ניווט ספורטיבי

המתחרים בענף זה מקבלים מפה, ובה מסומנות מספר תחנות ביקורת, בהן יש לעבור על פי סדר מסוים בזמן הקצר ביותר. ענף ספורט זה נפוץ במיוחד בארצות סקנדינביה ונחשב שם כספורט לאומי.

מפות לניווט ספורטיבי משורטטות בקנה מידה נמוך יותר, ובדיוק גבוה יותר ממפות טופוגרפיות רגילות. נהוג לשרטט מפות ניווט בקנה מידה של 1:10,000 או 1:15,000, וכאשר מדובר בשטחים קטנים, כמו פארקים או קמפוסים, אפילו בקנה מידה של 1:5,000 או 1:2,500. הניווט הספורטיבי שונה מהניווט הצבאי בכך שהוא יותר מדויק, משתמש יותר בתכסית ובדרך כלל יותר מורכב.

ספורט הניווט מציע למתמודדים בו מרוץ שונה בכל פעם, החל במסלולים שונים על אותה מפה, מסלולים על מפות באזורים שונים ועד תחרויות בהן צריך לבקר במקסימום תחנות בזמן נתון (ללא קשר לסדר התחנות - "ניווט סקור"), או שבכל תחנה המנווט רואה את הקטע הבא של המפה, וצריך להמשיך ולנווט על פי הזיכרון (ניווט זיכרון).

רוב תחרויות הניווט נערכות בשטחים פתוחים ובעיקר ביערות. תת-ענף חדש יחסית של ספורט הניווט הוא ניווט בשטחים עירוניים או בפארקים, בתאי שטח בהם השפעה ניכרת יחסית של מעשי ידי אדם (כגון קמפוס אוניברסיטאי או יישוב כפרי). ניווטים אלה מתקיימים בתאי שטח קטנים יחסית ובעזרת מפות בקנ"מ קטן (1:5,000 או 1:4,000 ולעיתים אף פחות).

ענף ניווט נוסף שהתפתח מתוך הניווט הספורטיבי הוא הרוגיין - ניווט סקור על שטחים מאוד גדולים בזמן ארוך (עד 24 שעות). הרוגיין הפך לענף בזכות עצמו ויש לו פדרציה עולמית עצמאית.

על מנת להצליח בספורט הניווט דרוש שילוב של מיומנות ניווט טובה וכושר גופני גבוה, וכן יכולת קבלת החלטות מהירה ונכונה תחת מאמץ. כל נווט נמצא לבד בשטח, ועליו לבחור בעצמו את הנתיב בין תחנת ביקורת אחת לשנייה. בחירת תוואי דרך לא נכון יכולה לעלות בזמן יקר, או להביא לפסילת המתחרה אם דילג על תחנה או סימן תחנה לא נכונה.

תחרויות ניווט מחולקות לקטגוריות, כאשר לכל קטגוריה מסלול שונה. בכל מסלול סדר תחנות הביקורת קבוע, ועל כל המתחרים בקטגוריה לעבור בכל תחנות הביקורת, בסדר שנקבע. החלוקה לקטגוריות מאפשרת התחרות של נווטים בכל הגילים, מילדים בני 11 ומטה ועד בני 80 ומעלה. בקטגוריית העילית מתחרים נווטים מגיל 21 עד 35, כאשר גם צעירים ומבוגרים רשאים להשתתף בה במקום בקטגוריית הגיל הנפרדת שלהם. בגיל זה קיימות 3 קטגוריות בדרגות קושי שונות, וכל נווט בוחר את הקטגוריה המתאימה לו.

קושי המסלול נקבע על פי הקטגוריה לה הוא מיועד, ועולה ככל שהמסלול ארוך יותר. בישראל, מסלול לגילאי 8–11 יהיה בדרך כלל באורך של כ-2 ק"מ (בקו אווירי), ותחנות הביקורת בו יהיו קרובות לשבילים. מסלול בקטגוריית העילית יהיה בן כ-10 ק"מ, והנקודות בו ימוקמו כך שריצה על שבילים לא תהא הגיונית מבחינת הנווט.

 

בישראל הענף מנוהל על ידי האיגוד לספורט הניווט בישראל, ותחתיו מועדוני ניווט, המחולקים על פי מיקום גאוגרפי (מצפון לדרום: גליל, יזרעאל, אס"א טכניון חיפה, טכניון-כרמל, עמק חפר, לב השרון-מנשה, השרון, אס"א תל אביב, חבל מודיעין, אס"א ירושלים, ראשון לציון והשפלה). האיגוד מקיים כ-80 תחרויות בשנה, רובן המכריע בימי שישי ושבת, בעזרת המועדונים השונים. התחרויות מתקיימות בעיקר לאורך "עונת הניווט" בחודשים ספטמבר עד מאי.

האיגוד מנהל שתי ליגות לניווט רגלי ואופניים. בעונה מתקיימות כ-10 עד 12 תחרויות ליגה, בהן מקבל כל נווט ניקוד אישי לפי הישגו בתחרות, וכן תורם ניקוד למועדון הניווט אליו הוא שייך, כלומר מתקיימים שני דירוגים, אישי ומועדוני. כמו כן ישנה ליגת בתי ספר שהאיגוד מארגן, בה משתתפים בתי ספר מכל הארץ בארבע תחרויות מחוזיות, ותחרות אחת חמישית שבה משתתפים בתי הספר שהעפילו לגמר.

האיגוד שולח נבחרות שמייצגות את ישראל באליפויות הניווט בעולם ומקיים חוגי ניווט בבתי ספר. לאיגוד שלוש נבחרות: נבחרת נערים ונערות עד גיל 16, נבחרת נוער עד גיל 18 ונבחרת בוגרים (גיל 21 ומעלה).

במסגרת האיגוד מתקיימת גם תחרות רוגיין פעם בשנה.

איגוד הניווט בישראל חבר בהתאחדות אילת - ארגון הגג של ענפי הספורט בישראל, שאינם אולימפיים.

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ניווט ספורטיבי

• האיגוד לספורט הניווט בישראל
• הפדרציה הבינלאומית לניווט (באנגלית)
• ניווט ספורטיבי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)