משה סבוראי: ממפקדי לח"י

משה סבוראי נולד בשם משה סברנסקי באוקראינה, הצעיר בין תשעה ילדים. בשנת 1925 עלה לארץ ישראל עם חלק מהמשפחה, והתגורר בחיפה. למד בבית הספר הדתי "נצח ישראל" ולאחר מכן בבית המדרש למורים בבית הכרם בירושלים.

ב-1932 הצטרף לארגון "ההגנה" ושימש קשרו של מפקד מחוז ירושלים, יעקב פת. בנוסף היה חבר בתנועות ברית הבריונים, בית"ר וצה"ר. בעקבות עליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה השתתף בהפגנה שנערכה ב-28 במאי 1933 מול הקונסוליה הגרמנית בירושלים, והסיר בעצמו את הדגל הגרמני מעל הקונסוליה. לאחר רצח ארלוזורוב באותה שנה, נאסר יחד עם ראשי "ברית הבריונים" והועמד למשפט שממנו יצא זכאי. ב-1934 שב לחיפה ועסק בהוראה. באותה תקופה פגש את טובה לבית הוכגליק, אשתו לעתיד.

בשנת 1935 נסע לווינה לרגל הקמת הסתדרות ציונית חדשה (הצ"ח) בראשות זאב ז'בוטינסקי. בדרכו לשם פעל בשליחות האצ"ל להקמת סניפים בפולין. בתקופת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט היה פעיל במסגרת האצ"ל בחיפה. ב-1939 נעצר וישב בכלא עכו ביחד עם דוד רזיאל למשך 6 חודשים. כחודש לאחר שחרורו נולדה בתם של משה וטובה, חרות.

לאחר הפילוג באצ"ל בשנת 1940 על רקע פרוץ מלחמת העולם השנייה ושאלת הפסקת הפעילות נגד הבריטים, הצטרף לקבוצתו של אברהם שטרן (יאיר), שנקראה בתחילה "האצ"ל בישראל" ובהמשך "לוחמי חירות ישראל" (לח"י), ושימש אחראי על המודיעין בארגון. סבוראי עזב את עבודתו כמורה והתמסר לפעילות המחתרת. בעקבות הפילוג החל מצוד נרחב של השלטון הבריטי אחר אנשי לח"י שפרשו מהאצ"ל ומנו אז כמה עשרות בודדות. ב-22 במאי 1941 נעצר סבוראי על ידי המשטרה הבריטית בתל אביב ונשלח למחנה המעצר מזרעה. כעבור כמה חודשים, ב-27 בנובמבר, הצליח לברוח מהליווי המשטרתי בעת העברה ממקום למקום וחזר לפעילות המחתרת כמפקד מחוז תל אביב. בחודשים אלו הגיע המצוד אחרי אנשי לח"י לשיאו ופרסים גדולים הוצעו למי שיסייע בתפיסת מפקדי הארגון. במהלך חודש ינואר עבר מפקד הארגון, אברהם שטרן, לדירתם של משה וטובה סבוראי בשכונת פלורנטין בתל אביב, ומשם ניהל את פעילות המחתרת.

ב-27 בינואר 1942 שהה סבוראי בדירה ברחוב דיזנגוף 30 שבה נורו ארבעה מחברי לח"י על ידי אנשי הבולשת הבריטית בראשות הקצין ג'פרי מורטון. שניים מהם, אברהם אמפר וזליג ז'ק, מתו מפצעיהם ואילו יעקב אליאב וסבוראי שנפצעו נתפסו והועמדו למשפט. כעבור שבועיים, ב-12 בפברואר נורה אברהם שטרן בדירתו של סבוראי על ידי ג'פרי מורטון ומת. גופתו הובאה לחדר המתים של בית החולים הממשלתי שבו שכבו סבוראי ואליאב והם נקראו לזהות את הגופה. סבוראי ואליאב הואשמו בהחזקת נשק ואמצעי לחימה ונידונו למאסר עולם שהומר בהמשך ל-10 שנות מאסר. את מאסרו ריצה בכלא עכו ובבית הסוהר המרכזי בירושלים שממנו ברח ביחד עם 11 מחבריו בראשית שנת 1948.

לאחר הקמת המדינה התקשה למצוא עבודה כמורה ולכן שימש כנהג בחברת אגד. בשנת 1957 הוסמך כעורך דין. ב-1981 נמנו משה וטובה סבוראי עם מייסדי היישוב שקד בצפון השומרון.

לאורך השנים היו שהאשימו את סבוראי בגרימת מותו של מנהיג לח"י, אברהם שטרן, וטענו כי פליטת פה שלו בעת ששכב בבית החולים תחת השגחת שוטרים בריטים היא שחשפה את מקום מחבואו. סבוראי עצמו דחה טענה זאת בתוקף ואף ניהל שורה של משפטי דיבה נגד חברו ללח"י, אנשל שפילמן, נגד העיתון "מעריב" ונגד ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, שבכולם זכה. הטענה שסבוראי תרם בחוסר זהירות לאיתורו של שטרן שבה ועלתה בשנת 2020 מפי עו"ד נתן רון, דוקטורנט באוניברסיטה העברית.

סבוראי נפטר בביתו בשקד ונטמן בבית העלמין בחיפה בחלקת יוצאי המחתרות. אשתו טובה נפטרה ב-31 במרץ 2013, בגיל 97. לבני הזוג סבוראי שלושה ילדים: חרות, סמדר ויאיר.

הונצח בקריאת רחוב על שמו בהתנחלות חוות יאיר שבשומרון וגן שעשועים בהתנחלות שקד שבצפון השומרון, שמשה וטובה סבוראי היו ממקימיה וגרו בה עד סוף חייהם.

• משה וטובה סבוראי, מאצ"ל ללח"י, הוצאת המחברים, 1989
• משה סבוראי, משפט הדיבה: בנסיבות רצח יאיר, 1997
• משה סבוראי (אלון), אגרת לתחיה (טובה), 2001
• משה סבוראי, הכתבה: משפט הדיבה (2) בנסיבות רצח יאיר הי"ד, 2003

• סבוראי (סברנסקי) משה -"אריה","אלון" אתר העמותה למורשת לוחמי חירות ישראל
• עדה אושפיז, הבוקר האחרון שלא נגמר, באתר הארץ, 20 בספטמבר 2002
• יצחק שרגיל, הרצח בדירת הגג, באתר ynet, תאריך פרסום מקורי: 11 בפברואר 1972
• צבי אלגת, שלוש יריות ברחוב מזרחי, מעריב, 3 בפברואר 1967
• ריאיון אחרון עם איש הלח"י משה סבוראי ז"ל, באתר ערוץ 7, 8 בדצמבר 2011
• חגי הוברמן, גויס לכל החיים, באתר ערוץ 7, 29 בדצמבר 2011
• אורון שוורץ, רצח יאיר שטרן | חלק 2: משפטי הדיבה של הלח"י, בהסכת משפט חוזר, 20 בספטמבר 2022