2021 אסון הר מירון

זהו האסון האזרחי הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל.

אסון הר מירון

זירת האסון בהר מירון, בספטמבר 2021
תאריך	30 באפריל 2021
שעה	00:45
מיקום	קבר רבי שמעון בר יוחאי
גורם	תדחוקת קהל
קואורדינטות	32°58′50″N 35°26′25″E / 32.980686184034°N 35.440239219261°E / 32.980686184034; 35.440239219261
הרוגים	45
פצועים	102

ביוני 2021 הוקמה ועדת חקירה ממלכתית לחקר האסון, שפירסמה את מסקנותיה במרץ 2024.

 

הילולת רבי שמעון בר יוחאי נערכת בל"ג בעומר במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי במירון מזה מאות שנים.^{[דרוש מקור][דרושה הבהרה]} לאחר הקמת מדינת ישראל ועם השיפור באמצעי התחבורה, הפך האירוע לאירוע המוני, ומספר המשתתפים בו מגיע למאות אלפים.^{[דרושה הבהרה]} מלבד ההדלקה המרכזית הנערכת בתחילת ליל ל"ג בעומר במתחם, החל משנות ה־90 של המאה ה־20 נוספו הדלקות במתחמים שונים באזור על ידי רבנים ואדמו"רים, הנערכות בהמשך הלילה ובמהלך היום שלאחריו, במעמד קהל רב.^{[דרוש מקור][דרושה הבהרה]}

מתחם האירוע שוכן באזור הררי שאליו מובילים כבישי גישה צרים. המתחם כולל מבנים ישנים שבסיסם החל להיבנות בראשית המאה ה-19 ורוב הרחבותיו נוספו בראשית המאה ה-21, כדי לקלוט את ההמונים. מרכז המתחם נמצא בבעלות מספר הקדשות והשטח הציבורי שסביבו נמצא בתחום שיפוטה של מועצה אזורית מרום הגליל.

קיום אירוע המוני במתחם גרר ביקורות ואזהרות במהלך השנים. בשנת 2008 ובשנת 2011 התריע דו"ח מבקר המדינה על ליקוים במערך דרכי המילוט במתחם, שאינו עולה בקנה אחד עם התקן הישראלי לבטיחות באירועים המוניים ועלולים להערים קשיים לחילוץ נפגעים בעת אירוע רב-נפגעים. בשנת 2017 קיימה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת דיון נרחב לקראת ההילולה של אותה שנה, ועלו בו קשיים מסוגים שונים בארגון האירוע ופליאה על כך שאירוע המוני כזה אינו מצריך רישיון. במספר מקרים התריעו משתתפים בהילולה על ליקויי בטיחות שעלולים להביא לסכנת חיים.^{[דרושה הבהרה]}

בשנת 2016 הופץ במשטרה מכתב עם הכותרת "הילולת מירון – מוחקים את הכתובת מהקיר", שכתב נצ"מ אילן מור מאגף התנועה, שמזהיר מפני אסון בזמן ההילולה ומפני שאננות כלפי אסון כזה. המכתב הגיע לדרגים הגבוהים ביותר במשטרה, לרבות למפקד מחוז הצפון ולמפכ"ל. מור ציין כי לפי ספירת משרד התחבורה לשנת 2016, הגיעו להילולה 223 אלף מבקרים במשך יומיים כמות גדולה פי 15 מהמותר בחוק. הוא כתב כי "שטח ההר אינו תואם את האירוע, הציבור המגיע להר משולהב וכולל את כל הגילאים, בעת אסון יהיה קושי לשלוט וזאת אנו למדים מאירועי "כמעט אסון"..

במהלך השנים נבנו בקרבת מתחם ציון הרשב"י מבנים שאינם חוקיים. הפרות הבנייה לא נאכפו על ידי מועצה אזורית מרום הגליל שהמקום בתחום שיפוטה.

ניהול האתר וארגון ההילולה השנתית נעשים על ידי המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים בראשות יוסף שווינגר, הפועל במסגרת המשרד לשירותי דת והוא הגוף המארגן הראשי ומקשר בין גופים ממשלתיים ופרטיים נוספים המעורבים בניהול האירוע, כדוגמת משטרת ישראל, כיבוי אש, מד"א, משרד התחבורה ועוד. בשל מספר המשתתפים הרב פועל מערך תחבורה ציבורית מיוחד ממרכזי אוכלוסייה חרדית למירון, לצד תחבורה פרטית.

