המשבר הדיפלומטי הקטרי: משבר מדיני בין מדינת קטאר לשכנותיה

מדינות אלה כללו את ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות, בחריין ומצרים. ניתוק היחסים כלל החזרת שגרירים, והטלת איסורים על סחר ונסיעות לקטר.

המשבר הדיפלומטי הקטרי

קטר      מדינות אשר ניתקו את יחסיהן הדיפלומטיים עם קטר      מדינות אשר צמצמו את יחסיהן הדיפלומטיים או החזירו שגריריהן מקטר      אזור תחת שלטון צבא לוב וממשלת טוברוק, אשר ניתקה את יחסיה עם קטר (ראו: מלחמת האזרחים השנייה בלוב)
מערכה: סכסוך הכוח בין ערב הסעודית לאיראן
תאריכי הסכסוך	5 ביוני 2017 – 5 בינואר 2021 (3 שנים ו־30 שבועות)
מקום	המזרח התיכון
הצדדים הלוחמים ערב הסעודית ערב הסעודית איחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות מצרים מצרים בחריין בחריין האיים המלדיביים האיים המלדיביים תימן תימן מאוריטניה מאוריטניה קומורו קומורו גבון גבון ג'יבוטי ג'יבוטי ניז'ר ניז'ר בעבר סנגל סנגל (עד 2017) צ'אד צ'אד (עד 2018) ירדן ירדן (עד 2019) לוב לוב סומלילנד סומלילנד (מדינה לא מוכרת) קטר (מדינה) קטר איראן איראן טורקיה טורקיה

הקואליציה בהנהגת ערב הסעודית ציינה את תמיכתה של קטר בטרור כסיבה העיקרית למעשיה, וקבעה כי קטר הפרה הסכם של מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ מ-2014. ערב הסעודית ומדינות אחרות מתחו ביקורת על אל-ג'זירה ועל יחסי איראן–קטר. קטר טוענת כי היא סייעה לארצות הברית במלחמה בטרור ובהתערבות הצבאית המתמשכת נגד המדינה האסלאמית.

ב-27 ביולי 2017 אמר שר החוץ הקטרי מוחמד עבדולרחמן בן אאל ת'אני לכתבים כי מצרים, ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות ובחריין מראות "עקשנות" ולא נקטו צעדים כלשהן לפתרון המשבר. אאל ת'אני הוסיף כי מועצת הביטחון, העצרת הכללית ו"כל מנגנוני האומות המאוחדות" יכולים למלא תפקיד בפתרון המצב.

ב-24 באוגוסט 2017 הודיעה קטר כי תחזור לקיום יחסים דיפלומטיים מלאים עם איראן. עד לשנת 2018 לא חודשו היחסים הדיפלומטיים עם שאר המדינות במלואם. בשנת 2018 אף הודיעה ערב הסעודית על כוונתה לחפור תעלת הפרדה, שתבטל כליל את הקשר היבשתי של קטר אליה.

ב-3 בדצמבר 2020 נודע שערב הסעודית וקטר יחדשו את יחסיהן, בתיווך אמריקאי. בנוסף, פורסם שגם איחוד האמירויות הערביות ומצרים עשויות להצטרף למהלך.

לאחר יותר משלוש שנים, ב-5 בינואר 2021, תם החרם שהטילו סעודיה, מצרים, איחוד האמירויות ובחריין על קטר.

לקטר חילוקי דעות עם ממשלות ערביות אחרות במפרץ הפרסי במספר נושאים: היא משדרת את אל-ג'זירה, היא מואשמת בשמירה על יחסים טובים עם איראן ובעבר תמכה בתנועת האחים המוסלמים. קטר היא בעלת ברית קרובה של ארצות הברית, המארחת את הבסיס האמריקאי הגדול ביותר במזרח התיכון, בסיס אל-חודייד של חיל האוויר של ארצות הברית.

המדינות שניתקו את היחסים הדיפלומטיים עם קטר מאשימות את קטר בתמיכה בטרור, בהתערבות בענייניהן הפנימיים ובשימור היחסים עם איראן. קטר מכחישה את הטענות כי היא תומכת בטרור, וציינה כי היא תרמה למאבק שהנהיגה ארצות הברית נגד המדינה האסלאמית.

המדינות הדגישו גם כי צעדיהן הם בתגובה לכך שהפרה קטר הסכם משנת 2014, שלפיו לא תערער קטר את "האינטרסים, הביטחון והיציבות" של מדינות אחרות במועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ.

