חנן פורת: איש חינוך ופוליטיקאי ישראלי

נמנה עם מחדשי ההתיישבות היהודית בגוש עציון. הרב פורת נחשב לסמלה של תנועת גוש אמונים, למנהיגה הכריזמטי ובפועל לאיש שייסד את מפעל ההתנחלויות.

חנן פורת

לידה	5 בדצמבר 1943 ח' בכסלו ה'תש"ד כפר פינס, פלשתינה (א"י)
פטירה	4 באוקטובר 2011 (בגיל 67) ו' בתשרי ה'תשע"ב כפר עציון, יהודה ושומרון
מדינה	ישראל ישראל
מקום קבורה	בית העלמין כפר עציון
השכלה	ישיבת מרכז הרב ישיבת כרם ביבנה
מפלגה	מפד"ל, התחיה
סיעה	התחיה, מפד"ל, תקומה, האיחוד הלאומי
חבר הכנסת 20 ביולי 1981 – 7 במרץ 1984 (שנתיים ו־33 שבועות)
21 בנובמבר 1988 – 20 באוקטובר 1999 (10 שנים) כנסות 10, 12 - 15
יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט ה־12 2 במרץ 1998 – 7 ביוני 1999 (שנה ו־13 שבועות) → שאול יהלום אמנון רובינשטיין ←

נולד כ"חנן שפיצר" בכפר פינס. אביו, יוסף, שירת ב"הגנה" תחת שם הקוד "פורת" ומשפחתו אימצה שם זה. כשהיה בן כחצי שנה הצטרפו הוריו לקיבוץ כפר עציון, שממנו פונה עם שאר ילדי המקום בתחילת מלחמת העצמאות. אביו היה ממארגני השיירות ולכן ניצל מגורלם של רוב הגברים בקיבוץ, שנרצחו על ידי אנשי הלגיון הירדני וערבים נוספים שהשתלטו על המקום.

 

למד בישיבה התיכונית כפר הרא"ה ולאחר מכן בישיבת כרם ביבנה ובישיבת מרכז הרב בעיקר אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק, שאותו ראה כרבו המובהק, ואצל הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, והוסמך לרבנות. בצעירותו השתתף בפעילויות של סמינר "גשר", שעסקו בהידברות בין דתיים לחילוניים ובהעמקת הזהות היהודית.

שירת בצנחנים, לחם במלחמת ששת הימים בקרב על ירושלים והשתתף בשחרור העיר העתיקה. לאחר המלחמה פעל לחידוש ההתיישבות היהודית בכפר עציון. הוא נמנה עם מייסדי ישיבת הר עציון באלון שבות והיה אחראי לפנייה לרב יהודה עמיטל בבקשה לעמוד בראשה. במלחמת יום כיפור שירת בחזית הדרום ונפצע קשה בתעלת סואץ מפגז מרגמה שפגע ישירות בכתפו אך לא התפוצץ.

לאחר מלחמת יום כיפור, היה ממקימי גוש אמונים וההתיישבות ביש"ע ופעיל במפד"ל. שמו זוהה עם פעילות ההתיישבות. באלול התשנ"ח הקים את המכינה הקדם צבאית "אלישע" בחבל יריחו. הוא היה לדמות נערצת על בני נוער רבים ולמורה דרך למחפשים את דרכם לאמונה. דוגמה לכך היא ספרו "את ענת אנכי מבקש", קובץ מכתבים שכתב לאחר מלחמת ששת הימים לנערה חילונית שעברה תהליך של חזרה בתשובה והתכתבה איתו בחיפוש דרכה. המכתבים עוסקים במגוון נושאים בתחומי אמונה, ארץ ישראל, גאולה ועוד.

בפוליטיקה

 

בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים, הקים עם יובל נאמן וגאולה כהן את מפלגת התחיה ובמסגרתה נבחר לכנסת העשירית ב-1981. ב-1983 חבר לפורשי המפד"ל, שהקימו את סיעת מצ"ד, מכיוון שהאמין בצורך בשילוב של המאבק למען ארץ ישראל עם מאבק למען התורה. עם זאת נמנע מלקחת את המנדט שלו לסיעה החדשה ובמרץ 1984 התפטר מהכנסת. בבחירות לכנסת ה-11 הוצב במקום הרביעי ולא נבחר לכנסת.

בשנות ה-80 לימד בישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים. פעל עם הרב בני אלון להקמת ישיבת בית אורות בסמוך להר הזיתים כהנצחה למפקדו גיורא אשכנזי, שנהרג בסמיכות מקום.

ב-1988 נבחר לכנסת ה-12 מטעם המפד"ל, שאליה שב עם אנשי מצ"ד, ובמסגרתה כיהן בכנסת ברציפות עד 1999. בכנסת ה-14 כיהן כיו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט. כחבר הכנסת יזם בין היתר את חקיקתם של חוק יום ירושלים, החוק למניעת התעללות בקטינים וחסרי ישע (עם דדי צוקר), חוק האוסר על פרסום שירותי זנות, וחוק לא תעמוד על דם רעך.