ניסיון הפקעה והליך משפטי

בשנת 2011 החליטה המדינה על הפקעת מתחם ציון הרשב"י מידי ה'הקדשות' הפרטיים, כדי להתאים את המתחם ודרכי הגישה אליו בהתאם לתקנים הבטיחותיים. מאוחר יותר אף הוקמה חברה ממשלתית לניהול המקום. ב־2014 עתרו ההקדשות לבג"ץ נגד ההפקעה, ומאוחר יותר החברה הממשלתית פורקה. המדינה וההקדשות הסכימו על הליך גישור, ובראשית 2020 הודיעו הצדדים כי הוסכם על תקופת ניסיון של שלוש שנים, שבה ינוהל האתר בידי מנכ"ל מקצועי ויפונו פולשים מתוכו, ובסיומה, אם לא ייפתרו הבעיות, תוכל המדינה להתחיל מחדש את הליך ההפקעה. ההסכם קיבל תוקף של פסק דין בידי בג"ץ

 

בשנת 2020 הותר למספר משתתפים מצומצם ביותר להגיע לאירוע, בעקבות מגפת הקורונה בישראל. שנה לאחר מכן ב-2021, עם דעיכתה של מגפת הקורונה, הגיעו שר הפנים, אריה דרעי, והשר לביטחון הפנים, אמיר אוחנה, להסכמה על קיום האירוע במתכונתו הרגילה ללא הגבלות, חרף התנגדות משרד הבריאות. בהמשך הוסכם על כך בפורום שרים רחב יותר בראשות ראש הממשלה, בנימין נתניהו. הסכמות אלו התמקדו בסיכוני מגפת הקורונה.

בשנה זו חל ל"ג בעומר ביום שישי, ומפאת השבת המתקרבת חגיגות היום התרכזו בעיקר בליל ל"ג בעומר, בשונה משאר השנים שבהן החגיגות מתפרשׂות למשך זמן של יותר מיממה. כך לדוגמה, אירועי ההדלקת של חסידות תולדות אהרון וחסידות תולדות אברהם יצחק שנערכים בשנים רגילות בסיומו של יום ל"ג בעומר, הועברו לחצות ליל ל"ג בעומר. חרף האמור, המשטרה ציפתה לכמות אנשים פחותה עקב הקורונה - עשרות אלפים במקום מאות אלפים. לטענת מהנדס הבטיחות, מפקד המחוז הצפוני שמעון לביא העריך כי מספר המשתתפים יהיה קטן, וכי באפשרותו לעצור את התחבורה לאתר במידת הצורך. הערכות המשטרה התבססו בחלקן על הצהרות מארגני ההדלקות בחסידויות השונות.

בפקודת המבצע של המשטרה ערב אירוע 2021 נכתב כי מתחם תולדות אהרון צר מלהכיל את ההמונים המתקבצים אליו, ויש להרחיב אותו ואת דרך הגישה אליו. בנוסף הוזכר כי אירוע ההדלקה של הרב אלימלך בידרמן ב-2019 הוביל לעומס יתר במתחם תולדות אברהם יצחק והופסק באמצעו, לאחר שמספר המשתתפים היה פי ארבעה ממספר המשתתפים שהותר. בנוסף הוזכרו שעות הלילה המאוחרות כשעות שבהן יש עומס רב של משתתפים, והומלץ להגביל את מספר הבאים. בפועל לא הורחב מתחם תולדות אהרון ולא הוגבלה כמות המשתתפים בלילה.

אירוע ההדלקה במתחם חסידות תולדות אהרון נערך ונוהל על ידי אנשי החסידות. שירותי הכבאות הגישו דו"ח דרישות לאנשי החסידות על מנת לקבל אישור בטיחות. הדו"ח כלל בתוכו דרישה למספר דרכי גישה, בהתאם למספר האנשים הצפויים להתקבץ במתחם, עד לארבע דרכי גישה שונות אם מספר המשתתפים יעלה על 9,000. האחריות על תכנון הבטיחות באירוע הייתה של חברת BCS הנדסה ובטיחות בע"מ, ובתוכנית מופיעים 4 נתיבי יציאה מהמתחם, אך בפועל חלקם היו לעבר מתחמי הדלקה נוספים ולא לשטח פתוח. בתוכנית מופיעה הגבלת משתתפים לכ-3,200 משתתפים. בנוסף, הוצע כי ההדלקות השונות יעשו במקביל ולא בדירוג, על מנת למנוע עומס יתר בהן, אך בפועל ההדלקה במתחם תולדות אהרון תוכננה לשעה שבה לא נערכו הדלקות נוספות.

