבים את אפשרות הגישה הבריטית למרכז אסיה.

דה-קולוניזציה והשגת עצמאות

• בפברואר 1844 – הרפובליקה הדומיניקנית זוכה לעצמאות מהאיטי

 

• 6 במאי 1840: בול דואר – החל השימוש בבול דואר, בתחילה בבריטניה ולאחר מכן בעולם כולו.

   

• 1842: חוק מכרות וסוכנויות תיווך (אנ') - לאחר חשיפת תנאי העבודה הקשים במכרות בציבור הרחב, חוק תקדימי באנגליה אוסר על העסקה במכרות של נשים ונערים מתחת לגיל 10.
• 1849-1846: רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד - רעב ההמוני שפורץ באירלנד בעקבות צירוף סיבות, ובהן המדיניות הכלכלית של הממלכה המאוחדת (אשר אירלנד היא חלק ממנה באותה תקופה), שיטות חקלאיות כושלות, הסתמכות על משק מונוקולטורי, והופעת הכימשון שהורס את יבול תפוחי האדמה - מקור מחייתם של רוב תושבי האי. לפי ההערכות בסביבות מיליון אנשים מתו במהלך תקופת הרעב ההמוני באירלנד, ומספר כפול של אנשים נמלטו מהמדינה לאנגליה, לארצות הברית, לקנדה ולאוסטרליה.
• 1848–1858: הבהלה לזהב בקליפורניה - בעקבות מציאת זהב באזור צפון-מזרח קליפורניה מתחילה תקופה בת כעשור בקליפורניה, שזכתה לכינוי "הבהלה לזהב", בה גדלה אוכלוסיית קליפורניה במהירות שיא בשל שטף מהגרים שהגיעו אליה בתגובה לידיעות על מציאת זהב באדמתה.
• 1849: רפורמות אגרריות באירופה - לאחר מהפכות אביב העמים מאמצות גם גרמניה, איטליה וספרד חלק מהמודלים החברתיים-כלכליים של המהפכה הצרפתית, הנוגעים לרפורמות אגרריות שמבטלות את מעמד הצמיתות ומחלקות חלק מהאדמות לבעלות פרטית של האיכרים.
• 1849: חוק הניווט - ביטולו של החוק האנגלי שמגביל ייבוא לקולוניות ממדינות לא אירופיות. החוק נחשב לסממן מובהק של יישום תפיסות עולם מרקנטליסטיות, וביטולו הוא ציון דרך במעבר של הסחר העולמי לכלכלה ליברלית.
• חברות בולטות שהוקמו בעשור זה: ימק"א (1844), סימנס (1847), קרטייה (1847).

• 1840: אנרכיזם - פייר-ז'וזף פרודון מפרסם את ספרו, "מהו רכוש?", והמושג המודרני "אנרכיזם" מאומץ לראשונה כהגדרה-עצמית.
• 1844: ימק"א - נוסד הארגון שמטרתו לאחד בין צעירים נוצרים ברחבי העולם ולהציע להם פעילויות שונות. הארגון נוסד בעקבות תחושה של מייסדיו שבהיעדר מוסדות תרבות ובריאות, הציבור נהג לפנות לבתי מרזח, בתי בושת ופיתויים אחרים.

 

• 9 בנובמבר 1848 – הוצא להורג המנהיג הליברלי הגרמני רוברט בלום, פעולה שנתפסה לעיתים קרובות כאירוע הסמלי לכישלון האולטימטיבי של מהפכות 1848 בנסיכויות הגרמניות

• בעשור זה מתחילה מגמה, שמתחזקת עם התגבשותו של מעמד הפועלים בתחילה באנגליה ובהמשך במקומות נוספים, להקמת פארקים ציבוריים לרווחת הציבור.

טכנולוגיה

• 4 ביולי 1840 – ספינת הקיטור RMS Britannia עוזבת את ליברפול בדרכה להליפקס בקו הנוסעים הטרנס-אטלנטי הראשון.
• 1841 - המצאת תהליך הצילום קלוטייפ (Calotype) בו נוצר התצלום בעזרת נייר שצופה בכסף יודי.
• 1846-1843 - הממציא הסקוטי, אלכסנדר ביין, מפתח גרסאות ראשוניות וניסיוניות של מכשיר פקס.
• 24 במאי 1844 – סמואל מורס שלח את המברק הראשון בקו הטלגרפי הראשון שעבר בין הקפיטול שבוושינגטון ובין העיר בלטימור. הכיתוב במברק המפורסם הראשון ששלח היה: "מה פעל אל" ("What hath God wrought") שלוש מילים מתוך הפסוק "כִּי לֹא-נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב, וְלֹא-קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל; כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל, מַה-פָּעַל, אֵל", (ספר במדבר, פרק כ"ג, פסוק כ"ג).
• 3 בדצמבר 1844 - נפתחת לשימוש מנהרת קובל היל (אנ'), מסילת הרכבת התת-קרקעית הראשונה בעולם.
• 17 במרץ 1845 – הממציא הבריטי סטיבן פרי רושם פטנט על המצאת הגומייה.
• 10 בספטמבר 1846 – הממציא האמריקאי אליאס האו מקבל פטנט על מכונת התפירה.
• 4 בינואר 1847 – סמואל קולט מוכר את האקדח התופי הראשון שייצר לממשלת ארצות הברית.
• 1847 – ג'וזף פריי האנגלי מפתח את חטיף השוקולד.
• 24 בנובמבר 1847 – הממציא האמריקאי ג'וסף גלידן (Joseph Farwell Glidden) ממציא את גדר התיל המסחרית הראשונה.
• 12 ביוני 1849 – ל. פ. הסלט רושם פטנט על מסכת גז.
• 10 באפריל 1849 – סיכת הביטחון המודרנית, אשר הומצאה על ידי הממציא האמריקאי וולטר האנט, והוכרה כפטנט.
• לאורך העשור מתפשטת בעולם טכניקת הצילום, הדאגרוטיפ, שפותחה בסוף העשור הקודם, ויוצרת סביבה ענף כלכלי שלם, שכולל מומחים לצילום, ספרי צילומים ועוד.

