רות בּוֹנְדִי (בצ'כית: Ruth Bondyová; 19 ביוני 1923 – 14 בנובמבר 2017) הייתה עיתונאית, סופרת, מתרגמת וביוגרפית ישראלית, כלת פרס סוקולוב לעיתונות (1967), פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (2006) ופרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת (2014).
Transport Ds from Theresienstadt,Ghetto,Czechoslovakia to Auschwitz Birkenau,Extermination Camp,Poland on 18/12/1943 בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
בתחילת 1949עלתה לישראל במסגרת גח"ל. למדה עברית באולפן, החלה לעבוד ב"הדור" (עיתון אחר הצהריים של מפא"י), ומ-1951 בעיתון "אומר" (העיתון לעולים) ו"דבר". במשך עשרות שנים נמנתה עם מערכת "דבר" ו"דבר השבוע". בונדי עבדה 30 שנה בתחום העיתונות בישראל. היה לה מדור סאטירי אישי ב"דבר השבוע" בשם "יהיה טוב"; מבחר טורים פרי עטה שפורסמו במדור זה יצאו לאור כספר בשם זה. בשנת 1967 זכתה בפרס סוקולוב לעיתונות, במדור רפורטז'ה ופיליטון (האישה הראשונה שזכתה בפרס זה).
פרסמה אוטוביוגרפיה בשם "שברים שלמים" בה העלתה את קורות חייה החל מנעוריה בפראג, השרדותה בעידן הנאצי ועד עלייתה לישראל והשתלבותה בה מבחינה חברתית ומקצועית כעיתונאית וכסופרת.
חדלו להשתמש בשואה לצרכים פוליטיים, ובעיקר חדלו ממה שמכונה מצעדי החיים. עצם השם מקומם. על אדמה ספוגת מוות אין מקום למצעדים. עליה מותר רק לדרוך בענווה, ללא הפגנתיות, ללא נפנוף דגלי הלאום. הייתי גם מציעה שתחדלו לגרור תלמידי בתי ספר תיכוניים לסיורים במחנות ההשמדה בפולין כדי לחזק בהם את תחושת הזהות הציונית והנכונות הקרבית. זו תעודת עניות למדינה שחייבת להסיע את בני הנוער שלה למחנות מוות כדי להגביר את אהבתם למולדת. חייבים להתמודד עם העבר, אך קודם כל חייבים לדאוג לעתיד. לאומנות יהירה, חוסר סובלנות לאחר ולשונה, אלימות במסווה של פטריוטיוּת, אטימוּת למצוקת מבקשי מקלט, שנאה לערבים וחינוך לעליונות אינם מבשרים את הטמעת משמעות ההשמדה: שהרוע והאכזריות לא פוסחים גם על עם בעל תרבות, מפותח מבחינה מדעית וכלכלית ככל שיהיה."
בונדי הייתה תושבת רמת גן, ויקירת העיר. נפטרה ב-14 בנובמבר2017 בביתה.. הובאה למנוחות בבית העלמין גבעת חיים.
ספריה
הלו, כאן חיות!, צִלם: בוריס כרמי; עורך צִלום: סם פרנק; עריכה גרפית: שמואל ברנד, תל אביב: דבר, תשכ"ב. (לבני הנעורים)
יהיה טוב, הציורים: זאב, תל אביב: יבנה, תשכ"ב. (הופיע במהדורות נוספות)
חצי נחמה, הציורים: זאב, תל אביב: יבנה, תשכ"ט. (הומורסקות)
השליח: חייו ומותו של אנצו סרני, תל אביב: עם עובד ("ספרית אופקים", מס' 36–37), תשל"ד 1973. (ביוגרפיה של אנצו סירני) (הופיע בתרגום לאנגלית ב-1977 ובתרגום לאיטלקית ב-2012)
לפתע בלב המזרח, ציורים: קרמן-קרמן, תל אביב: זמורה, ביתן, מודן, תשל"ה. (קובץ מסות על החיים בישראל בשנות ה-60 וה-70)
Mezi námi řečeno: jak mluvili Židé v Čechách a na Moravě; ilustrace: Jiří Slíva, Praha: Nakl. F. Kafky, 2003. (צ'כית: ביננו לבין עצמנו: איך דברו היהודים בבוהמיה ובמוראביה)
Rodinné dědictví: jména Židů v Čechách a na Moravě; ilustrace: Jiří Slíva, Praha: Nakl. F. Kafky, 2006. (צ'כית: ירושת המשפחה: שמות היהודים בצ'כיה ובמוראביה)
Boží hody: jak jedli Židé v Čechách a na Moravě; ilustrace: Jiří Slíva, Praha: Nakl. F. Kafky, 2008. (צ'כית: סעודת אלוהים: איך אכלו היהודים בצ’כיה ובמוראביה)
Potulné kořeny, Praha: Nakl. F. Kafky, 2010. (צ'כית)
בתרגום:
The Israelis: Profile of a People; translated from the Hebrew by Israel I. Taslitt, New York: Funk and Wagnalls, 1969.
The Emissary: A Life of Enzo Sereni; translated from the Hebrew by Shlomo Katz; with an afterword by Golda Meir, Boston: Little, Brown, 1977. ("An Atlantic Monthly Press book") (אנגלית: השליח, תרגום מקוצר קלות)
Face of a People; story: Ruth Bondy; editor: David Pedahzur; photography adviser: Micha Bar-Am; translation: Malka Jagendorf, Lily Cohen, Ramat-Gan: Massada Pub., 1978.
