לנין א-רמלי: סופר מצרי

א-רמלי נולד בקהיר, שבה הוא חי ועבד. אביו הסוציאליסט ואמו הקומוניסטית החליטו לקרוא לו בשם לנין, על שם וְלַדִימִיר אִילִיץ' אוּליַאנוֹב, שהיה ידוע בכינוי לנין (Ленин), שהנהיג את מהפכת אוקטובר ב-1917 ברוסיה והקים את ברית המועצות. השם לנין גרם במשך שנים לא-רמלי מבוכה רבה.

א-רמלי כתב ספרות מגיל צעיר. ב-1970 הוא סיים את המכון הגבוה לאומנויות הבמה בקהיר, החל לכתוב מחזות ותוך זמן קצר הפך למחזאי מצליח ומבוקש, ולמחזאי המצרי היחיד המתפרנס מכתיבה בלבד, בניגוד למחזאים וסופרים אחרים במצרים אשר צריכים לעבוד בעבודה נוספת למחייתם.

יחד עם חברו ללימודים, מוחמד סובחי (محمد صبحي), הקים לאחר הלימודים תיאטרון שנקרא "סטודיו 80". המחזות לתיאטרון זה נכתבו על ידי לנין א-רמלי, ומוחמד סובחי ביים אותם ושיחק בהם את התפקיד הראשי. כל המחזות שהועלו בתיאטרון הזה זכו להצלחה רבה ופרסמו את המוניטין של המחזאי הצעיר. א-רמלי היה מחזאי פורה, ולאחר שדרכי השניים נפרדו והתיאטרון נסגר כעבור כעשרים שנה, המשיך א-רמלי לכתוב, ולעיתים ביים בעצמו את מחזותיו. העבודה בתוך התיאטרון הגבירה את המודעות שלו למדיום התיאטרוני ואת יכולתו להתאים את כתיבתו למדיום זה.

רוב מחזותיו של א-רמלי היו קומדיות חברתיות וסאטיריות שלעיתים קרובות תקפו בעוקצנות כשלים חברתיים וחולשות אנושיות. כתיבתו של א-רמלי גרמה לקהל לצחוק ולחשוב בעת ובעונה אחת והפכה אותו למחזאי המצרי המצליח ביותר, הן בקרב הקהל והן בקרב קהל המבקרים, שברוב המקרים היללו ושיבחו אותו על מחזותיו, שמצד אחד עינגו את הקהל ומצד שני הכילו מסרים פוליטיים, חברתיים ואנושיים רציניים וחשפו ללא כחל ושרק את בעיות האדם המצרי והחברה המצרית המודרנית.

לנין א-רמלי כתב גם מחזות אבסורד ואוונגרד, סאטירות קצרות וטורים בעניינים שונים בעיתונות המצרית, בהם הוא לעיתים התפלמס עם מבקריו. בנוסף לכך הוא כתב גם תסריטי קולנוע וטלוויזיה, וכמה מהתסריטים שכתב הפכו לסרטים המצליחים ביותר בתולדות הקולנוע המצרי. א-רמלי כתב גם סיפורים קצרים ומערכונים.

בכתיבתו השתמש א-רמלי בהרמזים (אַלוּזְיות) לאירועים בהיסטוריה המצרית ולתופעות תרבותיות רבות, ובעיקר לשירים מצריים, שקטעים מהם, שהיו מוכרים לכל מצרי, שולבו כחלק מהטקסט.

א-רמלי נפטר ב-7 בפברואר 2020.

• 1981 - אתה חופשי (إنت حر)
• 1989 - ברוכים הבאים, אדונים (أهلا يا بكوات)
• 1989 - נקודת מבט (وجهة نظر)

•  

  1991 - בערבית ברורה (بالعربي الفصيح)
• 1992 - סעדון המשוגע (سعدون المجنون). תורגם לעברית: סעדון המשוגע מאת לנין אלרמלי, תרגמו אברהם חכים וגבריאל רוזנבאום, תל אביב: הוצאת גמיר, 1998
• 2001 - אדם וחווה (ادم وحوا)

• 2016 - תיאטרון יפו העלה את המחזה סעדון המשוגע בעיבודו ובבימויו של יגאל עזרתי, בשיתוף בית הספר לאמנויות הבמה, מכללת סמינר הקיבוצים.

• גבריאל רוזנבאום, לא כל מי ששמו לנין הוא בהכרח קומוניסט, הארץ, מוסף תרבות וספרות, 6 במרץ 2020
•   איל שגיא ביזאוי, גיבור ההצגה "סעדון המשוגע" תקוע ב-1967, והוא לא לבד, באתר הארץ, 2 ביוני 2016
• אודות לנין א-רמלי, ביבליותקה אלכסנדרינה (בערבית)
•   לנין אלרמלי (1945-), דף שער בספרייה הלאומית