מוזיקאי יוסף בן ישראל

ערך זה עוסק במוזיקאי ישראלי. אם התכוונתם למשורר היהודי תימני, מבני משפחתו של ר' שלום שבזי, ראו יוסף בן ישראל.

נחשב למי שפרץ את דרכו של הזמר המזרחי אל לב הציבוריות הישראלית.

יוסף בן ישראל

יוסף בן ישראל תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	1928 בוכרה, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוזבקית, ברית המועצות
פטירה	15 בפברואר 2020 (בגיל 92 בערך) שורש, ישראל
שם לידה	יוסף עקילוב
מוקד פעילות	ישראל

יוסף עקילוב, לימים יוסף בן ישראל, נולד בבוכרה ב-1928. עלה לישראל עם משפחתו ב-1935 וגדל בירושלים. הקריירה המוזיקלית שלו החלה בקול ירושלים, כשהיה בן 13 ודווקא כזמר. תחנת הרדיו היחידה אז ביישוב שידרה אותו שר בבית כנסת את הפיוט "לכה דודי", כסולן.

למד בקונסרבטוריון מוזיקה ונגינה ומשבגר החל להפיק מופעי פולקלור לעדה הבוכרית, תחילה בירושלים ולאחר מכן גם מחוצה לה.

ב-1950 התקבל לעבודה ב"קול ציון לגולה", תחנת השידור של הסוכנות היהודית ושם ערך והגיש תוכניות פולקלור שונות. המיכסה שהוקצתה בתחנה אז למוזיקה הפולקלוריסטית ("עממית") הייתה בת 10 דקות ליום לכל היותר, והוא הצליח תוך מאבק מר להגדילה ל-30 דקות יומיות. בן ישראל היה זה שנתן לאמנים המזרחיים של התקופה, כמו שלמה מוקעה, שלמה דחיאני ועוד את החשיפה הראשונה לקהל הישראלי והיהודי הכללי.

ב-1953 עבר ל"קול ישראל", שם עבד במשך 40 שנה עד פרישתו לגמלאות ב-1993, בהיותו כבר מנהל מחלקת התרבות של רשות השידור.

בן ישראל היה המייסד של "המדור לפולקלור ומוזיקה מזרחית", ברדיו, אשר נתן במה למיטב האמנים ה"מזרחיים" שמסגרות אחרות סירבו לקבלם. הידוע באמנים אשר בן ישראל גילה וחשף לציבור באמצעות מדור זה היה ג'ו עמר ואחריו באו אריס סאן, אהרון עמרם, פטי ארמו (אביו של קובי פרץ), פלפל אל מסרי ( בשירים העבריים שלו), נעמי לוי ועוד.

בשנת 1954 בה החל לעבוד ב"קול ישראל", השתתף בן ישראל יחד עם הבמאי והשחקן יוסף מילוא, בהפקת המחזמר המצליח "תעלולי נאסר א דין", שהועלה בתיאטרון הקאמרי. הלחנים של חלק גדול משירי המחזמר היו עיבוד מוזיקלי של בן ישראל ללחנים אוזבקים עממיים מצליחים, כאשר הוא גם היה המנצח על שירת מקהלת הליווי הבוכרית, "האחים אליעזרוב", שליוותה את השחקנים בשיריהם. בין הבולטים בשירים אלה היו: "שיר הפרידה", בביצועה של חנה אהרוני, "יקירי מה עשיתי", אף הוא בביצועה, "שיר הנדודים" (בגרסת 1965 למחזמר ביצע את השיר חיים טופול), "שיר הצעיף" בביצועו של אברהם חלפי והבולט מכולם "שיר המשפט", המכונה גם "בבוכרה היפה", בביצועו של אריק לביא (אחד מלהיטיו הראשונים של זמר זה). המחזמר הועלה שוב בהצלחה ב-1965 בכיכובו של חיים טופול ובשלישית גם בשנת 2000 בכיכובו של יעקב כהן.

לאורך השנים הקים בן ישראל, ניצח וניהל מוזיקלית מקהלות זמר ולהקות פולקלור שונות, שהופיעו ברחבי הארץ עם מיטב שירי וריקודי העדות השונות, במופע שהוא קרא לו "מהווי המזרח". אחת הנודעות במקהלותיו הייתה מקהלת "מזמור שיר", אותה הוא הקים ב-1958. מקהלה זו ליוותה את תזמורת רשות השידור בערבית וכן זמרים כמו: עליזה קשי, ג'ו עמר, אהובה צדוק, חנה אהרוני ועוד.

ב-1970 החל בן ישראל להפיק את פסטיבל הזמר המזרחי, שנערך בבנייני האומה בירושלים, מדי שנה ושודר בטלוויזיה. בן ישראל המפיק היה גם זה שליהק את המשתתפים והעורך הראשי של הפסטיבל כולו. הפרויקט שיצר נמשך 16 שנים רצופות, הפך להצלחה מסחררת והזניק את הקריירות של זמרים "מזרחיים" רבים, כמו: זהר ארגוב, שימי תבורי, עפרה חזה, אורי שבח, אבנר גדסי, ניסים גרמה, ועוד. הוא אף פרץ את הדרך לאביהו מדינה, שכתב את מיטב הלהיטים שהושמעו בו. ב-1985 נערך פסטיבל הזמר המזרחי האחרון.

חמש שנים אחרי הקמת "פסטיבל הזמר המזרחי", ב-1975 החל בן ישראל להפיק גם את הפסטיבל הבינלאומי לפולקלור- "מעטף", פסטיבל בינלאומי לריקודים ושירה פולקלורית מכל העולם, הממשיך להתקיים עד היום. בן ישראל ניהל אותו עד 1993, עת פרש מרשות השידור לגמלאות.

במהלך הקריירה המוזיקלית הארוכה שלו עיבד בן ישראל וניצח על ביצוע מעל 200 שירים, ביניהם: "שיר המשפט", "הבי יין", "מתי שוב ניפגש", "ילדתי", "הכל בגלל האהבה", "אהבת הדסה", "יד ענוגה", "שובי שובי השולמית" ועוד.

באחרית ימיו הוא גר עם אשתו יהודית במושב שורש, שם גם נפטר ב-2020, בן 92.

• יוסף בן ישראל, דף שער בספרייה הלאומית
• אופיר טובול, "יוסף בן ישראל: גבור ישראל השנייה", באתר ישראל היום, 17 בפברואר 2020
• "יוסף בן ישראל", באתר זמרשת
• " למנצח שיר מזמור" – סיפורו של מייסד המוזיקה המזרחית – יוסף בן ישראל- כותב ומתחקר: דודי פטימר, באתר דודיפדיה
• אברהם זיגמן, המוזיקה המזרחית בישראל חייבת הכל לאיש הזה, באתר ynet, 30 במרץ 2021