בפורים תשנ"ד (1994), זמן קצר לאחר טבח מערת המכפלה, שודר בטלוויזיה קטע שבו צולם בקריית ארבע כשהוא מאחל "פורים שמח". נטען שהמשך הצילום, בו גינה את הטבח באוזני הכתבת רינה מצליח, לא שודר. לאורך השנים נטען כלפיו ששמח על הטבח, ואילו הוא אמר שהצגת הצילומים באופן קטוע ומגמתי עשתה עמו עוול גדול. בראיון עמו אמר:

"הכל היה שקר וכזב מתחילה ועד סוף, לא ראיתי בברוך גולדשטיין מגן ומושיע, ראיתי בו רוצח. באתי, ולפי תומי, לפני הכל, אמרתי להם "פורים שמח" כי תמיד אומרים "פורים שמח". אני גם זוכר איך אמרו "פורים שמח" בשעה שנרצח חברי הטוב אלחנן אתאלי הי"ד, כי זו ברכה שאומרים תמיד. באתי להגיד פורים שמח כדי להגיד לאנשים שיתחזקו, אבל מעשיו של גולדשטיין נוראיים בעיני.

בתקופת החתימה על הסכם אוסלו ב' נאבק עם אישים נוספים להשארת קבר רחל בשליטה ישראלית. לפגישתם של פורת ומנחם פרוש עם ראש הממשלה, יצחק רבין, הייתה השפעה מכריעה על החלטתו הסופית של רבין בעניין.

בבחירות המקדימות במפד"ל לרשימה לכנסת ה-15 נדחק למקום ה-11, אשר נחשב לא ריאלי, ובעקבות הסכם ואי פרש מהמפד"ל ועבר למפלגת תקומה שהייתה חלק מהאיחוד הלאומי. בבחירות זכתה האיחוד הלאומי רק בארבעה מנדטים ובאוקטובר 1999 פרש פורת מהכנסת, כדי לפנות את מקומו לח"כ צבי הנדל, שפרש עמו מהמפד"ל, על אף שהוצב במקום החמישי (הריאלי) במפד"ל.

פעילותו לאחר הפרישה מהפוליטיקה

 

מאז פרישתו לימד הרב פורת במכללת הרצוג שליד ישיבת הר עציון, בישיבת בית אורות ובישיבת ברכת משה במעלה אדומים. דרכו שילבה בין עמדה לאומית מובהקת ופתיחות לשיטות לימוד חדשניות, כולל כאלו שבאו מחוץ לעולם הדתי.

הרב פורת היה פעיל בהנהגת "תקומה", ערך את העלון "מעט מן האור" וכתב בו את הטור הראשי. אחד המאפיינים הבולטים של כתיבתו בעלון היה הבאתו של שיר עברי מדי שבוע וחיבורו לתוכן מאמרו על פרשת השבוע. טורים אלו קובצו לסדרת ספרים על חמישה חומשי תורה והגדה של פסח.

בעלון השבועי "מעט מן האור" פרסם הרב פורת כמה שירים בסתר, תחת שם העט "גיא בן אצל". את עובדת היותו מחבר השירים לא גילה לאיש, עד סמוך למותו אז אמר זאת לבני משפחתו, את משמעות השם שבחר לעצמו לא הספיק להסביר והצעה לפיענוח העניין פורסמה לאחר מותו על ידי יהודה עציון, יחד עם התייחסות לתוכן השירים, בעיתון מקור ראשון.

הרב פורת נמנה עם מקימי עמותת "אורות חסד" המספקת מוצרי מזון, חשמל ובגדים למעוטי יכולת, ועמד בראשה. בתקופת המאבק בתוכנית ההתנתקות היה מבכירי המתיישבים שנאבקו נגד הפינוי ובתוך כך חיבר תפילה מיוחדת לשלום ההתיישבות בגוש קטיף. עם התחלת השידורים בתחנת הרדיו גלי ישראל, ב-2010, החל להגיש בה תוכנית קבועה.

ב-2011 זכה בפרס מוסקוביץ' לציונות. בדברי הפרס נאמר עליו: "פורת הפך למודל לחיקוי כדמות אשר נוהגת בהתאם להשקפותיו האידאולוגיות". בה'תשע"א קיבל את 'פרס היצירה היהודית' מאת 'הקתדרה לתורה ולחכמה' בגבעת שמואל.

מותו

ב-2010 פורסם כי לקה במחלת הסרטן. בראיון עמו בערוץ 1 אמר שאינו פוחד מהמוות כיוון שאינו מאמין ש"עם המוות כביכול מסתיימים החיים. הם עוברים שינוי, הם עוברים הארה גדולה".

