יהודה ארז (רַזְנִיצֶ'נקוֹ) (1 במאי 1900 – 22 במאי 1983) היה חלוץ, סופר, עורך וחוקר של תנועת העבודה וההתיישבות העובדת בארץ ישראל.
עם נכדו, טל | |
לידה | 1 במאי 1900 נובומירהורוד, אוקראינה |
---|---|
פטירה | 22 במאי 1983 (בגיל 83) |
שם לידה | Иегуда Резниченко = יהודה רזניצ'קו |
מדינה | ישראל |
מקום קבורה | גבעת חיים איחוד |
שפות היצירה | עברית, יידיש |
ארז נולד בשנת 1900 בנובומירגורוד שברוסיה, בן לרבקה לבית פוסק ולירוחם פישל (ממשפחת רבנים וכלי קודש). למד כמקובל בחדרים ובישיבות בקורסון, קרמנצ'וג, סלובודקה ולומז'ה. בנוסף רכש לעצמו השכלה כללית והצטרף לציונות הסוציאליסטית: היה פעיל במפלגת "פועלי ציון", ובמפלגה הציונית-סוציאליסטית (צ"ס); קיומה של צ"ס, כמו פעילותה של התנועה הציונית בכלל, דוכא ונאסר בראשית שנות העשרים על ידי השלטונות הסובייטים, ורבים מחבריה נעצרו ונשלחו למחנות כפייה בסיביר. ארז עלה לארץ עם חבריו אנשי ארגון "החלוץ" בשנת 1920 בתקופת העלייה השלישית. הוא הצטרף לגדוד העבודה, עסק בחציבה וסלילת כבישים עם חבריו, והיה אחד מן הסופרים וההוגים שבהם. עם חבריו בגדוד העבודה היה ארז ממייסדי קיבוץ תל יוסף בעמק יזרעאל בתרפ"ב (1922), והתגורר בו עד שלהי שנות השלושים; אז עבר אל קיבוץ גבעת חיים.
בשנת 1922 היה ארז מזכיר המרכז של ארגון "חלוצי רוסיה ואוקראינה בפולין". הארגון טיפל בזרם החלוצים הרבים שהצליח להימלט מברית המועצות בראשית שנות העשרים, ולחצות את הגבול הפולני בגנבה בדרכם אל ארץ ישראל. רובם היו מחוסרי תעודות וממון וללא קורת גג לראשם, זרים ולא רצויים בפולין, שהוציאה כנגדם צו גירוש. הם התקשו להשיג רישיונות כניסה לארץ ישראל, במיוחד לאחר מאורעות תרפ"א. הארגון טפל בצרכיהם ומצא דרכים להעלותם.
ב-1932 נישא לאניה איסקוביץ', חלוצה ילידת קישינב (1909–1952). היה אב לגד ארז ולרבקה חן (שהייתה מחנכת, מנהלת בית ספר משגב).
יהודה ארז נפטר במאי 1983, בגיל 83. נקבר בקיבוצו, גבעת חיים איחוד.
נכדו הוא נמרוד ארז, בעל צל"ש הרמטכ"ל על לחימתו במלחמת יום הכיפורים. נינתו (בתו של נמרוד) היא הזמרת נגה ארז.
במשך השנים יצר ארז ספרות מסאית אישית-חווייתית וקולקטיבית-היסטורית, שנושאיה העיקריים היו קשורים בחוויות המכוננות של ימי נעוריו ובחרותו. והם: קורות הציונות ברוסיה בשלושת העשורים הראשונים של המאה ה-20 ודברי ימי העלייה השלישית, אשר התחוללו בשנות מהפכה, מלחמה, פרעות ועקירה של רובה ככולה של יהדות מזרח אירופה; ומאידך גיסא, התאוששותו וצמיחתו של היישוב היהודי בארץ ישראל, למרות מאורעות דמים ואבטלה, בראשית שנות המנדט הבריטי. הוא הרבה לכתוב עליהם, לאסוף תעודות וזיכרונות, ולעשות במילותיו ועריכותיו להערכתם ולהבנתם.
ארז היה מן הכותבים והעורכים בכתבי העת של חלוצים כבר בשנתו הראשונה בארץ: ב"הסולל" וב"מחיינו". הוא היה עורך חבר במערכות הוצאות הספרים עם עובד ועיינות. ובמסגרתן, תיעד וערך לראשונה כתבים נבחרים של מנהיגים ומורי דרך ביישוב היהודי החדש בארץ ישראל: יצחק בן-צבי, ברל כצנלסון, דוד בן-גוריון, עדה מימון, לוי אשכול, שלמה לביא, אליהו גולומב ושלמה לויטין. חיבוריו, הקבצים שליקט ואופי עריכותיו, תרמו רבות להבנת תולדות החלוציות, ההתיישבות ותנועת העבודה הארצישראלית.
מפרי עטו:
This article uses material from the Wikipedia עברית article יהודה ארז, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.