גאוגרפיה של בייג'ינג

העיר עצמה שוכנת על קרקע מישורית בגובה 20–60 מטרים (66–197 רגל) הנפתח למזרח ולדרום. המחוזות המרוחקים של העירייה משתרעים לתוך ההרים המקיפים את העיר מדרום-מערב לצפון-מזרח. הפסגות הגבוהות ביותר נמצאות בגובה של 2,000 מטרים (6,600 רגל) או יותר.

גאוגרפיה של בייג'ינג

(למפת הרפובליקה העממית של סין מוגדלת)   בייג'ינג שאנגחאי צ'ונגצ'ינג שנג'ן הונג קונג צ'נגדו שניאנג שיאן חרבין אורומצ'י שינינג רוסיה מונגוליה קזחסטן קיר. ט. פק. הודו נפאל ב. בנ. מיאנמר תאי. לא. וי. הפ. ד.ק צ.ק יפן + (למפת הרפובליקה העממית של סין רגילה)   בייג'ינג שאנגחאי צ'ונגצ'ינג שנג'ן הונג קונג צ'נגדו שניאנג שיאן חרבין אורומצ'י שינינג רוסיה מונגוליה קזחסטן קיר. ט. פק. הודו נפאל ב. בנ. מיאנמר תאי. לא. וי. הפ. ד.ק צ.ק יפן +
יבשת	אסיה
קואורדינטות	35°50′41″N 103°27′07″E / 35.844722222222°N 103.45194444444°E / 35.844722222222; 103.45194444444
שטח
דירוג שטח	5
שטח	9,596,967.75 קמ"ר
אדמה	9,326,418 קמ"ר (97.18%)
מים	270,550 קמ"ר (2.82%)
גובה
הנקודה הנמוכה	154 מטר מתחת לפני הים  (Ayding Lake)
גובה ממוצע	1,840 מטר
הנקודה הגבוהה	8,850 מטר (אוורסט)
מידע נוסף
אורך קו החוף	14,500 ק"מ
אורך הגבולות	22,457 ק"מ
מדינות גובלות	מונגוליה, וייטנאם, לאוס, מיאנמר, רוסיה, אפגניסטן, קוריאה הצפונית, קוריאה הדרומית, בהוטן, הודו, קזחסטן, נפאל, קירגיזסטן, פקיסטן, טג'יקיסטן, יפן

העיר בייג'ינג מורכבת משישה מחוזות עירוניים (בעבר שמונה), שמונה מחוזות פרברים ושני מחוזות כפריים. העיר משתרעת על שטח כולל של 16,807.8 קילומטרים רבועים (6,489.5 מילים רבועים). לפי שטח קרקע, העיר מעט גדולה יותר ממדינת מונטנגרו, אם כי חלק גדול מהעיר מחוץ לליבה העירונית הם הרים מאוכלסים בדלילות ואדמות חקלאיות. השטח הוא בערך 38% שטוח ו-62% הררי. העיר ממוקמת 150 קילומטרים (93 מיל) פנימה מהים בוהאי דרך העיר טיאנג'ין בדרום מזרח. מלבד טיאנג'ין, בייג'ינג גובלת בכל שאר הצדדים במחוז חביי, כולל חתיכה מהמחוז שנמצאת בין בייג'ינג לטיאנג'ין.

מבחינה היסטורית, בייג'ינג הייתה ממוקמת על הגבול בין אזורים חקלאיים מדרום לבין אזורים פסטורלים מעבר להרים מצפון. החומה הסינית נבנתה על פני ההרים מצפון לבייג'ינג כדי להגן על העיר מפני פלישות נוודים. בתקופה המודרנית, אותם הרים שהגנו על בייג'ינג יוצרים אגן חצי עגול אשר לוכד את זיהום האוויר של העיר. בעיות ערפיח קשות מתפתחות בקיץ כאשר לחץ האוויר החם והלח ממונסונים בדרום מונע ממזהמי אוויר לצאת מהאגן. הערפיח פחות חמור בסתיו ובחורף כאשר כיוון זרמי הרוח מתהפך כשמערכת הלחץ הגבוה האנטי-ציקלון העצומה תופסת אחיזה ומביאה אוויר קר ויבש מסיביר (רוסיה). באביב, הרוחות הצפוניות קולטות אבק מאזורים מדבורים במערב סין ומביאות מדי פעם סופות אבק קשות לעיר. האקלים של העיר מאופיין בקיץ חם ולח ובחורף קר, סוער ויבש.