הוא נפטר ממחלתו ב-ו' בתשרי תשע"ב, 4 באוקטובר 2011. על מצבתו נחקקו לפי בקשתו המילים "בנפשו יביא חלומו", ציטוט שנלקח מתרגומו של נחום סוקולוב לספרו של הרצל 'אלטנוילנד', מילים שנכתבו בהשראת שורה מן הפיוט 'ונתנה תוקף' בה נאמר "בנפשו יביא לחמו". בספרו כתב הרצל: "אין החלום נבדל כל כך מן המעש כפי שסבורים כמה וכמה מן הבריות. כל מעשה האדם יסודו מחלום וסופו לחלום, ובנפשו יביא חלומו". בעת הלווייתו של הרב פורת שרו את הניגון ארבע בבות.

משפחתו

 

הרב חנן פורת היה נשוי לרחל. לבני הזוג נולדו עשרה ילדים והם גידלו ילדה נוספת כמשפחת אומנה. באחרית ימיו התגורר בקיבוץ כפר עציון. בנו השני, אמיתי פורת, היה מזכ"ל תנועת הקיבוץ הדתי (2016–2021) ושובץ במקום השלישי ברשימת "הבית היהודי" מטעם "הימין החדש" בבחירות לכנסת העשרים וחמש.

גיסו הוא הרב יגאל אריאל ובן דודו הוא חבר הכנסת לשעבר מוטי יוגב.

• את ענת אנכי מבקש, ספריית בית אל, תשמ"ח
  • את אחי אנוכי מבקש, ספריית בית אל, תשמ"ט. מהדורה חדשה של הספר בתוספת פרקים חדשים.
• מעט מן האור - שיחות לפרשת השבוע על פי אסופת עלוני מעט מן האור, 5 כרכים
• אור ודרור: מעט מן האור להגדה של פסח, ספריית בית אל, 2009
• תנ"ך שבעל פה - שיעורים בימי העיון בתנ"ך במכללת הרצוג ובישיבת הר עציון
• לחיות תהלים - עיונים במזמורי תהלים, בעריכת משפחתו וחברו יהודה עציון, ידיעות ספרים, 2017.
• אוהב טהר לב - שיעורים ועיונים במסילת ישרים, בעריכת הרב יעקב פישר, ספריית בית אל, 2021.
• לעץ אחד - משיח בן יוסף, משיח בן דוד וסוד הרכבתם, בעריכת יהודה עציון, "ספרי מגיד", הוצאת קורן, 2023.

• חגי הוברמן, חנן פורת - סיפור חייו, ידיעות ספרים, 2012
• עודד מזרחי, 'רציתי להיות טוב' - לקט סיפורים על חנן פורת, הוצאת ראש יהודי, תשע"ג
• צביה פורת, ככה אבא שלי אמר, ידיעות ספרים, 2015

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: חנן פורת
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חנן פורת

•   חנן פורת, באתר הכנסת
• חנן פורת, באתר כנסת פתוחה
•   חנן פורת (1943-2011), דף שער בספרייה הלאומית
• הספרים של חנן פורת, באתר "סימניה"

כתבות

• עדי גרסיאל, מגוש עציון לגוש אמונים ובחזרה, באתר ערוץ 7, 18 בדצמבר 2003
• זוהיר אנדראוס, אין על מה לדבר ואין עם מי(הקישור אינו פעיל), נענע10, 26 ביולי 2005
• ירעם נתניהו, שליפות עם הרב חנן פורת, באתר nrg‏, 12 באוגוסט 2008
• יאיר שלג, מופקרים, באתר הארץ, 31 במאי 2007
• עמיחי אתאלי, ההקפאה הכתה בי, באתר nrg‏, 19 במרץ 2010
• יוני קמפינסקי, הרב חנן פורת ריגש והתרגש בבית אורות, באתר ערוץ 7, 30 בינואר 2011
• חיים לוינסון, יהונתן ליס, ברק רביד, נתניהו: "תרומתו של פורת לבניין הארץ - מופת ודוגמה", באתר הארץ, 4 באוקטובר 2011
• כל הכתבות - הרב חנן פורת, באתר ערוץ 7
• חגי סגל, האיש, הגוש והאמונים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 8 באוקטובר 2011, פורס במקור ראשון
• יעקב בר-און, הסמל של ההתיישבות, באתר News1 מחלקה ראשונה, 6 באוקטובר 2011
• חגי הוברמן, משיב בנים לגבולם, באתר ערוץ 7, 6 באוקטובר 2011
• הדף של חנן בעץ משפחתו
• יהודה עציון, סוד מילוי הגיא, מקור ראשון, מוסף "שבת", 25 בדצמבר 2011, 25 בדצמבר 2011
• נטעאל בנדל, דברים שלא ידעתם על הרב חנן פורת, כיפה (אתר אינטרנט).
• שירה קדרי-עובדיה, בתו של חנן פורת: אבא לא ראה עצמו כמייצג המגזר, באתר nrg‏, 14 בנובמבר 2015
• כתבי ynet, הלך לעולמו חנן פורת, ממקימי גוש אמונים, באתר ynet, 4 באוקטובר 2011
• סרטון לזכרו במלאת 8 שנים לפטירתו.

שיעורים

• שיעורים, באתר ישיבה
• שיעורים, בערוץ מאיר  
• חנן פורת על "בדמייך חיי", באתר ynet, 11 באוקטובר 2009