מתייה אקרה

כבר בצעירותו עסק אקרה בפוליטיקה, והיה מידידיו האישיים של פליקס הופואה בואני, שלימים נבחר לנשיאה הראשון של הרפובליקה. הוא נישא לאחותו של פיליפ גרגואר יאסה, מי שלימים היה נשיא האספה המכוננת של המדינה החדשה, והפרלמנט של חוף השנהב. לאחר שנפרדו נישא בשנית לבתה של פאסיונס גרוניצקי.

בשנת 1960, חבר ליואכים בוני ופייר מארי קוטי, אשר יחדיו כתבו את מילותיו של האביג'אנז - המנונה של חוף השנהב.

בשנת 1970 התמנה אקרה לתפקיד שר התיירות של חוף השנהב. ב־1980 החליט הנשיא בואני על הקמת משרד ממשלתי חדש, לביצוע רפורמות בחברות הממשלתיות, ואקרה הוצב בראשו. בין השנים 2000–2011 כיהן אקרה כנציב תלונות הציבור של רפובליקת חוף השנהב. בשנת 2011 פרש אקרה לגמלאות, והנשיא אלאסן ואטארה, מינה אותו כנציב תלונות הציבור לשם כבוד עד, אחרית ימיו.

מתייה אקרה שירת בממשלת חוף השנהב 29 שנים. הוא נכנס אליה בשנת 1961 ועזב אותה בשנת 1991 עם הפסקה בין 1963–1964 במהלכו הוא התמנה שגריר ממלכת מרוקו.

פירוט תפקידיו בממשלה: שר השירות הציבורי (1961-1963), שר ההסברה (1965-1970), שר המדינה ללא תיק (1970–1971), שר המדינה לתיירות (1971-1974) שר המדינה לרפורמה בארגונים בבעלות המדינה (1977–1981), שר המדינה הממונה על פיתוח טכנולוגיות מידע (1981–1990) ). המתווך הגדול של הרפובליקה (1996–2000), נשיא הוועדה המייעצת חוקתית חוקתית הממונה על ניסוח החוקה של הרפובליקה השנייה (2000), המתווך של הרפובליקה (2000–2011), מגשר כבוד משנת 2011.

אקרה נפטר ב-22 בפברואר 2015, בגיל 98 בביתו שבבונואה, בדרום מזרח המדינה.

• הסולם האינסופי (1977) (בצרפתית: L'échelle sans fin)
• המבוכה של יאו (1987) (בצרפתית: L'embarras de Yao)
• אביג'אנז - לשפוך אור על ההמנון לאומי (2000) (בצרפתית: Lumière sur l'Abidjanaise : l'hymne national)