בתקופה האימפריאלית, העיר העתיקה מוקפת חומה של בייג'ינג כבשה 62 קילומטרים רבועים (24 מילים רבועים). גודלה הפיזי של העיר גדל יותר מפי עשרה בעשורים האחרונים לכ-750 קילומטרים רבועים (290 מילים רבועים). הפרברים הפנימיים (1,282 קילומטרים רבועים (495 מילים רבועים), ופרברים חיצוניים (3,198 קילומטרים רבועים (1,235 מילים רבועים) מספקים מרחב נוסף לצמיחה. האזורים נותרים של העיר12,239.9 קילומטרים רבועים (4,725.9 מילים רבועים) מורכבים מאזורים כפריים, שמורות טבע והרים מיושבים קלות.

 

שני מחוזות עירוניים, דונגצ'נג וצ'יצ'נג מהווים את הליבה העירונית של בייג'ינג. הם תופסים את השטח שבתוך העיר העתיקה מוקפת חומה, שבעבר היה מחולק לשני חלקים מוקפים חומה- העיר הפנימית ו-העיר החיצונית הסמוכה מדרום. למרות שחומות העיר אינן עומדות עוד, הן ממשיכות לשמור על משמעות גאוגרפית. רחובות שחצו פעם את החומה עדיין נקראים nei (פנימי) או wai (חיצוני) ביחס לשאלה אם קטע הרחוב נמצא בתוך החומה או מחוצה לו.

 

ארבעה מחוזות נוספים, Haidian, Chaoyang, Fengtai ו- Shjingshan, נחשבו בעבר בפאתי העיר, אך הם כיום חלקים בלתי נפרדים של העיר בתוך כביש הטבעת החמישי. לכל הארבעה יש צפיפות אוכלוסין מעל 4500 נפשות/ ^קמ"ר (11,600 נפשות/ ^קמ"ר ). מחוז היידיאן העצום בצפון מערב הוא ביתם של ארמון הקיץ הישן והחדש, מחוז האוניברסיטה, וז'ונגגוואנקון, כפר הסיליקון המתקדם של העיר. מחוז צ'אויאנג הגדול עוד יותר חובק את העיר מצפון וממזרח. נכסיה כוללים את רובע העסקים המרכזי של בייג'ינג (CBD), הירוק האולימפי, ואפילו נמל התעופה הבינלאומי של בייג'ינג. שיג'ינגשאן הוא מחוז מתועש מאוד למרגלות הגבעות המערביות. Fengtai משתרע על פני דרום בייג'ינג העירונית.

מבין המחוזות הפרבריים הרחוקים יותר, טונגג'ואו ושוניי במזרח גדלים במהירות. Mentougou ו-Fangshan שוכנים ממערב, בשישאן, הידועה גם בשם הגבעות המערביות. פאנגשאן הוא ביתם של שניים מהאתרים הפרהיסטוריים העתיקים ביותר בעיריית בייג'ינג- המערות בז'וקודיאן, ביתו של איש הפקינג, וליוליה, אתר הבירה של ממלכת יאן בתקופת שושלת ג'ואו המערבית. מחוז דאשינג, מדרום, הוא בעיקר חקלאי, אך הוא גם מפתח פארק טכנולוגי משלו ב-יז'ואנג. צ'אנגפינג ממש צפונית לעיר נע בין Tiantongyuan העיור בצפיפות בדרום ועד החומה הגדולה Juyongguan בצפון. בין שלושה עשר קברי מינג.

הרחק מצפון לעיר ברכס יאנשאן נמצאים מחוזות יאנקינג ומיון, ומחוזות הואירו ופינגו, ששניהם היו מחוזות כפריים עד 2001. הצפון הרחוק מחוספס, כפרי ומאוכלס בדלילות. ב-יאנקינג, הואירו ומיון יש פחות מ-200 תושבים לקמ"ר. הם ידועים בעיקר בזכות קטעי החומה הגדולה, עם באדלינג ושואיגוואן ביאנקינג, מוטיאניו, הואנגוואצ'נג וג'יאנקאו בהואירו, וגובייקו וסימאטאי במיון וג'יאנגג'ונגואן בפינגגו.