Elder of the Jews: Jakob Edelstein of Theresienstadt; translated from the Hebrew by Evelyn Abel, New York: Grove Press, 1989. (אנגלית: אדלשטיין נגד הזמן)
Mehr Glück als Verstand. Eine Autobiographie; aus dem Hebräischen von Markus Lemke, Gerlingen: Bleicher Verlag (Zeugen der Zeit), 1999. (גרמנית: שברים שלמים)
Trapped: Essays on the History of Czech Jews, 1939-1943; translated from the Hebrew by Chaya Naor, Jerusalem: Yad Vashem, 2008. (אנגלית: שורשים עקורים)
Enzo Sereni: l’emissario; versione in lingua italiana a cura di Sarah Kaminski, Maria Teresa Milano, Aosta: Le château (Ebraica - storie memorie), 2012. (איטלקית: השליח)
קארל צ'אפק, סיפורים מכיס אחד; תרגמה מצ'כית והוסיפה אחרית-דבר: רות בונדי, תל אביב: עם עובד ('קלאסי כיס'), 1997.
מיכאל ויווג, השנים הנפלאות בזבל; מצ'כית: רות בונדי, תל אביב: גוונים, תשנ"ז 1997. (סאטירה חברתית) (שמו המקורי של הספר הוא "השנים הנפלאות מתחת לכלב", ביטוי שפירושו בצ'כית גם "מתחת לאפס")
קראו לו "חבר": עיתון הילדים קמרד מגטו טרזיינשטאט (טרזין) 1943–1944; תרגום מצ'כית, מבוא והערות: רות בונדי, ירושלים: יד ושם, תשנ"ח.
ליאו פרוץ, בלילה מתחת לגשר האבן: רומן מפראג העתיקה; מגרמנית: רות בונדי, תל אביב: גוונים, תשנ"ט 1998.
יאן יאנדאורק, בגוב האריות; תרגום מצ'כית: רות בונדי, תל אביב: גוונים, תשנ"ח 1998.
תומי / Tomickovi / Tommy; כתב וצייר: בדז'יך פריטה; תרגמה מצ'כית: רות בונדי, ירושלים: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, 1999. (עברית, אנגלית וצ'כית)
מיכאל ויווג, רושמי אהבת אב; מצ'כית: רות בונדי, תל אביב: גוונים, תשנ"ט 1999.
יאן נרודה ... [ואחרים], בירה ומצבי רוח משתנים: מבחר הסיפור הצ'כי; בחרה, תרגמה והוסיפה מבואות: רות בונדי, תל אביב: חרגול – עם עובד, תשע"ב 2012.
בעריכתה ובהשתתפותה
רות בונדי, אהד זמורה, רפאל בשן (עורכים), לא על החרב לבדה: הסִפור המופלא על גבורת עם ישראל ונצחונו במלחמת ששת הימים, תל אביב: א' לוין אפשטין, תשכ"ח. (רשימות ומאמרים שנכתבו ערב מלחמת ששת הימים, תוך כדי הקרבות ובעקבות הניצחון במלחמה) ("מהדורת דבר") (הופיע באותה שנה בתרגום לאנגלית)
סובלנות – תנועה על-מפלגתית להוקעת האלימות, שבילי סובלנות; העורכת: רות בונדי, מקראה א, תל אביב: זמורה-ביתן, תשמ"ז.
יוסל ברגנר, עיקר שכחתי: מסעות ומעשיות; רשמה: רות בונדי, אור יהודה: הד ארצי, תשנ"ו 1996 (הופיע בתרגום לאנגלית ב-1997)
אוטו וייס, וירא אלוהים כי רע: סיפור מגטו טרזין; איורים: הלגה וייסובה-הושקובה; תרגום מצ'כית, הערות ואחרית דבר: רות בונדי; עריכה: רמי סערי, ירושלים: יד ושם – המכון הבין-לאומי לחקר השואה, תש"ע 2009.
ליאו האס, עבודה במלכוד: גטו טרזיינשטאט, 1941–1942: אלבום ציורים; עורכות: דני זינגר ואניטה סרסי; כתיבה: רות בונדי, דני זינגר, אניטה טרסי, גבעת חיים איחוד: בית טרזין – קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזין, 2009.
בתרגום:
Ruth Bondy, Ohad Zmora, Raphael Bashan (edited and compiled), Mission Survival: The People of Israel's Story in Their Own Words, From the Threat of Annihilation to Miraculous Victory; translated from Hebrew by I. I. Taslitt and others, New York: Sabra Books, 1968.
Yosl Bergner, What I Meant to Say: Stories and Travels as Told to Ruth Bondy; translated from the Hebrew by Valerie Arnon; drawings by Yosl Bergner, Tel Aviv: Hed Arzi Book Pub., 1997. (אנגלית: עיקר שכחתי)
הוקרה ופרסים
1964 – פרס שרה רייכנשטיין לראיון העיתונאי הטוב, על ראיונה עם המשורר אורי צבי גרינברג.
This article uses material from the Wikipedia עברית article רות בונדי, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses. ®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.