ייעוץ פילוסופי

היועץ מלווה את האדם (או קבוצה, ארגון וכדומה) בהתלבטויות מגוונות, במטרה לעזור לו לרכוש מיומנות בהתמודדות עם החיים או אתגרים שונים. הייעוץ מתבסס על שיחה הדדית, שווה ופתוחה בין פילוסוף לאדם (או חברה) המחפש הבנה או פתרון לשאלות. הפילוסוף, היועץ מאפשר לפונה לעבור תהליך פילוסופי מחשבתי ובכך הפונה יכול להפוך להוגה בעצמו ולהגיע לתשובות פילוסופיות בכוחות עצמו. יש הרואים בייעוץ הפילוסופי ענף של תחום רחב יותר, פילוסופיה מעשית.

^{[דרוש מקור]}תחום זה איננו חדש, עדויות על קיומם של יועצים פילוסופים ניתן למצוא משחר ההיסטוריה.^{[דרוש מקור]} אפלטון יעץ לדיוניסיוס השני מסירקוז, דקארט יעץ למלכה כריסטינה משוודיה, וג'ון לוק היה יועץ במשק ביתו של הרוזן הראשון משפטסבורי.^{[דרושה הבהרה]} פילוסופים נוספים יעצו לבתי מלוכה, לפוליטיקאים, לאנשי כמורה ולאחרים אשר ביקשו את שירותיהם.

משנות השמונים של המאה העשרים התפתחו גישות שונות של 'פילוסופיה יישומית' המכוונות לשימוש פרקטי בפילוסופיה אשר סותרות את התדמית המתודית שלה (שהיא רחוקה מהמציאות היום יומית, לכאורה).

תחילת הייעוץ הפילוסופי בן זמננו מיוחסת לפילוסוף הגרמני-הולנדי גרד ב. אשנבאך (אנ') אשר הגה את רעיון הפילוסוף כ"מוסד" פרטי, כאדם העובד בצורה עצמאית מחוץ למגדל השן של האוניברסיטה.^{[דרוש מקור]} אשנבאך החל לקבל ב-1981 אנשים להתייעצויות פרטיות על בעיות החיים.

אף כי יש פסיכיאטרים ופסיכולוגים הנעזרים בפילוסופיה בטיפול שהם נותנים לאנשים, מטרת השיטה של אשנבך היא ליצור "מרחב פנוי", שבו אנשים נעזרים בפילוסופיה כדי לפתח את מחשבותיהם על נושאים הנוגעים לחייהם.

ב-1982 ייסד אשנבך את החברה הגרמנית לייעוץ פילוסופי, ופרסם את הספרים הראשונים שלו על הנושא ב-1984 וב-1985.

בהשראתו, הקימו מספר פילוסופים הולנדיים ובהם א. הוכנדייק, קבוצת עבודה אשר פיתחה את רעיונותיו של אשנבאך והפיצה את תחום הייעוץ הפילוסופי ברחבי העולם.

יש לציין שייעוץ פילוסופי בכלל, וגישה כמו זו הנזכרת בפרט, אינם רפואיים במטרתם או במהותם. כמו כן, גישות כאלה בדרך כלל אינן מכילות ידע מדעי רלוונטי, הנמצא אצל אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש שאומנו בו. יש שטוענים כי ייעוץ פילוסופי אינו אלא קבלת ידע פילוסופי שעשוי לסייע בהתמודדות עם תהיות פילוסופיות, ומצבי חיים מאתגרים קמעה, אך וודאי אינו מהווה טיפול בבעיות קיימות וזו אף פעם לא מטרתו. מאידך, יש שטוענים כי הייעוץ יכול לסייע גם בבעיות יומיומיות וקטנות.

למרות שאינטראקציה כזו שונה בעליל מזו הפסיכולוגית, או רפואית ומטרותיה שונות בתכלית, יש שמצאו בו דמיון לפגישה עם איש דת או הילר.^{[דרוש מקור]}

כיום ישנם מוסדות שונים בעולם ואף בישראל, אשר מתיימרים לפתח עוד יותר, את היישום הפילוסופי לפיתוח יכולת ההתמודדות הכללית.

בישראל פועלים מספר יועצים פילוסופיים. הראשונה בארץ הייתה דר' שלומית שוסטר אשר ב-1989 פתחה את המכון הפילוסופי הראשון לייעוץ ולהתמודדות עם קשיים, מכון "סופון". לאחריה רן להב ובעקבותיהם יועצים נוספים.

ככלל, ייעוץ פילוסופי ניתן על ידי פילוסופים (ישנן הגדרות שונות למונח פילוסוף). יצוין כי ההסמכה לפילוסופיה (קבלת ידע פילוסופי עדכני, אשר יוכל אחר כך לשמש לייעוץ) בדרך-כלל נעשית באקדמיה, במסגרת חוגים לפילוסופיה. ייתכן שייעוץ פילוסופי בנושא ספציפי מאוד יינתן על ידי אדם שלא שאין לו רקע אקדמי, אך יש לו ידע שנרכש במסגרת לא אקדמית בנושא הפילוסופי בו הוא עוסק; דוגמה לכך היא אנשי דת מסוימים, הנותנים, לפחות במידת-מה, ייעוץ פילוסופי. עם זאת, ההבדל בין איש דת מייעץ לבין פילוסוף מייעץ הוא שדת היא, לעיתים, מניפסט ספציפי של הפוטנציאל הפילוסופי האנושי, והפילוסופיה, כתחום, היא נרחבת יותר מדת ספציפית, ולא מוגבלת לאידאולוגיה, וככלל, גם לא לדוגמה.

בישראל מקובל כי יועצים פילוסופיים יהיו בעלי תואר שני, לפחות, בפילוסופיה.

ישנה מחלוקת עולמית גדולה בשאלת הענקת "רישיון" או הכרה ממסדית, ליועצים פילוסופיים. התומכים בכך רואים בהענקת רישיון לייעוץ דרך להכרה בתוך המימסד הרפואי והביטוחי ואילו המתנגדים טוענים כי בכך תיחסם הדרך לחשיבה חופשית ומקורית שהיא בסיס הפילוסופיה עצמה.

• יועץ עסקי
• ייעוץ ארגוני
• ייעוץ אסטרטגי

• דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "ייעוץ פילוסופי", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
• ISPPI - The Israel Society For Philosophical Practice & Counseling (באנגלית)
• "בחזרה לייעוץ הפילוסופי" - דיאלוג בגובה העיניים מאת עידית פריאנטי בשיתוף דר' שלומית שוסטר. ספר זה מתאר ראיון עם שלומית שוסטר.
• יעל קולטון, "הייעוץ הפילוסופי כתחליף לספת הפסיכולוג", "מנטה", 2008.
• דנית ניצן, בוא נתפלסף על זה, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2003.
•   ייעוץ פילוסופי, דף שער בספרייה הלאומית