 

העיר בייג'ינג שוכנת על קרקע נמוכה ומישורית, עם גובה ממוצע בין 40–60 מטרים (130–200 רגל) מעל פני הים. הנקודה הגבוהה ביותר בתוך העיר העתיקה המוקפת חומה נמצאת בראש גבעת הפחם בפארק ג'ינגשאן, המתנשאת לגובה 88.35 מטרים (289.9 רגל) ומשקיפה על העיר האסורה. גבעת אריכות ימים בארמון הקיץ מגיעה לגובה של 109 מטרים (358 רגל). המישורים מבייג'ינג משתרעים מזרחה עד שנאיגואן על ים בוהאי ודרומה עד נאנג'ינג, על נהר היאנגצה.

 

ממערב נמצאת שישאן, הידועה גם בשם הגבעות המערביות, הנראות מהעיר בימים בהירים. שישאן מהווה את הצלע המזרחית של רכס הרי טאיחאנג, העוברים מצפון לדרום במעלה עמוד השדרה של מחוז חביי. שישאן מכסה כמעט את כל מחוזות פאנגשאן ומנטוגו ממערב לעיר. מזרח לינגשאן (גובה 2,303 מטרים (7,556 רגל), פסגת שישאן על הגבול עם חביי, היא הנקודה הגבוהה ביותר בעיר בייג'ינג. היא ממוקמת 122 קילומטרים (76 מיל) מהעיר. שישאן ידועה גם בכרי דשא הרים גבוהים ובערוצי נהרות ציוריים, כולל שידו. מרגלות שישאן מגיעים לעיר עצמה. הם כוללים את הגבעות הריחניות- אטרקציה תיירותית מרכזית ואת לאושאן, האתר של תחרות אופני הרים באולימפיאדת הקיץ 2008 .

 

 

ההרים מצפון לבייג'ינג, כולל באדאלינג, הרי ג'ונדו ופנג-ג'ואנלינג, שייכים כולם לרכס יאנשאן, העובר ממזרח למערב, על פני מחוז חביי הצפוני. יאנשאן מפריד בין מישור צפון סין מהערבות והיה בעל משמעות צבאית ניכרת בהיסטוריה. כל חלקי החומה הגדולה של בייג'ינג נבנו ברכס יאנשאן, שמגיע לגובה של 2,241 מטרים (7,352 רגל) בהאיטושן על הגבול בין מחוז יאנקינג למחוז חביי.

מטווחי יאנשאן ושישאן נפגשים בנאנקו, במחוז צ'אנגפינג, מצפון מערב לעיר. הצומת יוצר קו שבר מסיבי ועמק שבר שדרכו עוברים הכבישים הראשיים ומסילות הברזל של העיר לצפון מערב.

 

מספר נהרות מרכזיים, כולל יונגדינג, צ'אובאי, ג'ומה ו-ווניו זורמים דרך העיר. מקורם באזורים הגבוהים של חביי ושאנקי. הנהרות חוצים את ההרים ממערב ומצפון לעיר, ובסופו של דבר זורמים לנהר חי, שנשפך לים בוהאי. במשך מאות שנים הידרולוגים הזרימו נהרות דרך העיר לאגמים מעשה ידי אדם, דרך חפירים, ערוצים ואמות מים, המספקים מים לעיר ומנקזים את האשפה שלה, אך אינם מאיימים על בייג'ינג בהצפות.

 

