ביזנטיון: עיר בטורקיה

ערך זה עוסק בפוליס היוונית הקדומה. אם התכוונתם לאימפריה הרומית המזרחית, ראו האימפריה הביזנטית.

לעיתים מוזכרת בשם ביזנץ) הייתה עיר ממתקופה הקלאסית אשר נודעה גם בשמות קונסטנטינופול וכאיסטנבול (עיר בטורקיה) כיום. ביזנטיון הוקמה במאה השביעית לפני הספירה על ידי יוונים ממגארה, ונותרה ברובה יוונית עד שהאימפריה העות'מאנית כבשה אותה בשנת 1453. העיר שכנה במיקום אסטרטגי בפתח מצר הבוספורוס, והתפרנסה במשך הדורות מהסחר בין הים השחור והים התיכון ומדיג.

ביזנטיון
Βυζάντιον

מדינה / טריטוריה	האימפריה הרומית האימפריה הביזנטית האימפריה הלטינית
תאריך ייסוד	667 לפנה״ס
קואורדינטות	41°00′48″N 28°59′01″E / 41.013416666667°N 28.983638888889°E / 41.013416666667; 28.983638888889

המקור של השם ביזנטיון אינו ידוע, אך הוצע כי ייתכן שמקור השם הוא מהשפה התראקית. ייתכן שהשם נלקח משמו של ביזאס (אנ'), מקים העיר האגדי ומנהיג המתיישבים ממגארה. פליניוס הזקן מזכיר בספרו תולדות הטבע התיישבות תראקית בשם ליגוס, שככל הנראה קדמה לביזנטיון.

ביוונית עתיקה נקראו התושבים "ביזנטיוי" (Βυζάντιοι) וביחיד "ביזנטיוס" (Βυζάντιος) או ביזנטינוס. במאות ה-15 וה-16, השם תועתק לאנגלית בצורות שונות, מ-Bezantin(e) ועד Byzantian.

גם לאחר ששם העיר השתנה לקונסטנטינופול, השם ביזנטיון נעשה שם נפוץ באימפריה הרומית המערבית לחלק המזרחי שלה, שנהפך לאחר מכן לאימפריה הביזנטית. למרות זאת, המונח נטבע כשם לכלל האימפריה הביזנטית רק בשנת 1555 על ידי היירונימוס וולף (אנ'), כמאה שנים לאחר הנפילה הסופית של האימפריה, בעוד שתושביה המשיכו להתייחס אל עצמם כשרידי האימפריה הרומית.

מקומות נוספים בעולם נקראו בשם ביזנטיון, כולל עיר בלוב שהוזכרה במילון של סטפנוס מביזנטיון, ועיר נוספת במערב הודו שנזכרה בפריפלוס "השיוט בים האריתריאי". בשני המקרים מקור שמות הערים ככל הנראה נשאלו משמות אנשים בשפה המקומית. פאוסטוס מביזנטיון (אנ') הגיע מעיר בשם זה בקיליקיה.

ביזנטיון נוסדה על ידי מתיישבים יוונים מן העיר מגארה סביב 667 לפנה"ס. בתחילת המאה ה-6 לפני הספירה נשלטה ביזנטיון בידי ממלכת פרס לאחר שנכבשה על ידי אוטאנס, ומאוחר יותר הצטרפה לליגה האטית-דלית כבת חסותה של אתונה. ביזנטיון מרדה באתונה פעמיים, בשנת 440 לפנה"ס ובשנים 408 - 411 לפנה"ס, אך שתי המרידות דוכאו. בשנת 405 לפנה"ס נכבשה על ידי ספרטה, אך חזרה לידי אתונה בשנת 390 לפנה"ס. היא הצליחה לעמוד במצור שהטיל עליה פיליפוס מלך מוקדון בשנים 339-340 לפנה"ס, אך מספר שנים לאחר מכן הכירה בשלטון בנו, אלכסנדר הגדול, עליה.

בזמן מלחמות הדיאדוכים שבה וקיבלה את עצמאותה. בשנת 279 לפנה"ס תקפו את ביזנטיון שבטי הסקיתים והטילו עליה מס כבד, שכדי לממנו גבתה דמי מעבר מכל ספינה השטה במצר הבוספורוס. דמי מעבר אלו עוררו מלחמה בין ביזנטיון לרודוס וביתיניה, שתקפוה על מנת להכריחה להפסיק את גביית המיסים מאוניותיהן וגם הצליחו בכך.

במאה ה-2 לפנה"ס הייתה ביזנטיון בת בריתה של רומא, ומאוחר יותר שילמה לה מיסים.

על פי המסורת הנוצרית, אנדראס הקדוש מינה בשנת 38 את איסטכיס לבישוף הראשון של ביזנטיון וזה הבסיס לפטריארכיה של קונסטנטינופול.

הקיסר הרומי ספטימיוס סוורוס צר על העיר בשנים 196-193 לספירה והרס אותה, כנקמה על שתמכה ביריבו פסקניוס ניגר. מאוחר יותר שוקמה והורחבה ביזנטיון על ידי הקיסר הרומי קונסטנטינוס שחנך אותה מחדש ב-330 כבירתה החדשה של האימפריה הרומית והסב את שמה לקונסטנטינופול.

מאז חלוקת האימפריה הרומית ב-395 שימשה במשך אלף שנה בירתה הבלתי מעורערת של האימפריה הרומית המזרחית. כיום נקרא שמה איסטנבול, הגדולה בערי טורקיה.

  ערך מורחב – כוכב וסהר

כבר בסוף התקופה ההלניסטית ובתחילת התקופה הרומית, מוטיב הכוכב והסהר היה מקושר עם ביזנטיון. אף על פי כן, שימוש נרחב יותר התחיל רק כשהסמל שימש כסמל של מיתרידטס השישי, מלך פונטוס (העיר נכללה באימפריית פונטוס לזמן קצר).

מטבעות שנטבעו בביזנטיון במאה ה-1 לפנה"ס מראים את ראשה של ארטמיס עם קשת ואשפת חיצים, וסהר בצורת כוכב הפוך בעל שמונה קרניים. על פי מקורות שונים, בשנת 340 לפנה"ס נערך מצור בהובלת פיליפוס השני על ביזנטיון, בה נמצאו הביזנטים ובעלי בריתם האתונאים. פיליפוס ניסה לתקוף בהפתעה בלילה חשוך במיוחד, אך עצר כשראה אור בהיר בשמים. ישנה מחלוקת בין המקורות האם מקור האור היה הירח או מטאור. על מנת לחגוג את ניצחונים הביזנטים הקימו פסל של הקטה (הנקראת מביאת האור). נשמרו קטעים מהסיפור שנכתבו על ידי הסיכיוס ממילטוס, שחי בזמנו של יוסטיניאנוס הראשון. הסיפור סופר גם בספרים של סטפנוס מביזנטיון ויוסטסיוס מסלוניקי (אנ').

• קונסטנטינופול
• איסטנבול
• האימפריה הביזנטית

  מדיה וקבצים בנושא ביזנטיון בוויקישיתוף

• תולדות הסהר באתר של הוצאת ענבר
• ביזנטיון, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)