חוק העמותות, תשם-1980 הוא חוק המסדיר את הקמתן ופעילותן של עמותות בישראל.
החוק אושר בכנסת ב-28 ביולי 1980 ונכנס לתוקף ב-1 באפריל 1981. לפני שחוקק חוק העמותות, המבנה התאגידי הדומה לעמותה היה אגודה עות'מאנית.
פרטי החוק | |
---|---|
תאריך חקיקה | 12 באוגוסט 1980 |
תאריך חקיקה עברי | ל' באב תש"ם |
גוף מחוקק | הכנסת התשיעית |
חוברת פרסום | ספר החוקים 983, עמ' 210 |
הצעת חוק | ממשלתית |
משרד ממונה | משרד המשפטים |
מספר תיקונים | 16 |
נוסח מלא | הנוסח המלא |
פרק א' של החוק עוסק בייסוד עמותה, ולפיו "שני בני אדם או יותר, שהם בגירים, החפצים להתאגד כתאגיד למטרה חוקית שאינה מכוונת לחלוקת רווחים בין חבריו ושמטרתו העיקרית אינה עשיית רווחים, רשאים לייסד עמותה". בקשה לרישום עמותה תוגש בידי המייסדים לרשם העמותות, והעמותה תיכון עם רישומה בפנקס העמותות.
פרק ב' מחייב קיום תקנון לעמותה. אם מייסדי העמותה לא הגישו תקנון לרשם העמותות, יראו כתקנונה את התקנון שבתוספת הראשונה לחוק.
פרק ג' עוסק בחברי העמותה, וקובע כי כל אדם שמלאו לו שבע עשרה שנים וכל תאגיד כשיר להיות חבר עמותה. הצטרפות של קטין לעמותה והצבעה של קטין שהוא חבר העמותה באספה הכללית אינן טעונות הסכמת נציגו. תנאים לחברות בעמותה, פקיעת חברות, קבלת חברים, פרישתם והוצאתם יהיו לפי הוראות התקנון.
פרק ד' עוסק במוסדות העמותה וקובע כי לכל עמותה יהיו אספה כללית, ועד וועדת ביקורת, ויכול שיהיו לה מוסדות נוספים כאמור בתקנונה.
פרק ד'1 קובע כי עמותה אינה רשאית לבצע חלוקת רווחים לחבריה, במישרין או בעקיפין, לרבות למייסד העמותה.
פרק ד'2 עוסק במיזוג של עמותה עם עמותה אחרת או עם חברה לתועלת הציבור.
פרק ה' עוסק בניהול חשבונות בידי העמותה, הגשת מסמכים וכללי העיון בהם.
פרק ה'1 עוסק בהנחיה, פיקוח ובקרה של עמותות בידי רשם העמותות.
פרק ו' עוסק בחקירת תפקוד העמותה, כאשר היה לרשם העמותות יסוד סביר להניח כי עמותה אינה מקיימת את ההוראות לפי חוק זה או שאינה מקיימת את הוראות תקנונה או את מטרותיה.
פרק ז' עוסק בפירוק עמותה - פירוק מרצון או פירוק לפי צו בית המשפט.
פרק ח' עוסק ברישומן כעמותות של אגודות, שנוסדו לפני חקיקת חוק זה לפי החוק העות'מאני על האגודות.
לפני שחוקק חוק העמותות, המבנה התאגידי הדומה לעמותה היה אגודה עות'מאנית, בהתאם לחוק האגודות העות'מאני. על חוק זה נמתחה ביקורת בפסקי דין ובידי משפטנים, וחלק מהוראותיו היו בבחינת אות מתה. עקב כך הגישה הממשלה שלוש פעמים הצעות חוק, דומות זו לזו במהותן, להחלפת החוק העות'מאני, והשלישית שבהן הבשילה לחוק העמותות. דברי ההסבר להצעת החוק הציגו את הצורך בחקיקתו:
החוק אושר בכנסת ב-28 ביולי 1980 ונכנס לתוקף ב-1 באפריל 1981.
תיקון מס' 3 לחוק העמותות נחקק בשנת 1995 על בסיס הניסיון המצטבר בהפעלת החוק. דברי ההסבר להצעת החוק מציגים את השינויים שבתיקון זה:
מגוון העונשים שבידיו להפעיל. כמו כן כלולים בהצעה זו תיקונים לחוק העמותות אשר מבהירים ומייעלים את הניהול השוטף של העמותות, כגון: תנאי החברות, זימון אסיפות כלליות ודרכי פעולתן, אופני בחירת חברי ועד וקריטריונים לכהונתם.
בתיקון מס' 11 לחוק העמותות, שנחקק בשנת 2008 ביוזמת ח"כ אורי אריאל, נוסף לחוק החיוב של עמותה, שקיבלה במהלך שנה תרומות מצטברות של יותר מ-20,000 ש"ח מישויות מדיניות זרות, לדווח על כך בדו"ח הכספי שלה. דברי ההסבר להצעת החוק הציגו את מטרתה:
הוראה זו הורחבה בשנת 2011 בחוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה.
בתיקון מס' 12 נוסף לחוק פרק ד'2, העוסק במיזוג של עמותה עם עמותה אחרת או עם חברה לתועלת הציבור.
This article uses material from the Wikipedia עברית article חוק העמותות, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.