במרכז העיר בייג'ינג יש מספר אגמים הנקראים היי או ים. בתקופת שושלת יואן, השליטים המונגולים הרחיבו אותם ובנו סביבם ארמון אימפריאלי של דאדו. הקיסרים הבאים של שושלות מינג וצ'ינג השתמשו באגמים כגנים אימפריאליים. כיום, שלושת האגמים הצפוניים ביותר, Xihai (הים המערבי), Houhai (הים האחורי) ו- Qianhai (הים הקדמי), הידועים ביחד בשם Shichahai, יש מסביבם ברים ובתי קפה רבים הידועים בחיי הלילה שלהם. מדרום להם, בייהאי (הים הצפוני) הוא פארק עירוני. ג'ונגהאי (הים המרכזי) וננהאי (הים הדרומי) הם חלק ממתחם ג'ונגנאנהאי, מקום מגורים של מנהיגי סין. שרשרת אגמים זו יצרה בעבר את אפיק הנהר הראשי של נהר יונגדינג, שזורם כעת 50–60 קילומטרים (31–37 מיל) למערב. אבל לפני 1,800 שנה, ה-יונדינג זרם דרך Jishuitan ומרכז העיר בייג'ינג ולאחר מכן לתוך אגם Longtan והמשיך לטונגג'ואו. שיטפון גדול בשנת 295 לספירה הרס חלק מבייג'ינג, שנקרא אז Ji. מערבית לוואנגפוג'ינג, יש חלק של בייג'ינג שנקרא Shatan או Sandy Beach.

 

 

כיום, אמת מים שואבת מים מהיונגדינג דרך פארק יויואנטן אל חפיר העיר המערבית, אשר נשפך לנהר ליאנגשוי מדרום לעיר. אמת מים נוספת שואבת מים מאגם קונמינג בארמון הקיץ דרך פארק הבמבוק הסגול ולתוך החפיר הצפוני של העיר, אשר ממלא גם את שיצ'האי, בייהאי וג'ונגננהאי. החפירים הצפוניים מנוקזים על ידי נהר בא, הזורם לנהר Wenyu. החפירים הדרומיים והמזרחיים מנוקזים על ידי נהר טונגהווי, שגם הוא זורם אל תוך ה-Wenyu.

רשת זו של נהרות ואמות מים ניזונה ממאגרי מים מצפון לעיר. מאגר מיון, הגדול ביותר בעיר, נוצר במפגש הנהרות צ'או ובאי, היוצר את צ'אובאי. היונדינג, לפני הכניסה לעיר במחוז מנטוגו, נסכר כדי ליצור את מאגר גואנטינג העצום של מחוז הביי. למרות מאגרים אלו, העיר בייג'ינג מתמודדת עם מחסור כרוני במים עקב חקלאות עתירת מים, תעשייה וגידול אוכלוסייה. במסגרת פרויקט העברת המים מדרום לצפון, העיר מתכננת לשאוב מים מנהר היאנגצה דרך התעלה הגדולה, שנבנתה לפני 800 שנה לצורך תחבורה, אך כעת היא משודרגת לאמה גדולה.

האקלים של בייג'ינג מאופיין בקיץ חם ולח בשל המונסון במזרח אסיה, ובחורפים קרים, סוערים ויבשים מאוד, המשקפים את השפעת השטחים העצומים. במהלך החורף, רוחות מכיוון צפון מערב חוצות את ההרים המגינים על העיר, ומשאירות את העיר חמימה יותר ממקומות אחרים בקו רוחב דומה בסין. באביב יש סופות חול הנושבות מהערבה המונגולית, מלוות בתנאי התחממות מהירים, אך בדרך כלל יבשים. הסתיו קר וקצר, וכמו באביב יורד בו מעט גשם.

 

בייג'ינג, שנמצאת בקואורדינטות 39° 54' 50 N ו־116° 23' 30" E, היא בקו רוחב דומה לשל דנבר (קולורדו), אינדיאנפוליס (אינדיאנה), קולומבוס (אוהיו), פילדלפיה (פנסילבניה), אנקרה (טורקיה), בוכרה, כמו גם ג'יאג'ואן, יומן וג'יוקוואן ב-גאנסו. העיר נמצאת בקו אורך דומה לשל Xilinhot, מונגוליה הפנימית- דז'ואו, שאנדונג; יונגצ'נג, הנאן; לואן, אנהוי; לינצ'ואן, ג'יאנגשי; צ'אנגטינג, פוג'יאן; ג'יאנג, גואנגדונג; קוטה קינבאלו, מלזיה; ומטאראם, אינדונזיה . קו הרוחב של העירייה נע בין 39° 27' ל-41° 03' N ובקו האורך בין 115° 25' ל-117° 30' E.

  מדיה וקבצים בנושא גאוגרפיה של בייג'ינג בוויקישיתוף

• "פקינג", מפה משנת 1914