מדע

• 1840 - וורן דה לה רו מדגים לראשונה את עקרון הפעולה של נורת הליבון. בשלב זה ההמצאה עוד לא פרקטית כדי לאפשר שיווק מסחרי, אך מוכחת ההיתכנות של הרעיון.
• 28 בינואר 1841 – ג'יימס קלארק רוס מגלה את מדף הקרח רוס.
• 1841 - ג'וזפה מרקאלי מייסד את המצפה הוולקני הראשון בעולם.
• 1842 - יוליוס פון מאייר מגלה ומנסח חוקי טבע, שבהמשך יעמדו בבסיס החוק הראשון של התרמודינמיקה.
• 1842 - ריצ'רד אוון טובע את שמם של הדינוזאורים, ומזהה מאפיינים הייחודיים להם, המסייעים להפרידם ממינים אחרים, ולשייך ממצאים חדשים לאותה קטגוריה כמוהם.
• 23 בספטמבר 1846 – כוכב הלכת נפטון נצפה לראשונה בטלסקופ על ידי יוהאן גלה במצפה הכוכבים של ברלין.
• 1847-1846 - בשנים אלו מודגמת יעילותן של טכניקות הרדמה חדשניות לניתוחים.
• אפקט דופלר - לאורך העשור חלה התפתחות בגילוי התופעה, החל מהפעם הראשונה שנחזתה בשנת 1842, דרך הוכחתה בשנת 1845, ועד השלמת הניסוח של התופעה בשנת 1848.

•  
  הממציא האמריקאי אליאס האו מקבל פטנט על מכונת התפירה ב-1846
•  
  סמואל קולט מוכר את האקדח התופי הראשון ב-1847
•  
  הממציא האמריקאי ג'וסף גלידן (Joseph Farwell Glidden) ממציא את גדר התיל המסחרית הראשונה ב-1847
•  
  4 ביולי 1840 – ספינת הקיטור RMS Britannia עוזבת את ליברפול בדרכה להליפקס בקו הנוסעים הטרנס-אטלנטי הראשון

• 7 במאי 1842 – רעידת אדמה חזקה בהאיטי. כ-5,300 נהרגו.

בריאות

• 1851-1829: מגפת הכולרה השנייה ממשיכה להכות באירופה, ובעשור זה מתפשטת גם ברחבי אמריקה הצפונית שם גובה מגפת הכולרה קורבנות רבים, ביניהם נשיא ארצות הברית לשעבר, ג'יימס פולק.
• מגפת הכולרה השלישית המתועדת, שהחלה באזור הודו בעשור הקודם, מתפשטת ברחבי אסיה ומגיעה למזרח אירופה בספטמבר 1847, ומתפשטת במהלך 1848 ברחבי אירופה, ומשם למזרח התיכון ולארצות הברית. בשיאה של המגפה תועדו באנגליה 1,000 נפטרים ביום.

• 6 ביוני – ימק"א (YMCA) נוסדת בלונדון על ידי סר ג'ורג' ויליאמס וקבוצה של כמרים אוונגליסטיים.

ספרות

 

• ספרים בולטים שרואים אור לראשונה בעשור זה: הברווזון המכוער (1843), מזמור חג המולד (1843), הרוזן ממונטה כריסטו (1844), שלושת המוסקיטרים (1844), אנקת גבהים (1847)

מוזיקה ותיאטרון

• 1848 – ראשית ההצלחה על במות ביירות של מארון אל-נקש (ער'), שעבודתו תורמת רבות לעיצובו של התיאטרון בארצות ערב עשורים רבים קדימה.
• במהלך העשור ניכרות השפעות אירופאיות בכלל, וצרפתיות בפרט, על התיאטרון העות'מאני המתפתח.
• במהלך העשור מתחילים לראשונה הקרנבלים הממוסדים של ברזיל.

ספורט

• 1848-1843 – ניסיונות ראשונים לארגן קוד חוקים מוסכם למשחק הכדורגל המודרני בגלגולו המוקדם ביותר. בשנת 1843 מתחיל הניסיון הראשון לעשות זאת באוניברסיטת קיימברידג', ובמהלך העשור נקבעים חוקי קיימברידג' (אנ') שמאומצים בשנת 1848 על ידי מספר מועדוני ספורט של בתי ספר ציבוריים.

מנהיגי עולם בולטים

מדענים

סופרים