סוגיית המאבק במפרץ הפרסי

קטר מקיימת יחסים טובים יחסית עם איראן. בשנת 2006 הייתה קטר היחידה במועצת הביטחון של האו"ם אשר הצביעה נגד החלטה 1696 של מועצת הביטחון, שקראה לאיראן להפסיק את תוכנית העשרת הגרעין שלה. קטר ואיראן חולקות את הבעלות על שדה הגז הטבעי של דרום פארס / צפון דום, הנחשב כשדה הגז הטבעי הגדול בעולם, עם השפעה גיאוסטראטית משמעותית. באפריל 2017, לאחר 12 שנות קיפאון, הטילה קטר איסור עצמי על פיתוח שדה הגז עם איראן, עד שתתחייב לשיתוף פעולה בין שתי המדינות. לדברי ג'ים קריין, עמית מחקר בתחום האנרגיה באוניברסיטת רייס, "קטר הייתה פעם סוג של מדינת וסאל סעודית, אבל היא השתמשה באוטונומיה שעושר הגז שלה יצר כדי ליצור לעצמה תפקיד עצמאי ... מעל הכל, הגז גרם לקטר לקדם מדיניות אזורית של שיוך עם איראן השיעית כדי להבטיח את מקור עושרה".

מאז עלה לשלטון ב-1995, האמין חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני שקטר תוכל למצוא ביטחון רק על ידי הפיכת עצמה מ"תוספת סעודית" ליריבה של ערב הסעודית. ערב הסעודית החזירה את שגרירה בדוחה בין השנים 2002–2008 כדי לנסות ללחוץ על קטר לבלום את נטיותיה האִינְדִּיבִידוּאָלִיסְטִיות. גישה זו נכשלה.

המשבר הפך למלחמה באמצעות שליח בין השותפים לאויביה של איראן, ופוליטיקאים מאמריקה טוענים כי "קטר משקיעה מיליארדי דולרים בארצות הברית ובאירופה ולאחר מכן ממחזרת את הרווחים לתמיכה בחמאס, באחים המוסלמים ובקבוצות הקשורות לאל-קאעידה תוך שהיא מארחת את הבסיס הצבאי האמריקאי שממנו מנהלת ארצות הברית את מלחמתה האזורית נגד הקיצוניות.

עם זאת, קטר גם שלחה את כוחותיה להילחם במיליציות הנתמכות באיראן במלחמת האזרחים בתימן הנוכחית, ותמכה במורדים הנלחמים בממשלת בשאר אל-אסד הפרו איראנית במלחמת האזרחים בסוריה.

ב-27 במאי 2017, שוחח נשיא איראן הנבחר, חסן רוחאני, עם אמיר תמים בן חמד אאל ת'אני. רוחאני אמר לאמיר הקטרי ש"מדינות האזור צריכות יותר שיתוף פעולה והתייעצויות לפתרון המשבר, ואנו מוכנים לשתף פעולה בתחום זה".

ב-13 ביולי הצהיר בוב קורקר, סנאטור רפובליקני מטנסי ויושב ראש ועדת החוץ של הסנאט, כי "תמיכתה של ערב הסעודית בטרור מגמדת את מה שעושה קטר".

מזכיר ההגנה של ארצות הברית ומנהל סוכנות הביון המרכזית לשעבר, רוברט גייטס, הצהיר במאי 2017 כי הוא אינו "מכיר מקרים בהם קטר גינתה בתוקפנות טרור של חמאס, טליבאן ואל-קאעידה". קטר מארחת את הבסיס האמריקאי הגדול ביותר במזרח התיכון, בסיס אל-חודייד, ששימש את ארצות הברית במלחמותיה בעיראק, בסוריה ובאפגניסטן. על פי וול סטריט ג'ורנל, במהלך כהונתו הראשונה של הנשיא ברק אובמה, כמה חברים במועצה לביטחון לאומי שלו פעלו להחזרת מטוס קרב אמריקני מאל-חודייד כמחאה על התמיכה הקטרית בקבוצות מיליטנטיות במזרח התיכון.

אל-ג'זירה הקטרית היא ארגון תקשורת בבעלות אמיר קטר. זוהי רשת הטלוויזיה הפופולרית ביותר במזרח התיכון, ורשת החדשות שלה מתחה ביקורת על ממשלות זרות המעורבות בסכסוך, והואשמה בתמיכה באינטרסים הקטריים. הקואליציה בראשות ערב הסעודית נגד קטר דרשה ממנה לסגור את אל-ג'זירה.

