יהודה החסיד: רב גרמני

ערך זה עוסק ברבי יהודה החסיד, מחבר ספר חסידים. אם התכוונתם לרבי יהודה החסיד, שעלה מפולין לירושלים בסוף המאה ה-17, ראו יהודה החסיד (ירושלים).

חי בגרמניה בסוף המאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13.

יהודה החסיד
יהודה

לידה	1140 שפייר, האימפריה הרומית הקדושה
פטירה	22 בפברואר 1217 (בגיל 77 בערך) רגנסבורג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
כינוי	ר' יהודה בן שמואל החסיד, רבינו יהודה החסיד, ר' יהודה החסיד, ר״י חסיד
תקופת הפעילות	? – 22 בפברואר 1217
השתייכות	חסידי אשכנז
תלמידיו	יצחק מווינה, משה מקוצי, אלעזר מוורמייזא
אב	שמואל החסיד

היה בנו של רבי שמואל החסיד, נכדו של רבי קלונימוס הזקן, וצאצא למשפחת קלונימוס, שהיגרה במאה ה-10 מאיטליה לגרמניה. הוא עצמו ישב בתחילה בשפיירא, ועבר לרגנסבורג ב-1195. היה ראש ישיבת רגנסבורג. בין תלמידיו: רבי אלעזר מוורמס בעל "הרוקח", רבי יצחק בן משה בעל האור זרוע, ורבי משה מקוצי בעל הסמ"ג.

משערים כי רבי יהודה החסיד כתב כמה ספרים, אך מפאת צניעותו אסר לציין את שמו עליהם ולכן קשה לזהותם. החיבור הידוע ביותר המיוחס לו (למרות שהספר איננו חתום בשם) הוא ספר חסידים, יצירה בעלת חשיבות רבה המכילה הלכות, מנהגים, דעות ומוסר המשקפים את עולמם של חסידי אשכנז. בנוסף ליצירה זו מיוחסת לו כתיבת הפיוט שיר הכבוד.

נפטר ארבעה ימים לאחר שבת זכור, בי"ג באדר ד'תתקע"ז (1217).

רבי יהודה החסיד בלט בדרישותיו המחמירות מתלמידיו החסידים ואף מעצמו. רבי יהודה שאף לייסד קהילות של חסידים נקיות מהשפעה שלילית של מומרים, וכאלו שאינם חסידים. הוא דרש שלא לשנות אף אות מנוסח התפילה שלדעתו מכיל משמעויות עמוקות מיסטיות במבנהו ובמספר המילים והאותיות שלו. רבי יהודה הקפיד על אנונימיות בחיבוריו ולא חתם את שמו על אף אחד מחיבוריו, דרישה שאף תלמידיו נענו לה כשהביאו קטעים מספריו.

כך הוא מתואר בספר הקבלה החשוב עמק המלך:" ואם הוא חסיד גדול, כל צורריו יתגיירו כגון ר' יהודה חסיד ז"ל, כל מי שהיה מצערו היה מתגייר מתוקף רחמי קדושתו הממתק את כל הדינים. כי הוא היה מכתרי אותו הדור, והעולם עמד בזכותו, ועמד בתענית כל ימיו, ואפילו ביום שבת קודש, לפי שהאכילה הייתה מצערת אותו, והתענית היה לו עונג גדול:"

  ערך מורחב – צוואת רבי יהודה החסיד

 

צוואתו של רבי יהודה החסיד, היא אחד החיבורים המרתקים ומעוררי הפולמוס ביותר מתקופתו. הצוואה מכילה רשימה של הנהגות וכללים, מיסטיים בחלקם. בין האיסורים אפשר למנות איסור לאדם לשאת אישה ששמה כשם אמו, או ששמו כשם אביה. איסור על קריאת שמות שונים ומגורים במקומות שונים. שאלת טיבה והסמכות ההלכתית של הצוואה שנויה במחלוקת בעולם הרבני עד היום, בין השאר משום שבמקורות יש דוגמאות רבות לחכמים שלא הקפידו על קיום הדינים המופיעים בצוואה, ואף לסתירות בינה ובין הלכות ידועות. מצד שני, מעט מהאזהרות שמקורן בצוואת ריה"ח אף מובאות בבית יוסף, בשולחן ערוך, וברמ"א. למשל לא לקבור שונאים זה אצל זה, לא להשאיר קבר ריק פתוח, ולא לבקש מאדם להיות סנדק לשני בנים באותה משפחה.

