הפרעת אישיות היסטריונית: הפרעה של רגשנות יתר וחיפוש תשומת לב

אנשים החיים עם הפרעה זו נוטים להתנהגות צבעונית, דרמטית ומוחצנת (אקסטרוברטית). בהתנהגותם יש מרכיב סקסואלי פתייני, לעיתים פרובוקטיבי מבחינה מינית. בהפרעה זו יש הבדל בתמונה הקלינית הכוללת בין גברים ונשים.

הפרעת אישיות היסטריונית
Histrionic Personality Disorder

תחום	בריאות הנפש
קישורים ומאגרי מידע
MeSH	D006677
סיווגים
DSM-5	301.50
ICD-10	F 60.4

מקור השם 'היסטריונית' הוא מהמילה הלטינית histrio, שמשמעותה "שחקן" ואשר משם התגלגלה למילה הצרפתית histrionique שמשמעותה "תיאטרלי" או "דרמטי", ובהשאלה "צבוע". ייתכן שהמילה הגיעה ללטינית מהשפה האטרוסקית, ואם כך האטימולוגיה של המושג אינה קשורה לזו של המושג היסטריה, שמקורו במילה הלטינית היסטוס – רחם.

האבחנה להפרעה זו ניתנת על ידי פסיכיאטר. על פי ה-DSM-5 (המהדורה של ספר האבחנות הפסיכיאטריות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית שיצאה ב-2013), הפרעה זו מאופיינת על ידי:

א. דפוס נרחב של רגשנות יתר וחיפוש תשומת לב, המתחיל בבגרות המוקדמת ומופיע במגוון הקשרים, ומתבטא בחמישה או יותר מהבאים:

1. חש/ה שלא בנוח במצבים בהם הוא/היא אינם מרכז תשומת הלב
2. האינטראקציה עם אחרים לעיתים קרובות מאופיינת בהתנהגות בלתי תואמת בעלת אופי מפתה מינית או פרובוקטיבי
3. מציגים שינויים מהירים וביטוי שטחי של רגשות
4. משתמשים באופן עקבי בחזות חיצונית על מנת למשוך תשומת לב לעצמם
5. בעלי סגנון דיבור תיאורי בצורה מוגזמת, אך עם זאת דל בפרטים
6. מציגים רגשות בצורה דרמטית ומוגזמת
7. ניתנים להשפעה בקלות על ידי אחרים או נסיבות
8. נוטים לתפוס מערכות יחסים שלהם עם אחרים כאינטימיות יותר ממה שהן במציאות

אנשים הסובלים מהפרעת אישיות היסטריונית נוטים להתנהגות המחפשת תשומת לב. הם נוטים להגזים במחשבותיהם ורגשותיהם, ולגרום לדברים להשמע חשובים יותר ממה שהם. הם מציגים התקפי זעם, בכי והאשמות כאשר אינם נמצאים במרכז תשומת הלב. התנהגות פתיינית שכיחה בשני המינים, אך הם סובלים לעיתים קרובות מבעיות בתפקוד המיני. הצורך באישור חיצוני הוא בלתי פוסק, והם עשויים להשתמש בדחפים המיניים על מנת לאשר לעצמם שהם מושכים בעיני המין השני. יחד עם זאת, מערכות היחסים שהם יוצרים נוטות להיות שטחיות, והם עשוים להיות שקועים בעצמם, יהירים ותלותיים. מנגנוני ההגנה המרכזיים בהפרעת אישיות זו הם הדחקה והתקה. משום כך לעיתים נראה כי הם אינם מודעים לרגשותיהם האמיתיים, ואינם מצליחים להסביר את הנעותיהם. במצבי דחק, שיפוט המציאות נפגע בקלות.

לפי ה-DSM-5, שיעור ההפרעה באוכלוסייה הכללית הוא 1.84%. ההפרעה מאובחנת יותר בנשים מאשר בגברים.