משטרת ישראל החלה להיערך להילולה בינואר 2021, עם קבלת תוכניות בטיחות מהמרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים שבמשרד לשירותי דת. בשיתוף עם גופי ההצלה נערכו סימולציות שדימו תאונות מסוגים שונים במהלך האירוע, כולל כאלה שיש בהן הרוגים.

ב-19 באפריל הוצגו תוכניות ההיערכות למפכ"ל המשטרה, קובי שבתאי, ולאחר אישורו הן הוצגו לשר לביטחון הפנים, אמיר אוחנה. ההיערכות כללה הצבה של כ-5,000 שוטרים באזור ההילולה (כמידי שנה).

צוותי מגן דוד אדום נערכו באזור ההילולה עם יותר מ-250 אמבולנסים ואמצעי שינוע ועזרה ראשונה נוספים. במקום הוצבו גם צוותים של "איחוד הצלה", "עזר מציון" ו"זק"א", וכן צוות מחטיבת החילוץ של פיקוד העורף.

מדרום-מערב למתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי הוכשר "מתחם ההדלקה" של חסידות תולדות אהרון, שהחלה לקיים הדלקה החל משנות ה-90 של המאה ה-20.

למתחם היו קיימות מספר יציאות. אחת מהן, יצאה מהפינה הדרום-מערבית של בניין קבר הרשב"י, המשיכה במקביל לדרום הבניין והובילה בסופה אל דרך המיועדת לגברים בלבד ('דרך מהדרין') המגיעה עד לכביש הראשי (כביש 866). דרך זו התחילה בגשר שכונה "שביל ר' דֹב", על שם דב אייזנברג - מחסידי תולדות אהרון שהיה פעיל במירון.

רוחב השביל בתחילתו היה 5 מטרים, והוא ירד כלפי מטה בזווית של כ-30^{[דרוש מקור]} מעלות. רצפת השביל הייתה מרוצפת בחלקה באבן ובחלקה בלוחות אלומיניום שעליהם אמצעים למניעת החלקה. עד לשעת האסון חצה את השביל מעקה ארוך שפיצל את הדרך לשניים, מעקה שהתעקם ונשבר בשעת האסון והוסר לאחר מכן. מצדו הצפוני של מיקום השביל שוכן מבנה 'הכנסת אורחים' הסמוך לקבר, ובצדו הדרומי הוא היה מחופה בלוחות פנל מבודד בגובה 2.5 עד 3 מטרים, שלא אפשרו טיפוס ובריחה ממנו.

בסיום הגשר רוחבו הגיע לכ-7 מטרים, והוא היה חסום בסיומו בלוחות פח 'אסכורית', כשבצד ימין שכן גרם של 11 מדרגות בטון ללא אמצעים למניעת החלקה, רוחבן 4 מטרים והן היו מחולקות בשעת האסון במעקה באמצען. פער זה ברוחב המעבר יצר למעשה צוואר בקבוק אנושי. בסיום גרם מדרגות הבטון ישנו שטח מישורי קטן המתפצל לגרם נוסף של מדרגות אבן מימינו, ולהמשך שטח מישורי מרוצף משמאלו.

המדרגות והגשר ב"שביל ר' דב" תוכננו מלכתחילה לתנועה דו-צדדית של אנשים, והוא שימש לכך עד דקות אחדות לפני האסון.

