מסטושי קושיבה: פיזיקאי יפני

מַסַטוֹשִׁי קוֹשִׁיבָּה (ביפנית: 小柴 昌俊;‏ 19 בספטמבר 1926 – 12 בנובמבר 2020) היה פיזיקאי יפני, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2002 ביחד עם ריימונד דייוויס, על תרומה חלוצית באסטרופיזיקה ובמיוחד על גילוי נייטרינואים קוסמיים.

יפןיפן זהו שם יפני; שם המשפחה הוא קושיבה.
מסטושי קושיבה
小柴 昌俊
מסטושי, 2002
מסטושי, 2002
מסטושי, 2002
לידה 19 בספטמבר 1926
טויואשי, יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 בנובמבר 2020 (בגיל 94)
טוקיו, יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה
מקום מגורים יפן
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט שינאיצ'ירו טומונאגה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט Atsuto Suzuki, טקאקי קג'יטה, Yoji Totsuka עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1985)
  • פרס אשאסי (1987)
  • פרס ההצטיינות בתרבות (1988)
  • פרס פנופסקי (2002)
  • פרס הומבולדט (1997)
  • פרס וולף לפיזיקה (2000)
  • פרס לזכר נישינה (1987)
  • מסדר השמש העולה, דרגה ראשונה (2003)
  • מסדר התרבות (1997)
  • פרס נובל לפיזיקה (2002)
  • מדליית בנג'מין פרנקלין (2003)
  • עמית החברה הפיזיקלית האמריקאית
  • עמית האקדמיה למדעים של בנגלדש
  • עמית אלכסנדר פון הומבולדט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית מסטושי קושיבה: פיזיקאי יפני

סיים את התואר הראשון באוניברסיטת טוקיו בשנת 1951, ואת הדוקטורט באוניברסיטת רוצ'סטר בניו יורק ב-1955. בשנים 1955–1958 היה חוקר במחלקה לפיזיקה באוניברסיטת שיקגו. לאחר מכן שב ליפן כפרופסור במכון למחקר גרעיני באוניברסיטת טוקיו. חלק מתקופה זו עשה באוניברסיטת שיקגו כפרופסור-עמית, במעבדה לאנרגיות גבוהות וקרינה קוסמית. באוניברסיטת טוקיו נשאר עד שנת 1987 ולאחר מכן לימד באוניברסיטת טוקאי, במשך עשר שנים. עד מותו נשא בתפקיד פרופסור-אמריטוס באוניברסיטת טוקיו.

המחקר בגינו זכה בפרס נובל, התמקד בנייטרינו, חלקיק יסודי תת-אטומי שאיתגר מדענים זמן רב. מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת הייתה סברה כי בשמש מתרחשות ריאקציות היתוך גרעיניות שהופכות מימן להליום ומשחררות אנרגיה. חישובים תאורטיים מתקדמים יותר הראו כי מספר רב של נייטרינואים חייבים להשתחרר כחלק מתהליך זה, ולכן כדור הארץ חייב להיות חשוף לשטף מתמיד של נייטרינואים המגיעים מהשמש. אולם, בשל התגובות החלשות יחסית של החלקיק עם חומר, היה קשה מאוד לגלותו ולמדוד אותו.

קושיבה הסתמך על עבודתו של ריימונד דייוויס כדי לבנות בשנות ה-80 גלאי ניטרינו תת-קרקעי במכרה אבץ ביפן, לו קרא "קמיוקנדה 2". הגלאי הורכב ממכל מים ענק המוקף בגלאים אלקטרוניים שתפקידם לאתר הבזקי אור אשר נוצרים כאשר ניטרינו בא במגע עם גרעין אטומי במולקולות המים. קושיבה הצליח לאשש את התאוריה של דייוויס, כי אכן השמש פולטת נייטרינואים, וכי בפועל תמדד על כדור הארץ כמות מעטה יותר מהצפויה להגיע אלינו לאחר שנפלטה מהשמש (כלומר, כי חלקם נאבדים בדרך מהשמש אלינו). ב-1987 הגלאי איתר שטף של ניטרינו מפיצוץ סופרנובה שהתרחש מחוץ לשביל החלב.

לאחר מכן בנה קושיבה גלאי גדול יותר ורגיש יותר, לו קרא "סופר-קמיוקנדה", שנכנס לשימוש ב-1996. בעזרתו הצליח לגלות עדויות מהימנות לכך שניטרונואים, המתחלקים ל-3 סוגים שונים, יכולים לשנות את סוגם מאחד לשני תוך כדי תנועתם.

נפטר בטוקיו ב-12 בנובמבר 2020.

קישורים חיצוניים

מסטושי קושיבה: פיזיקאי יפני  מדיה וקבצים בנושא מסטושי קושיבה בוויקישיתוף


Tags:

12 בנובמבר19 בספטמבר192620022020אסטרופיזיקהיפןיפניתנייטרינופיזיקאיפרס נובל לפיזיקהריימונד דייוויס ג'וניור

🔥 Trending searches on Wiki עברית:

ג'מייקהראש המטה הכלליהשמיניה (סדרת טלוויזיה)רצח בנימין אחימאירהאי (סדרת טלוויזיה)24 באפרילדשןסידני סוויניעונת 2023/2024 ביורוליגעוצבת סינימיקי ברקוביץ'צפע מצויקיילי ג'נרהאנטומיה של גריי (סדרת טלוויזיה)מלחמת חרבות ברזלמלחמת העולם השנייהראש ממשלת ישראלעידן עמדייהודה ושומרוןרוברט קראפטמגפת הקורונהישראל שומראירופהשירת היםדייוויד פדרמןעוצבת הפלדהכפר סבאערן ניבאושר כהןאיש הקוף (סרט)נפש אחתיחיא סנוואראילנית לויאליהועומר אדםאופנהיימר (סרט)דואר ישראלסוסיא (יישוב)חד גדיאצרפתוייטנאםעוז זהבירוני מאנהצביקה הדריהלםמנצ'סטר יונייטדאבי רוזנפלדעמיקם נורקיןכראמל (סדרת טלוויזיה)רצח רינת רואסעלינו לשבחאייל זמיר (קצין)כלי טיס בלתי מאוישיעקב בנג'ויניב ביטוןחטיבת ביסלמחפנינה רוזנבלוםיצחק רביןדייוויד שווימראבינועם אמונהשרית חדדחיפהעין חניהעדן חסוןספינג'סדר טהרותחטיבת כפירמצה שמורהמשחקי הרעב (סרט)ריימונד אמסלםמיינה מצויההיסטוריה של הדשן הכימיעמוד ראשיערי בירהמנאייכג'ובאני רוסובני גנץ🡆 More