תקריות דיפלומטיות קודמות

 

  ערך מורחב – יחסי החוץ של קטר

ב-2002, ערב הסעודית החזירה את שגרירה מקטר בשל עמדתה הביקורתית לכאורה של אל-ג'זירה כלפי העם הסעודי. היחסים הדיפלומטיים כוננו מחדש ב-2008, לאחר שהובטח כי אל-ג'זירה תגביל את סיקור ערב הסעודית.

במרס 2014 הוציאו בחריין, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות את שגריריהן מקטר, בהסתמך על התערבותה בענייניהן הפנימיים, אך בסופו של דבר, מקרה זה דעך לאחר שקטר אילצה את חברי תנועת האחים המוסלמים לעזוב את הארץ שמונה חודשים מאוחר יותר.

בפברואר 2015 אירעה תקרית נוספת, כאשר מצרים התקיפה מעוז של המדינה האסלאמית בלוב, לאחר שנערפו ראשיהם של אזרחים מצרים-קופטים. משרד החוץ של קטר הביע הסתייגות מההתקפות. בתגובה האשים טארק עאדל, נציג מצרים בליגה הערבית, את קטר בתמיכה בטרור. בנוסף, השיקו אזרחים מצריים מסע פרסום אינטרנטי בגנות קטר. עם זאת, מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ דחתה את ההאשמות המצריות. זמן קצר לאחר הפרשה, החזירה קטר את שגרירה ממצרים. בדצמבר 2016 החליטה מצרים עקרונית לנתק את יחסיה עם קטר אך השאירה את האפשרות לבקר בקטר ולסחור איתה. הניתוק המוחלט של יחסי מצרים-קטר התרחש ב-5 ביוני 2017, כאשר מצרים יחד עם בחריין, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות ניתקו את כל יחסיהן וקשריהן הכלכליים עם קטר.

הסיבות המדויקות לניתוק היחסים הדיפלומטיים עם קטר מצד הקואליציה בראשות הסעודית אינן ברורות, אך הסיקור החדשותי העכשווי מייחס זאת בעיקר למספר אירועים בחודשים אפריל ומאי 2017.

משא ומתן על בני הערובה הקטרים

באפריל 2017, קטר הייתה מעורבת בעסקה עם חמושים סונים ושיעים בעיראק ובסוריה. לעסקה היו שתי מטרות. המטרה המידית הייתה להבטיח את החזרתם של 26 בני ערובה קטרים (בהם בני מלוכה קטרים) שנחטפו על ידי חמושים שיעים בעת שערכו מסע ציד עם בזים בדרום עיראק והוחזקו בשבי למעלה מ-16 חודשים. המטרה השנייה הייתה לגרום לסוריה ולשיעים שם לאפשר סיוע הומניטרי ופינוי בטוח של אזרחים. לפי ה"הניו יורק טיימס", עסקה זו אפשרה פינוי של לפחות 2,000 אזרחים מהכפר מדאיה לבדו. שעורר את חמתן של ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות היה סכום הכסף ששילמה קטר כדי לקיים את העסקה. לפי "פייננשל טיימס" קטר שילמה 700 מיליון דולר למיליציות השיעיות הנתמכות בידי איראן בעיראק, בין 120 ל-140 מיליון דולר ל"תחריר א-שאם" ו-80 מיליון דולר ל"אחראר א-שאם".

פסגת ריאד 2017

  ערך מורחב – פסגת ריאד (2017)

כחלק מפסגת ריאד בסוף מאי 2017, רבים ממנהיגי העולם, כולל נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ביקרו באזור. טראמפ נתן תמיכה נמרצת למאמציה של ערב הסעודית במאבק נגד מדינות ובעלות הברית של איראן והאחים המוסלמים, מה שהוביל להסכם נשק עצום בין המדינות. התמיכה של טראמפ בסעודים כנראה גרמה למדינות סוניות אחרות לנקוט עמדה נגד קטר יחד עם ערב הסעודית. תמיכתו הציבורית של טראמפ בערב הסעודית העצימה את הממלכה ושלחה מסר צונן למדינות המפרץ האחרות, בהן עומאן וכווית, לפיו כל מדינה שתעמוד נגד ערב הסעודית או איחוד האמירויות תוכל לעמוד בפני נידוי כמו של קטר. המהלך בראשות ערב הסעודית היה הזדמנות אחת לשותפי מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ ולמצרים להעניש את יריביהם בדוחה, לרצות את בעלי בריתן בוושינגטון הבירה ולהסיר את תשומת הלב מענייני הפנים שלהן.