לדעת חלק מהפוסקים כמו הנודע ביהודה, ייעד רבי יהודה את הצוואה רק לצאצאיו, או לאנשים מסוימים מצאצאיו, או רק לזמן מוגבל. ככלל סירב ה'נודע ביהודה' להתעסק בנושא, וכתב: ”אהובי תלמידי לולא אהבתך אין דרכי להשיב בעניינים כאלו דברים שאין להם שורש בתלמוד ובפוסקים, אך גודל אהבתך הוציאני חוץ לגדרי . . שאין לכל חכמים שאחר התלמוד רשות לומר דבר נגד התלמוד והאומר דבר לסתור קוצו יו"ד מדברי התלמוד לא יחשב בכלל חכמי ישראל . . חייבים אנו למשכוני נפשין לתרץ דבריו שלא דבר רק לשעה או למשפחה פרטית, ודברי תלמוד הם על הכלל . . ואם היה החסיד מצווה צוואה זו לכל ישראל הרי הוא סותר לדברי תלמוד והיה אסור לנו לקבל דבריו כלל.”.

היו בין הפוסקים כמו החתם סופר שסברו שהצוואה תקפה רק למי שחושש ומקפיד עליה (בדומה להתבטאות הגמרא על מנהגים שנעשו כדי למנוע סכנה כביכול: "מאן דלא קפיד - לא קפדינן בהדיה"). אמנם עם פרסומם של כתבי-היד והמהדורות הראשונות התגלתה כותרת (עם שינויים קלים) בראש הצוואה כדלהלן: "אלו ל"א צוואת שציווה רבינו יהודה החסיד לכל העולם לכל הפחות לזרעו לקיימם.". כלומר, יש בסיס לשתי הגישות המסורתיות – הצוואה אכן מיועדת לכולם, אך במיוחד, ו"לכל הפחות" על "זרעו לקיימם". הרב מרדכי אליהו סובר שעל בני עדות המזרח לנהוג באותן אזהרות מצוואת ר' יהודה החסיד שהובאו בספר זבחי צדק. במקרה של כלה ששמה כשם אם החתן, הורה הרב אליהו לזוג להתחתן ולקרוא לכלה בשם קיצור (מירי במקום מרים).

באחת מנוסחאות הצוואה מופיעה הנבואה: "עתידין התרתרי"ם לבוא בארץ אשכנז ויחריבוה, איני יודע אם כולה או חציה". סעיף זה אינו מופיע בכתבי היד ובמהדורות הקדומות, ו"פלש", יחד עם שלשה סעיפים תמוהים נוספים ממקור חיצוני לחלק השני של כת"י מחזור רוטשילד (מוזיאון ישראל, 180/51). ארבעת הסעיפים הללו אינם מופיעים אפילו בכתב יד מינכן (שפורסם על ידי מאהלר, קראקא, תרנ"א) שכולל את כל הסעיפים הידועים מכל המהדורות.

  ערך מורחב – ספר חסידים

מקובל לייחס את רובו של ספר חסידים לרבי יהודה החסיד, מלבד תחילתו, שנכתבה, ככל הנראה, בידי אביו רבי שמואל החסיד. בספר קיימות שתי מהדורות: מהדורת דפוס בולוניה, וגרסת כתב יד פארמה שנחשבת למוסמכת ואותנטית יותר. ספר חסידים מכיל מגוון רחב של נושאים המונחים לפתחו של החסיד חלקם מתחום ההלכה וחלקם מתחום המוסר. הספר ערוך קונטרסים, שנכתבו אסוציאטיבית, ככל הנראה.

  ערך מורחב – פירושי התורה לרבי יהודה החסיד

בשנת 1975, פרסם הרב החוקר יצחק שמשון לנגה את החיבור "פרושי התורה לר' יהודה החסיד" מתוך כתבי יד עתיקים. החיבור נכתב בידי בנו של רבי יהודה החסיד, משה זלטמן, ומשלב בין פירושיו ופירושי אביו ולעיתים נחלק עליו.

החיבור מכיל מעט עמדות הנראות חורגות מן הפרשנות המקסימליסטית לאמונת תורה מן השמים בנוגע לתוספות אנושיות לטקסט המקראי בנוסח ביקורת המקרא. כך למשל, נכתב בחיבור כי את הפסוק (בספר בראשית) 'וישם את אפרים לפני מנשה' כתב יהושע בן-נון או אנשי כנסת הגדולה; או שחלק מפרשת שמונה המלכים שמלכו באדום (בספר בראשית) נכתבה על ידי אנשי כנסת הגדולה; או ששירת ישראל על הבאר (בספר שמות) הייתה בעצם 'הלל הגדול' הנמצא בתהלים, ודוד הסיר אותה מהתורה והכניסה לספר תהלים. קטעים אלה עוררו סערה בעולם החרדי. בעקבות לחצים של רבנים חרדיים (למשל: הרב משה פיינשטיין וראה למטה), נאלצה הוצאת הספרים להוציא דפים חדשים לספר, כשהקטעים הביקורתיים נמחקו.

