הלגיון השמונה עשר

תאריך היווסדו אינו ידוע בבירור, וסופו יחד עם הלגיון השבעה עשר והתשעה עשר בקרב יער טויטובורג (9 לספירה).

ישנן ידיעות על לגיון 18 כלשהו ששירת תחת גאיוס קורנליוס לנטולוס בקיליקיה, למשך שלוש שנים החל משנת 53 לפנה"ס, אך ישנן ספקות רבות לגבי היותו הלגיון המדובר.

בתקופת מלחמת האזרחים של יוליוס קיסר התקיימו שני לגיונות 18, אחד של קיסר והשני של פומפיוס. הלגיון של קיסר כנראה הושמד באפריקה. אין ידיעות בדבר גורל הלגיון של פומפיוס.

סביר להניח שהלגיון הוקם בשנת 41 לפנה"ס כדי להאבק בסקסטוס פומפיוס, שהתבצר בסיקיליה ושיבש את אספקת התבואה לרומא. מרבית מגויסיו היו כנראה מגאליה קיסאלפינה. אחר נפילת הטריומווירט השני נשלח הלגיון לגאליה. יש הטוענים כי דאז היה מורכב משרידי הלגיון ליביקה של מרקוס אנטוניוס.

כ-15 שנים מאוחר יותר היה אמור לקחת חלק במבצע הענק נגד שבט המרקומני, תחת פיקודו של טיבריוס, אך מבצע זה לא יצא לפועל כתוצאה ממרד שהתרחש בפאנוניה. כעבור זמן מה השתתף הלגיון בפלישותיו של דרוסוס, אחי טיבריוס, לשטחים הגרמניים החופשיים.

כאשר הפרובינקיה הגרמנית הובאה תחת שליטה של רומא, מונה פובליוס קוינקטיליוס וארוס, שהיה מקורב לאוגוסטוס דרך נישואים, למושל האזור. ארמיניוס, נסיך שבט הכרוסקים ובן ברית רומאי זמם להמיט מפלה קשה לצבא הרומי; כדי לעשות זאת פנה לווארוס, שישב במחנה הקיץ, עם טענות לגבי מרד באזור הריין, וארוס שמע לעצתו ומיד יצא לשדה. כאשר הגיע ליער טויטובורג החל לרדת גשם רב, חייליו העייפים התקשו לשמור על הסדר; ואז תקף ארמיניוס בראש שבטו את הצבא בן שלושה הלגיונות, והשמידו לגמרי. סמלי הלגיון נבזזו, וברומא אוגוסטוס התאבל קשות על המפלה. גופות חלק מהנספים הובאו לקבורה בידי גרמניקוס, בן דרוסוס, שיצא לגרמניה כדי להחזיר את הסמלים ולהביס את ארמיניוס.

אחד הממצאים המפורסמים ביותר אודות הלגיון הזה בנפרד, וקרב יער טויטובורג בכלל, הוא המצבה לזכרו של מַרְקוּס קַאֵלִיוּס, צנטוריו מהלגיון השמונה עשר.

מרקוס היה בנופלי הקרב, וכנראה בן למעמד העליון. אביו רומם את האנדרטה (בתמונה) לזכרו, היות שעצמותיו אף פעם לא נמצאו.