הפורום לחשיבה אזורית: מכון מחקר ישראלי העוסק במזרח התיכון

הפורום נוסד בשנת 2014 על ידי חוקרים ממספר תחומי ידע, במטרה לטפח תקווה ויחסי אמון בין אזרחי ישראל לבין אזרחי המדינות השכנות ולהרחיב את הידע של אזרחי ישראל בנושאים הקשורים למדינות האזור. הפורום מפיץ את תוצריו באמצעות האתר שלו, התקשורת הישראלית ופעילות ציבורית.

הפורום לחשיבה אזורית

פעילות	מזרחנות חדשה, מדע המדינה, מחקר תרבותי וחברתי
מדינה	ישראל ישראל
מקום פעילות	המזרח התיכון
תקופת הפעילות	2014–הווה (כ־10 שנים)
http://www.regthink.org

הפורום נוסד לאחר שלוש שנות פעילות באתר "אפשר לחשוב”, על ידי פרופ' דרור זאבי, פרופ׳ נמרוד הורביץ, ד"ר שאול ינאי וד"ר אסף דוד. נכון ל-2019 פעילים בו כ-30 עמיתים. העמיתים מגיעים מתחומי המזרח התיכון ומדעי הרוח והחברה באקדמיה, ומאנשי מחקר ומעשה שצמחו במגזר הציבורי ובארגוני החברה האזרחית בישראל. את הפורום מנהלת רונית פיסו. בין היתר חברים בפורום עידן בריר, מומחה לעיראק; מרזוק אלחלבי, חוקר החברה הפלסטינית, עיתונאי וסופר; פרופ‘ יעל רונן, משפטנית; אליזבט צורקוב, מומחית לסוריה; אילת לוי, חברה ותרבות בצפון אפריקה; ד"ר שמוליק לדרמן, מומחה לפילוסופיה פוליטית, ואחרים.

הפורום מבקש לחשוף את הציבור הישראלי לסוגיות ואירועים במזרח התיכון ולעורר שיח שאינו ממוקד בסכסוך היהודי ערבי. תחומי המחקר של הפורום הם כלכלה, חברה ותרבות, דת ומדינה, מגדר, יחסים בין מדינות במזרח התיכון ועוד.

הפורום פועל מתוך עמדת אמפתיה בסיסית לתושבי המזרח התיכון כולו.^{[דרוש מקור]} מעבר להיבט האנושי והמוסרי מאמין הפורום כי יש בכך גם תועלת מקצועית, המאפשרת לחוקרים היכרות טובה יותר עם עמי האזור ועם האופן שבו הם חווים את המציאות ומפרשים אותה. בהתאם לזה, עמיתי המחקר מציגים מידע וניתוח של התרחשויות באזור שאינן זוכות לסיקור ותשומת לב בשיח הציבורי והמקצועי הישראלי. בכך מאמץ ״מזרחנות ישראלית חדשה״, המתייחסת לישראל כמדינה מזרח-תיכונית שבינה לבין יתר המדינות באזור קיימים גם קווי דמיון מהותיים. על פי גישה זו, העוינות השוררת בין יהודים לבין ערבים אינה מצב קיומי, אלא סיטואציה פוליטית-מדינית בת חלוף, והמפתח לפתרון הקונפליקט הוא בהתמקדות בשיח אזרחי במזרח התיכון, על פני הביטחוני.^{[דרוש מקור]}

מחקר ותקשורת: חוקרי הפורום מופיעים בתקשורת במטרה להביא את מחקרי העמיתים לחשיפה ציבורית רחבה. אתר הבית של הפורום מתעדכן על בסיס שבועי עם מאמרים אקטואליים ומאגד ארכיון של אלפי מאמרים ומחקרים. כמו כן, מתראיינים עמיתי הפורום באופן קבוע במיטב ערוצי הטלוויזיה והרדיו, ומפרסמים מאמרים באתרים ועיתונים המרכזיים, בהם טור ב-ynet המתפרסם פעמיים בחודש.

פעילות ציבורית: הפורום מקיים כנסים, רבי-שיח והרצאות בקרב קהלי יעד רלוונטיים כגון מקבלי החלטות ברשות המבצעת והמחוקקת, גמלאים, נשים, סטודנטים וקהל הרחב.^{[דרוש מקור]}

פעילות חינוכית: הפורום מקיים פעילות חינוכית בקרב מנהיגים צעירים ומעביר קורסים שנתיים וסמסטריאליים במכינות קדם צבאיות, לחברי תנועות נוער ועוד.^{[דרוש מקור]}

לצד המאמרים והמחקרים המתפרסמים באופן שוטף באתר ובתקשורת, אחת לתקופה מוציא הפורום מחקרי עומק המגיבים לסוגיות אקטואליות. כך למשל, בעקבות מסמך העקרונות החדש שפרסמה תנועת חמאס ב־2017, פרסמו חוקרי הפורום ניתוח של המסמך מזוויות שונות. המחקר מאבחן את התמורות הפוליטיות והמדיניות בחמאס, ובעקבותיהן רואה הפורום הזדמנות עבור ישראל לבסס תקשורת ישירה עם החמאס ולפתוח ערוץ למהלך הסדרי.

לרגל יום השפה הערבית, שצוין לראשונה בהיסטוריה של הכנסת במאי 2016, פרסם הפורום מקבץ מחקרים על השפה הערבית ומקומה במדינת ישראל. המחקר מתמקד בצורך לשנות את מעמדה של הערבית בישראל ולעשותה נקודת חיבור והשקה בין מגזרים בחברה.

בנוסף, הפורום מפרסם את כתב העת המקוון שוּרוּק העוקב אחר מגמות עכשוויות במזרח התיכון ומאגד מחקרים מגישות מגוונות. הגיליון הראשון (2015) הוקדש להסדרים פוליטיים במזרח תיכון משתנה, הגיליון השני (2016) הוקדש לדמוגרפיה, פליטים וזהות.

•   אתר האינטרנט הרשמי של הפורום לחשיבה אזורית
• הפורום לחשיבה אזורית, ערוץ ב- ynet
•   הפורום לחשיבה איזורית, ברשת החברתית פייסבוק
• הפורום לחשיבה אזורית, ערוץ יוטיוב
•   הילו גלזר, המזרחנים החדשים רוצים לגלות לנו את העולם הערבי האמיתי, באתר הארץ, 18 ביוני 2015
• אסף דוד, האיום ושברו: לקרוא את האביב הערבי בישראל, באתר הפורום לחשיבה אזורית, פברואר 2015
• כתב העת שוּרוּק, באתר הפורום לחשיבה אזורית
• המסמך המדיני של חמאס: ניתוח והערכה, באתר הפורום לחשיבה אזורית, מאי 2017
• הפורום לחשיבה אזורית, באתר "גיידסטאר ישראל"