הרב משה פיינשטיין כתב שכופר מתקופת הראשונים ייחס את הקטעים הנ"ל על שמו של רבי יהודה החסיד, ושייתכן שאף שאר הספר זויף על ידו. כלפי הטענה שהפירוש על שירת הבאר מופיע בשם רבי יהודה החסיד גם בפירוש הציוני על התורה, השיב: "לא ידוע לנו בבירור מי הוא ר' מנחם ציוני וכנראה שהעתיק מה שנמצא באיזה ספר על שם רבי יהודה החסיד בלא עיון". מנגד, הרב מנשה קליין כתב שמעדות הציוני ניתן ללמוד שאכן כתב היד מקורו ברבי יהודה החסיד, ושניתן ליישב את דבריו. הוא ציין שגדולי האחרונים החשיבו את הציוני כאחד מגדולי המקובלים וסמכו עליו הן בהלכה והן בקבלה, וכתב על התייחסותו של הרב משה פיינשטיין לפירוש הציוני: "לא אאמין אשר דברים אלו יצאו מפי הגאון רבי משה פיינשטיין, אלא נראה לפי עניות דעתי שאיזה תלמיד טועה כתבו והכניסו בין מכתביו לאחר פטירתו". על פי ניתוחו של פרופסור ערן ויזל, שלושת הקטעים המאחרים כתיבת פסוקים מהתורה הם פירושים עצמאיים של משה זלטמן, והוא מציע שכך הדבר אף בנוגע לפירוש על שירת הבאר.

אף על פי שנהוג ליחס את ראשית ביקורת המקרא לשפינוזה, מספר רב של חוקרים ראו את פירושו של רבי יהודה החסיד כמעיד על מגמה ביקורתית שהייתה קיימת בקרב חסידות אשכנז במאה ה-11 עד המאה ה-13, וטענו שניתן למוצאה אצל הוגים נוספים מהתקופה. עם זאת, פרופסור ערן ויזל הצביע על כשלים מתודיים מהותיים במחקרים אלו, כולל מחקרי עבר שלו, ולדעתו הם דורשים חשיבה מחודשת.

ספר הכבוד הוא ספר בתורת האלוהות העיונית שכתב ר' יהודה החסיד. אף שר' יהודה החסיד עצמו מפנה בספר חסידים לספר בשם 'ספר הכבוד' ואזכורים נוספים לספר זה כספר של ר' יהודה החסיד מופיעים אצל חכמי אשכנז בדורות הסמוכים לר' יהודה החסיד, הספר עצמו נחשב כספר שאבד ורק ציטוטים ממנו נשארו בתוך ספרים אחרים. יהודה וויסטינעצקי אסף בהקדמתו לספר חסידים בהוצאתו כארבעים ציטוטים שמצא מספר הכבוד. החוקר יוסף דן זיהה את ספר הכבוד עם כתבי יד 1566 ו1567 בספריית בורלי באוקספורד.

כתב היד מכיל כמה חלקים. החלק הראשון החלק הראשון הוא דיון בין כמה חכמים מדתות שונות לפני מלך ערבי מספרד המבקש להתגייר. הדיון עוסק בעיקר באופיה של ההתגלות האלוהית בעולם. החלק השני המכונה 'ספר מלאכים' עוסק בפעולותיהם של המלאכים בפני כסא הכבוד. החלק השלישי הנקרא גם 'ספר הכבוד' שהוא החלק העיקרי והגדול בקובץ כולל דיונים בכל חלקי תורת הסוד. לאחר מכן מופיעים שלושה חלקים העוסקים במשמעויותיהם של מאפיינים חיצוניים של ספרי המקרא. הוא מכיל את 'ספר הנעלם' הדן בהעדרן של אותיות מסויימות מפרקים במקרא ובתפילה, 'ספר סמוכים' העוסק בדרשות על סמיכות של פסוקים אלו לאלו, ו'ספר תגי' העוסק במשמעותם של תגי האותיות.