הפרעה זו מאופיינת על ידי דפוס של חיפוש ריגושים מתמיד. הם עלולים להתקשות בקיום קשר אינטימי. הם נוטים לקבל על עצמם תפקיד (קורבן או נסיכה). הקשר נוטה להתבסס על מניפולציות רגשיות. הם מתקשים לשמר קשר עם בני מינם שכן התהגותם המינית נתפסת על ידי חבריהם כאיום. הם יחושו מדוכאים או נעלבים כאשר הם אינם במרכז תשומת הלב. הם זקוקים לחיזוקים תכופים וביטויי אהדה והסכמה כדי לשמור על יעילות והתלהבות בעבודתם. אנשים החיים עם הפרעה זו משאירים לעיתים רושם של קסם אישי רב וחמימות. בחלק מהמקרים הם מעוררים את הרושם שקיים בהם יסוד מניפולטיבי. במקרים הקשים יותר של הפרעה זו ניתן להבחין בדמיון רב יותר להפרעת אישיות נרקיסיסטית, וכן להפרעת אישיות גבולית. קיים סיכון מוגבר לאובדנות אצל אנשים עם הפרעה זו, אך שיעורו לא ידוע.

תחלואה נלווית

תיתכן תחלואה נלווית של הפרעה סומטופורמית (הפרעת סימפטם נוירולוגי פונקציונלי), דיכאון, והפרעות אישיות אחרות: גבולית, נרקיסיסטית, אנטי סוציאלית, ותלותית.

הפרעות אישיות אחרות: התמונה הקלינית בהפרעת אישיות היסטריונית עלולה להראות דומה מאוד לזו המתקבלת בהפרעות אישיות אחרות. יש בה מאפיינים שמזכירים הפרעת אישיות נרקיסיסטית, הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית, הפרעת אישיות תלותית ולעיתים גם תסמינים הנראים כמו הפרעות אישיות אחרות. ההבדל בין כל הפרעות אלה לבין הפרעת אישיות היסטריונית הוא שהמרכיב הדומיננטי ביותר בתמונה הקלינית הוא ההתנהגות הפתיינית המוחצנת והמינית במידה רבה (יותר אצל נשים מאשר אצל גברים).

שינוי אישיות כתוצאה ממצב רפואי: לפי DSM V יש להבחין בין הפרעת אישיות היסטריונית לבין מצבים רפואיים העלולים לגרום לשינויים באישיות.

שימוש בחומרים פסיכואקטיביים: שימוש בסמים יכול לגרום לשינויים בהתנהגות האדם ולכן יכול לגרום לכך שהתמונה הקלינית תיראה חמורה יותר משהיא באמת.

נורמות התנהגות, אופן ביטוי של רגשות, הופעה חיצונית וכן הלאה הם מאפיינים המשתנים מתרבות לתרבות. לכן הפרעה זו תבלוט פחות באותן חברות בהן יש יותר לגיטימציה לרגשנות מוחצנת, חיפוש מתמיד של ריגושים וכדומה. לכן האיבחון של הפרעה זו צריך להיעשות ביחס לנורמות המקובלות בחברה בה חי האדם המאובחן.

יש ניסיון בטיפול באנשים עם הפרעת אישיות היסטריונית בעזרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי. כמו כן, קיים ניסיון בטיפול בפסיכותרפיה דינאמית פסיכואנליטית וישנן ראיות מחקריות על יעילות טיפול זה בהשוואה לקבוצת ביקורת. סוג נוסף של תרפיה שמוזכר בהקשר של הפרעה היסטריונית הוא טיפול סכמה (Schema Therapy).

  ערך מורחב – חוק שיקום נכי נפש בקהילה

אדם בן 18 ומעלה שנקבעו לו 40% נכות ומעלה על ידי המוסד לביטוח לאומי בגין הפרעה נפשית זכאי לקבל שירותי סל שיקום.

• Cody Roi and Erich J. Conrad (2017) Combined Oral Contraceptive Pill Initiation in a Patient With Major Depressive Disorder, Premenstrual Dysphoric Disorder, Social Anxiety, Panic Disorder, and Histrionic Personality Disorder.(הקישור אינו פעיל) The Ochsner Journal: Summer 2017, Vol. 17, No. 2, pp. 181-183.
• Sorokowski, P., Sorokowska, A., Frackowiak, T., Karwowski, M., Rusicka, I., & Oleszkiewicz, A. (2016). Sex differences in online selfie posting behaviors predict histrionic personality scores among men but not women. Computers in Human Behavior, 59, 368-373.
• Novais, F., Araújo, A., & Godinho, P. (2015). Historical roots of histrionic personality disorder. Frontiers in psychology, 6.
• Ferguson, C. J., & Negy, C. (2014). Development of a brief screening questionnaire for histrionic personality symptoms. Personality and Individual Differences, 66, 124-127.

  מדיה וקבצים בנושא הפרעת אישיות היסטריונית בוויקישיתוף

• הערך "הפרעת אישיות היסטריונית", באתר ויקירפואה