הפלה בעוולה

המושג נטבע על ידי החוקרים הישראלים רונן פרי ויהודה אדר מאוניברסיטת חיפה במאמר שפורסם בכתב העת למשפט ורפואה של אוניברסיטת ייל בשנת 2005 ונקלט לשיח המקצועי והאקדמי הבינלאומי.

הפלה בעוולה יכולה להיות תוצאה של מידע שגוי לגבי הסיכון לאישה ההרה מהמשך ההריון או לגבי בריאות העובר (למשל במסגרת ייעוץ גנטי, בדיקת מי שפיר או בדיקת אולטרה סאונד להיריון).

פרי ואדר מחלקים את הנזקים של ההפלה בעוולה לשתי קטגוריות:

1. נזקים של ההורים:
   1. נזקים ממוניים ישירים: למשל, עלות ההפלה, הפסדי שכר כתוצאה מההפלה והתאוששות ממנה
   2. נזקים בלתי ממוניים ישירים: כאב וצער במהלך ההפלה וההתאוששות ממנה, כאב כרוני כתוצאה מההפלה, למשל כאבי רחם ובטן, ותגובות פסיכולוגיות לכאבים
   3. נזקים ממוניים עקיפים: הפסדי סיוע להורים, כספי ואחר, מהילד שלא נולד ועלויות של טיפול רפואי או פסיכולוגי כתוצאה מאובדן העובר
   4. נזקים בלתי ממוניים עקיפים: צער נפשי על אובדן ילד רצוי, אובדן החברות והאהבה של הילד
2. נזקים של הילד שלא נולד
   1. הנזק נטו לילד שלא נולד. נזק זה כולל את הפסדי ההכנסה הכספית של הילד בקיזוז הוצאות מחייתו, וכן את אובדן השמחה מכך שלא ניתן לו להיוולד
   2. הנזק העקיף לאחרים מכך שהילד לא נולד. נזק זה חופף חלקית את נזקי ההורים.

הבעייתיות המיוחדת במקרים של הפלה בעוולה נובעת מכך שהנזק להורים עשוי במקרים רבים להיות נזק בלתי ממוני טהור שהחוק עשוי להגביל את הפיצוי לגביו, ואילו "נזקי העובר" אינם בני תביעה כלל משום שבמשפט האנגלו-אמריקני אדם כשר לזכויות רק מגמר לידתו.

בפסק-דין דיין שולמו 400,000 ש"ח לכל אחד מבני זוג על כאב וצער שנגרמו להם לאחר שצוות בית החולים ביצע בבהילות, על סמך מידע שגוי ובלי לשאול את האב, הפלה מלאכותית בעובר בחודש השישי של ההריון, ובכך גרם לכך שהאב נותר חשוך ילדים.

• הולדה בעוולה
• חיים בעוולה