• ספר חסידים, (גרסה סרוקה ב מהדורת ברלין 1891 באתר דעת, מהדורת ניו יורק 1953 ו מהדורת לבוב באתר HebrewBooks).
• צוואת רבי יהודה החסיד, (גרסה סרוקה באתר HebrewBooks)
• כתרי אותיות תפילין
• פרושי התורה לר' יהודה החסיד, ירושלים תשל"ה. ליקוט של פירושים למקרא המיוחסים לר' יהודה החסיד, יצחק שמשון לנגה, עורך.
• יצחק שמשון לנגה, טעמי מסורת המקרא לר' יהודה החסיד, ירושלים תשמ"א.
• ספר הגימטריאות לרבינו יהודה החסיד, מהדורת פקסמיליה, בצירוף מבואות מאת דניאל אברמס וישראל תא-שמע, לוס אנג'לס תשנ"ח, מהדורה נוספת: ספר גימטריאות: ביאורים ורמזים על התורה לפי סדר הפרשיות, מוסר וחסידות, דרוש ואגדה, גימטריאות וראשי תיבות ועניינים נוספים, לחד מן קמאי רבינו יהודה החסיד... מכתב יד יחידי שהיה למראה עיני החיד"א בצירוף מבוא, הערות והארות, ביאורים ומפתחות (בשני כרכים), מאת יעקב ישראל סטל, ירושלים, 2004–2005.
• חיבור הלכתי, יצא לאור בתוך מאה שערים : קטעי ראשונים מתוך כתבי יד, עורך: זאב בידנוביץ, הוצאת קדם, ירושלים תשל"ד.
• סוד היחוד לרבינו יהודה החסיד, יצא לאור בתוך: סודי רזיא, בילגורייא, תרצ"ו, 1935. (גרסה סרוקה באתר HebrewBooks)
• אמרות טהורות חיצוניות ופנימיות: ... בענייני אמונות ודעות וסוד הייחוד בדרך לימוד מתופעות טבע. לחד מן קמאי רבינו יהודה החסיד... מכתב יד יחידי בעולם בצירוף מבוא, הערות והארות, ביאורים ובירורים, מילואים ומפתחות, מאת יעקב ישראל סטל, ירושלים תשס"ו.
• סודי חומש ושאר: מתלמידי רבינו יהודה החסיד, פירושים, גימטריאות ופרפראות על התורה, שיר השירים, איוב ורות... על-פי שני כתבי יד בצירוף מבוא, הערות והארות, שינויי נוסחאות ומפתחות. בעריכת יעקב ישראל סטל, ירושלים, תשס"ט.

• רבי יהודה החסיד, ספר חסידים, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, תשי"ז.
• הרב אפרים ביליצר, יד אפרים - פירוש לצוואת רבי יהודה החסיד.
• יוסף דן, ר' יהודה החhttps://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=35299913#106.0.0.defaultסיד, בהוצאת מרכז זלמן שזר, 2006.
• יוסף דן, חסידות אשכנז בתולדות המחשבה היהודית, האוניברסיטה הפתוחה, תשנ"א – 1991, כרך א עמ' 136–138.
• ארי שבט, "צוואת רבי יהודה החסיד- השוואת מהדורות וכתבי יד", טללי אורות י (תשס"א), עמ' 82–152.
• מעוז כהנא, "צוואת ר׳ יהודה החסיד בעת החדשה", בתוך סמכות רוחנית: מאבקים על כוח תרבותי בהגות היהודית אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע תש"ע, עמ' 223–262.

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: מחבר:רבי יהודה החסיד

• מידע על רבי יהודה החסיד בקטלוג הספרייה הלאומית
•   הפיוט שיר הכבוד, המיוחס לרבי יהודה החסיד, באתר הפיוט והתפילה
• אסף קניאל, ‏רבי יהודה החסיד - קווים לדמותו ולתורתו החברתית, באתר "דעת"
• הניגון, בכתביו של רבי יהודה החסיד(הקישור אינו פעיל), מתוך אתר מכון המוזיקה ביהדות.
• ספרי ר' יהודה החסיד באתר גוגל-ספרים
• יקותיאל אריה קאמעלהאר, חסידים הראשונים, וואיטצען תרע"ז, 1917, באתר היברובוקס
• ארי יצחק שבט, ‏השפעתם של אסונות שאירעו על ההקפדה על צוואת רבי יהודה החסיד, המעין ניסן תשס"ח
• ארי יצחק שבט, ‏צוואת רבי יהודה החסיד נכתבה לרבים או רק לזרעו, באתר "דעת"
• גרשון ברין, קווים לפירוש התורה של ר' יהודה החסיד, תעודה ג' (תשמ"ג), עמ' 215–226.
• הנ״ל, עיון במבחר מפירושי ר' יהודה החסיד לתורה, סיני פ"ח (תשמ"א), עמ' א-יז, באתר אוצר החכמה.
• יהודה החסיד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כתב יד, ספר חסידים, ניס, מאה 13, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
•   יהודה בן שמואל (בערך 1150-1217), החסיד, דף שער בספרייה הלאומית