פריצות לאתרי אינטרנט קטרים

אתר סוכנות הידיעות של קטר ופלטפורמות תקשורת ממשלתיות האחרות נפרצו במאי 2017. על פי אל-ג'זירה ולשכת החקירות הפדרלית, האקרים פרסמו ידיעות כוזבות מטעם סוכנות הידיעות הרשמית, של קטר, המיוחסות לאמיר קטר, שייח' תמים בן חמד אאל ת'אני, שכביכול הביע תמיכה באיראן, בחמאס, בחזבאללה ובישראל. האמיר צוטט באומרו: "איראן מייצגת כוח אזורי ואסלאמי שאי אפשר להתעלם ממנו ואין זה נכון להתמודד אתו, היא מעצמה גדולה בייצוב האזור". קטר דיווחה כי ההצהרות הן שקר ולא ידוע על מוצאם. למרות זאת, הדברים פורסמו בהרחבה בכלי התקשורת הערביים השונים. ב-3 ביוני נפרץ חשבון הטוויטר של ח'אלד בין אחמד אל-ח'ליפה, שר החוץ של בחריין.

סוכנויות המודיעין האמריקאיות סבורות כי הפריצות נעשו על ידי איחוד האמירויות הערביות, כך על פי מאמר שפורסם על ידי הוושינגטון פוסט ב-16 ביולי. פקידי המודיעין אמרו כי הפריצה נדונה בין פקידים באיחוד האמירויות ב-23 במאי, יום לפני גל הפריצות. איחוד האמירויות הכחישה כל מעורבות בפריצה. ב-26 באוגוסט הוכרז כי חמישה אנשים שהיו מעורבים לכאורה בפריצה נעצרו בטורקיה.

אל-ג'זירה

במאי 2017 נפרץ חשבון הדואר האלקטרוני של שגריר איחוד האמירויות הערביות בארצות הברית, יוסף אל-עותייבה. האימיילים דווחו כ"מביכים", מאחר שהם הראו קשרים בין איחוד האמירויות הערביות לבין הקרן להגנה על דמוקרטיות. מדינות ערב ראו את הסיקור התקשורתי על פריצה זו כפרובוקציה של קטר, ללא קשר לחוסר השייכות של קטר לפריצה והעמיקו את הקרע בין שני הצדדים. ב-9 ביוני, אל-ג'זירה הייתה קורבן למתקפת סייבר על כל הפלטפורמות שלה.

בין 5 ל-6 ביוני, ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות, תימן, מצרים, המלדיביים ובחריין הודיעו כולן בנפרד על ניתוק היחסים הדיפלומטיים עם קטר. בחריין הייתה הראשונה שהודיעה על כך בבוקר ה-5 ביוני.

עם ניתוק היחסים נעשו פעולות דיפלומטיות מגוונות. ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות הודיעו לנמלי הים ולסוכני המשלוח שלא לקבל ספינות או כלי שיט קטריים בבעלות חברות קטריות. ערב הסעודית סגרה את הגבול עם קטר. היא גם הגבילה את המרחב האווירי שלה לקטר איירווייז. לאור זאת נאלצה קטר לנתב טיסות לאפריקה ולאירופה דרך המרחב האווירי של איראן. הבנק המרכזי של ערב יעץ לבנקים אחרים שלא לסחור עם הבנקים הקטריים בריאל קטרי.

קטר מתחה ביקורת על ניתוק היחסים. משרד החוץ של קטר מתח ביקורת על הניתוק החד-צדדי וטען כי הוא מערער את ריבונותה של קטר. שר החוץ של קטר, מוחמד עבדולרחמן בן אאל ת'אני, אמר כי הצהרות ערב הסעודית בנוגע לקטר סותרות: מצד אחד, סעודיה טענה שקטר תומכת באיראן; לעומת זאת, היא טענה כי קטר מממנת קיצונים סונים הנלחמים באיראן. שר האוצר של קטר עלי שריף אל-עמאדי ציין שכלכלת ארצו מספיק חזקה כדי להתמודד בהצלחה עם המשבר.