סמוך לאסון עלו טענות בתקשורת כי היו מחסומים של המשטרה אשר גרמו לאסון, אך עדותם של עדי ראייה מעלה כי במהלך האסון תחתית הגשר או גרם המדרגות לא היה מחסום או כוחות שיטור שחסמו את המעבר. עם זאת, ב-9 באוקטובר 2021, חשף מני גירא שוורץ בטוויטר תיעוד משעה 00:01 - כארבעים וחמש דקות קודם האסון, בו נראים מאבטחים פרטיים אשר מציבים ומסירים מחסומים בגרם המדרגות. ברם, בתיעוד המלא של האירוע שנחשף, רואים בבירור כי בחצי השעה שקדמה לאסון לא נרשמה הפרעה לתנועת הנכנסים והיוצאים משטח ההדלקה, על ידי גורם אנושי או פיזי כלשהו, אשר מנע מהאנשים לצאת או להיכנס אליו.

עד לפרוץ האירוע לאחר חצות הספיקו להגיע להר מירון – על פי ההערכות – כמאה אלף חוגגים. במתחם חסידות תולדות אהרון התקבצו כ-20,000 איש למעמד ההדלקה שהחל לאחר חצות.

בשעה 00:45, באמצע מעמד ההדלקה במתחם "רחבת תולדות אהרון", החלו רבים מהמשתתפים לצאת מהמתחם דרך 'שביל ר' דב' המוביל ישירות לדרך מהדרין לגברים, ליציאה ממתחם הקבר. בגשר נוצר דוחק רב שבעטיו רבים התקשו לנשום כאשר הלחץ הלך וגבר.

בשלב זה זירת האסון נחלקה לשתיים:

1. בתחתית מדרגות הבטון אירעה החלקה של מספר אנשים אשר הובילה למפולת אנושית עד לראש גרם המדרגות, ונוצרה ערימה אנושית בה עשרות אנשים נתקעו זה על גבי זה ולא הצליחו להיחלץ במשך כעשר דקות לפחות, עד שחלקם נפחו את נשמתם עקב פגיעות מעיכה או חנק. אנשים שעמדו בסיום גרם המדרגות ניסו למשוך ולחלץ את התקועים, אך רוב המאמצים נכשלו.
2. במקביל, בסיום מורד גשר ר' דב, נוצרה מפולת נוספת שיצרה מחסום אנושי בפני האלפים המנסים להידחק ולצאת מרחבת תולדות אהרון, מבלי שידעו על המתרחש מספר מטרים לפניהם. העומס והדחק מהחלק העליון בשילוב הרצפה הרטובה אשר זרזה את ההחלקה כלפי מטה, גרמו ללחץ עצום על הערימה השנייה וכל הסמוכים לה. בנקודה זו נמחצו ונחנקו רוב הפצועים וההרוגים, מפגיעות ודימומים פנימיים ומחוסר יכולת לשאוף חמצן.

כעבור מספר דקות הגיעו למקום כוחות הצלה ושיטור ובסיוע אזרחים החלו במאמצים לחלץ את התקועים בערימות ולסמן לשוכנים בחלק העליון של המעבר לשוב לאחור. בשעה 00:48 אזרחים שעמדו במקום עקרו את האסכורית ששכנה בסוף מורד השביל וחלק מהנוכחים בשביל ברחו מנקודה זו. בשעה 00:54 נכנסו כוחות השיטור הראשונים והחלו לסמן לעומדים במעלה הגשר לחזור לאחוריהם.

רק כעבור כעשרים דקות מתחילת האסון החלו כוחות ההצלה והשיטור לקלוט את ממדיו, כוחות רבים הוזעקו למקום, המוזיקה בהר כבתה וכלל הנוכחים בהילולה התבקשו לפנות לגמרי את גזרת ההר בשל התרחשות אסון כבד.

מיד לאחר תחילת האסון, קרסה התקשורת הסלולרית במקום בשל העומס, והשוהים במקום לא יכלו לתקשר עם קרוביהם כדי לעדכן אותם לגבי מצבם.

באסון נפגעו 147 גברים, רובם צעירים. 38 נהרגו במקום ומותם של שבעה נוספים נקבע בבית החולים, 22 נפגעו במצב קשה, 3 בינוני ו-2 קל.

הנפגעים באסון פוזרו בין בתי החולים: זיו, פוריה, המרכז הרפואי בנהריה ורמב"ם. לאחר מכן הועברו נפגעים גם להדסה עין כרם, בילינסון ותל השומר. בנוסף לצוותי מד"א ואיחוד הצלה, השתתפו בפינוי הפצועים גם כוחות אלונקאים מחיל הים, מסוקי חיל האוויר ולוחמי יחידה 669.

לאחר האסון

אזור הקבר למחרת האסון: לאחר הפינוי האתר נפתח שוב למבקרים בכמות המאפיינת יום ממוצע

 

 

לאחר האסון, הכריז שמעון לביא מפקד מחוז צפון של משטרת ישראל על סיום האירוע. דרכי הגישה להר נחסמו, הבאים בשערי ההר הונחו לחזור על עקבותיהם ומרבית החוגגים פונו מן ההר.

גופות 45 ההרוגים, הועברו למכון לרפואה משפטית לשם זיהויים. ביום שישי זוהו 36 מההרוגים, ו-22 מתוכם הובאו לקבורה באותו היום, הליך הזיהוי והלוויות נמשכו במוצאי שבת וביום ראשון.

ב-18 ביולי 2022 התפטר ניצב שמעון לביא מתפקידו תוך שהוא מציין במכתבו כי הוא נושא באחריות לאסון.

בעקבות מעורבות שוטרים באירוע, פתחה המחלקה לחקירות שוטרים בחקירת האירוע. השר לביטחון פנים אמיר אוחנה לקח אחריות על המקרה, אך כתב כי אחריות אין פירושה אשמה. ב-6 במאי, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, הודיע על מתווה, שבמסגרתו צוות משולב של המחלקה לחקירות שוטרים והמשטרה יחקור את האסון. ב-7 בנובמבר אותה שנה הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי החליט להשהות את החקירות הפליליות. לאחר סיום עבודת ועדת החקירה הממלכתית, במרץ 2024, היא המליצה שהיועצת המשפטית לממשלה תידרש לשאלת חידוש החקירות הפליליות ומיצוין. ובאופן כללי יותר כי גופים חקירה רלוונטיים נוספים כגון אגף המשמעת במשטרת ישראל, גופי משמעת אחרים וגופים המסדירים תחומים מקצועיים, יבחנו את הצורך בהפעלת סמכויותיהם, שכן פעילות הוועדה אינה תחליף לעבודת גופי חקירה במישור הפלילי.

ב-3 במאי 2021, הודיע מבקר המדינה כי בכוונתו לפתוח בביקורת מדינה מיוחדת בעקבות האסון במירון. בהמשך, לאחר שנפגיש עם וועדת החקירה הממלכתית, הודיע המבקר על הפסקת בדיקתו את הנושא.

ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון

  ערך מורחב – ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון

ב-20 ביוני 2021, החליטה ממשלת ישראל ה-36, על הקמת ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון.

ב-22 בנובמבר 2021 פרסמה הוועדה את המלצות הביניים. בין ההמלצות הוועדה העיקריות היו: 1. מינוי שר אחראי, שיישא באחריות הכוללת על ההילולה. 2. שיפור תשתיות האתר והסרת מפגעים. 3. מניעת צפיפות חריגה, פיזור הקהל בהר ומניעת מוקדי צפיפות.

עם פרסום המלצות הביניים, אישרה אותן הממשלה בישיבתה השבועית והחלה ביישומן. ב-16 בדצמבר 2021 אישרה הממשלה את מינויו של השר מתן כהנא לממונה על קיום הילולת הרשב"י במירון. השר מינה את צבי טסלר לפרויקטור ההילולה, וב-10 בינואר 2022 נהרס חלקית 'שביל ר' דֹב' שעליו התרחש האסון.

ההחלטות שהתקבלו לקראת ל"ג בעומר תשפ"ב: 1. תתקיים הדלקה אחת ויחידה של חסידות בויאן. 2. כניסה לאירוע תותנה ברכישת כרטיס נסיעה שיהווה כרטיס שהייה בהר. 3. השהות בהר תוגבל לזמן קצוב בהתאם לכרטיס שנרכש. 4. איסור על חלוקת המזון בהר. 5. איסור הצבת דוכנים ובניית מאהלים סביב הקבר.

במקביל סוכם מתווה פיצויים למשפחות. במסגרת המתווה הוצע להעניק סכום של כחמש מאות אלף ש"ח לכל משפחה כסיוע ראשוני. ככל שיתקיימו הליכים משפטיים, יקוזזו סכומים אלו מהסכומים שיפוצו המשפחות, כאשר ייקבע מי יהיה הגורם המפצה.