המהלך של ערב הסעודית התקבל בברכה על ידי נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. למרות נוכחות אמריקאית גדולה בבסיס חיל האוויר אל-חודייד, הגורם העיקרי לפעולות חיל האוויר של ארצות הברית מבסיס זה הוא נגד המדינה האסלאמית. עם זאת, מזכיר המדינה רקס טילרסון ומזכיר ההגנה של ארצות הברית ג'יימס מאטיס עובדים על איחוי הקרע. טילרסון, כמנכ"ל אקסון מוביל, נועד עם האמירים הנוכחיים והקודמים של קטר כדי לדון במצב. מספר מדינות באזור, בהן טורקיה, רוסיה ואיראן, קראו לפתור את המשבר בדרכי שלום באמצעות משא ומתן.

כל מדינות מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ שהשתתפו בהודעה הוציאו את אזרחיהן מקטר. שלוש מדינות המפרץ הפרסי (ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות, ובחריין) הקציבו למבקרים ולתושבים הקטריים שבועיים לעזוב את מדינתם. משרדי החוץ של בחריין ומצרים הקציבו לדיפלומטים קטרים 48 שעות לעזוב את ארצם. קטר נודתה מהתערבות של סעודיה במלחמת האזרחים בתימן, וממשלת תימן עצמה ניתקה את הקשרים עמה. כווית ועומאן נותרו נייטרליות.

למתווכים כוויתים בריאד הוצגה רשימת דרישות סעודיות לקטר. אלה כללו את ניתוק הקשרים עם איראן וגירוש חברי חמאס והאחים המוסלמים, סגירת אל-ג'זירה, להפסיק "להתערב" בענייני מדינות זרות, ולהפסיק כל מימון או תמיכה בארגוני טרור.

פעילויות דיפלומטיות

נכון לספטמבר 2017, תשע ממשלות ריבוניות ניתקו את יחסיהם הדיפלומטיים עם קטר.

ממשלתו של עבדאללה א-ת'ני, שיושבת בטוברוק, טענה כי ניתקה את הקשרים הדיפלומטיים עם קטר, על אף שאין לה ייצוג דיפלומטי במדינה זו.

נכון ל-23 באוגוסט 2017, שלוש מדינות ציננו את הקשרים הדיפלומטיים עם קטר ללא ניתוק מלא של היחסים.

מדינות רבות, האיחוד האירופי והאומות המאוחדות קראו לפתרון המשבר הדיפלומטי באמצעות דיאלוג:

ב-15 ביולי דווח כי ערב הסעודית, תימן, מאוריטניה, איחוד האמירויות הערביות, בחריין ומצרים פנו לפדרציה הבינלאומית לכדורגל בבקשה לבטל את מעמדה של קטר כמארחת הפוטנציאלית של מונדיאל 2022.

תגובות גלובליות

שר החוץ של גרמניה, זיגמר גבריאל, הביע תמיכה בקטר וביקר את ניתוק הקשרים. הוא האשים את נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, בהתססת הסכסוך במזרח התיכון.

הודו טענה כי היא רואה במשבר עניין פנימי של מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ, ועיקר עניינה עם ההודים החיים באזור.

שר החוץ של אינדונזיה אמר כי הניתוק הדיפלומטי של מדינות ערב עם קטר הוא בעל השפעה רבה על מדינתו. ב-10 ביוני נשיא אינדונזיה ג'וקו וידודו קרא לנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ולאמיר קטר למצוא דרך משותפת לפתרון הסכסוך בהתחשב בעובדה שאינדונזיה עצמה היא מדינה מוסלמית ושהסכסוך התרחש בחג הרמדאן.

שר הביטחון של מדינת ישראל, אביגדור ליברמן, תיאר את המצב כ"הזדמנות" לישראל, וציין כי "חלק מהאינטרסים (של מדינות ערב) חופפים את האינטרסים הישראליים, כולל העניין בנוגע לאל-ג'זירה". הוא המשיך לתאר את אל-ג'זירה כ"מכונת הסתה" ו"פרופגנדה טהורה". ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, דרש מחברת אל-ג'זירה לסגור את משרדיה בישראל.

עיינו גם בפורטל:
	פורטל המזרח התיכון

• יחסי החוץ של קטר

• עמוס ידלין, פיליפ גורדון וארי הייסטין, משבר קטאר: סיבות, השלכות, סיכונים והצורך בפשרה, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, ‏13 ביוני 2017