ב-24 בינואר 2022 נפטרה יו"ר הוועדה מרים נאור, ובמקומה מונתה נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס, דבורה ברלינר.

באפריל 2023 אושר חוק המסדיר את מתווה הילולה במירון המיישם את החלטות הממשלה לפי ועדת החקירה בשנת 2021. לפי חקיקה זו תוגבל השהייה במקום ויאסרו אירועי הדלקה פרט לאירוע המרכזי.

הוועדה פרסמה את מסקנותיה ב-6 במרץ 2024. בדו"ח המסכם נכתב כי מקור האסון הוא "תרבות רעה" של אינטרסים פוליטיים, ניהול לקוי, דחיינות והתחמקות מאחריות, בקרב כל בעלי התפקידים והגופים שהיו אחראים לאסון. הוועדה ייחסה למספר פוליטיקאים, רבנים ואנשי ציבור אחריות אישית לאסון, בהם בנימין נתניהו, אמיר אוחנה, יעקב אביטן ויעקב שבתאי (ראו פירוט בערך ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון).

 

 

מנהיגים, ממשלות זרות ושגרירויות שיגרו לישראל הודעות תנחומים.

ב-2 במאי התקיים בישראל יום אבל לאומי לזכר קרבנות האסון. הציבור הכללי הביע סולידריות שהתבטאה בתרומת דם נרחבת לצורך הטיפול בפצועים, ובהמשך בהורדת הדגל לחצי התורן ובהימנעות מהשמעת מוזיקה. כמו כן, בערים רבות הודלקו נרות זיכרון במיקומים מרכזיים, וכך גם בבית הנשיא ובכנסת.

כיוון שנהרגו באירוע יהודים רבים, ובפרט היות שמדובר באירוע דתי, רבנים שונים הגיבו על האסון:

בתחילה, ובייחוד ביום האסון עצמו, היו שהגיבו בצידוק הדין. הראשון לציון הרב יצחק יוסף אמר ש"המשכיל בעת ההיא יידום, אין זו עת לחיפוש אשמים". הרבנים שמואל אליהו ויוסף צבי רימון ציינו בהקשר זה את שתיקתו של אהרן הכהן לאחר מות שני בניו – נדב ואביהוא.

בהמשך, קראו רבנים להתחזקות בעקבות האסון. הרבנים חיים קניבסקי ויצחק יוסף, האדמו"ר מוויז'ניץ רבי ישראל הגר ואחרים קראו לחשבון נפש אישי ולהתחזקות כללית. הרב יוסף הדגיש את ההתחזקות באהבת חינם על רקע המסורת לפיה תלמידי רבי עקיבא מתו בתקופה זו "על שלא נהגו כבוד זה בזה". הרב שמואל אליהו, רבה של צפת ואחד ממדליקי המדורות בהר, והרבנים מאיר מאזוז ובן ציון קוק קישרו את האסון למחלוקת ולשנאת חינם, וקראו להוסיף אחדות ואהבת חינם.

לעומתם, הרבנים יעקב עדס, חגי לונדין ושאול אלתר הדגישו את חובת הזהירות מסכנות ובפרט מצפיפות. בדומה כתבו הרבנים יובל שרלו, רצון ערוסי וישראל אריאל נגד כמות הבאים: הרב שרלו הפנה את ביקורתו להנהגה המדינית, והמליץ להגביל את הכמות גם כנגד לְחצי העם; הרב ערוסי הפנה את ביקורתו להנהגה הרוחנית ויצא נגד המוניות העלייה למירון ביום זה, בציינו את דברי החת"ם סופר שרעידת האדמה בצפת התרחשה בשל ההתיישבות בצפת ובטבריה במקום בירושלים. הרב ישראל אריאל – ראש מכון המקדש – מיקד ביקורת דומה ברבנות הראשית שלא יצאה נגד העלייה ההמונית, והוסיף שקיום המנהג ערב יום שישי היה גורם בהכרח חילול שבת.

האדמו"ר מקרלין רבי ברוך מאיר יעקב שוחט הציע לשפר את התשתיות בהר, והאשים חוגים חרדיים במניעת השיפורים ברמזו למאבקי השליטה במקום.

במקביל, בבוקר וביום לאחר האסון ולאורך כל סוף השבוע וביום האבל שנקבע על האסון תחנות הרדיו השמיעו שירים שקטים ורגועים בעקבות האירוע.

מניתוח תגובותיה של הקהילה החרדית לאסון עולה כי הקהילה התמודדה עם האסון בכמה רמות: התמודדות רגשית, התמודדות דתית-אמונית, והתמודדות אזרחית.

• ביום ראשון שלאחר האסון הוכרז יום אבל לאומי. הדגלים במבני ציבור, בסיסי צה"ל ונציגויות ישראל בחו"ל הורדו לחצי התורן.
• לאחר האסון הופקו עשרות לחנים ושירי אבל וגעגוע לזכר הנספים.
• שירו של שרגי גשטטנר, זמר שהיה אחד מהנספים באסון - "כרחם אב" (בלחנו של יוסי גרין), הופק בעשרות ביצועים חדשים על ידי זמרים רבים.
• במקום האסון הוצב לוח הנצחה לעילוי נשמת הנפטרים, ובו ציטוט העיקר הראשון מי"ג העיקרים: "אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים".
• לאחר האסון, הוכנסו ספרי תורה רבים לבתי כנסת לעילוי נשמת הנספים.
• באירוע מטעם דרשו שנערך בהיכל פיס ארנה ירושלים בט' באדר א' תשפ"ב, נערך מעמד הנצחה אמנותי לזכר הרוגי האסון, אשר כלל את השיר 'אני מאמין', בהשתתפות של למעלה מ-10,000 איש.
• בל"ג בעומר תשפ"ב, יום השנה לאסון, הדליק האדמו"ר מבויאן 45 נרות לזכר הנספים, קודם הדלקתו המפורסמת הפותחת את אירועי ההילולא במירון. כמו כן התקיים במירון טקס זיכרון לנספי האסון, בהשתתפות זמרים ורבנים.

• האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי (1911)
• האסון בהלוויית הרב וואזנר

  מדיה וקבצים בנושא אסון הר מירון בוויקישיתוף

•   אתר האינטרנט הרשמי של קדושי מירון
• דין וחשבון, ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון, 2024
•   אסון בשידור חי מהילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון, סרטון בערוץ "כאן מורשת", באתר יוטיוב (אורך: 7:52:55), י"ח אייר ה'תשפ"א, 29–30 באפריל 2021 (האסון הוא מהשעה 5:29:50 של הסרטון והלאה)
•   תקציר האסון בצילום רחפן, סרטון בערוץ "חיים שפירא", באתר יוטיוב (אורך: 3:27), י"ח אייר ה'תשפ"א, 29–30 באפריל 2021
• מהלחץ להילולה חופשית ועד מפולת אנושית: כך אירע אסון מירון, באתר ynet, 1 במאי 2021
• מודל: שמרית רודין, 3 אנשים, 3 צעדים, מרחק של חיים ומוות, באתר הארץ, 6 במאי 2021
•   שלב אחרי שלב שהוביל לאסון מירון, סרטון בערוץ "חדשות 12", באתר יוטיוב (אורך: 3:33), 6 במאי 2021
• המקור, עונה 20, פרק 14: תחקיר האסון במירון, באתר חדשות 13, 14 באוקטובר 2021
• עמרי מניב, האח החרדי של ראש המוסד נחשף: "התפללתי להצלחתו במירון", באתר חדשות 13, 26 בדצמבר 2021
• שנה לאסון מירון
• הותר לפרסום שמות 45 ההרוגים באסון במירון, באתר בחדרי חרדים, 30 באפריל 2021
• אלי סניור, הדיון הגורלי שבוע לפני אסון מירון: "אנחנו לוקחים אחריות" | בלעדי, באתר חדשות 13, 15 ביוני 2022
•   הרגשות אנשי הצלה שהיו באסון מירון, סרטון בערוץ "כאן 11", באתר יוטיוב, 18 במאי 2022
• ירון דרוקמן, גלעד מורג, המלצות ועדת אסון מירון: אחריות אישית על נתניהו, אוחנה לא ימונה בעתיד לשר לביטחון הפנים, באתר ynet, 6 במרץ 2024