ארתור הראשון, דוכס בריטני

הוריו של ארתור היו ג'פרי, דוכס בריטני, בנו הרביעי של הנרי השני, מלך אנגליה, ואשתו קונסטנס, דוכסית בריטני. ג'פרי היה צעיר מאחיו ריצ'רד, ומבוגר מאחיו ג'ון.

כשבעה חודשים לפני לידתו של ארתור, ב-19 באוגוסט 1186 נהרג אביו בתאונת רכיבה. כשארתור נולד, הוא היה השני בסדר הירושה לכתר האנגלי, אחרי דודו ריצ'רד. המלך הנרי השני מת ביולי 1189, כשארתור היה בן שנתיים, וריצ'רד הפך למלך במקומו.

בשנת 1190 ארתור היה יורש העצר הראוי לכס המלכות על ידי ריצ'רד, שחשב כי ארתור יצליח יותר מאשר אחיו הקטן יותר, גון. כאשר ריצ'רד לקח חלק במסע הצלב השלישי, אמו של ארתור פעלה כדי להפוך את דוכסות בריטני לעצמאית יותר. ב -11 בנובמבר 1190 התארס ארתור לבת של טנקרד של סיציליה על ידי ריצ'רד, כחלק מהאמנה שלהם. עם זאת, הקיסר הנרי השישי כבש את ממלכת סיציליה ב 1194, ולא יצא כלום מאירוסים אלו. במקור, מטרת הנישואין הייתה להקים ברית בין המלך ריצ'רד פיליפ השני, מלך צרפת, ולחתן את אחותו הבכורה של ארתור לבנו של פיליפ לואיס.

בשנת 1196, כאשר היה בן 9, נהיה דוכס בריטני בעזרת אמו. באותה השנה, ריצ'רד העמיד אותו שוב כיורש העצר וזימן אותו ואת אמו לנורמנדי, אבל אביו החורג של ארתור, רנדולף הבלונדוילי (Ranulf de Blondeville), הרוזן השישי של צ'סטר, חטף את קונסטנס. ריצ'רד הגיע לבריטני כדי להציל את ארתור, שהגיע בחשאי לצרפת להתחנך עם לואי.

בהיעדרו של ריצ'רד במסע הצלב, ג'ון היה אחד מהאנשים שקיבלו לשמור על חלקים מבריטניה. בתקופה זו ניסה ג'ון להדיח את ארתור, שהיה יורש העצר הממונה. כאשר ריצ'רד חזר לאנגליה ב-1194 הוא סלח לג'ון. ריצ'רד מת ב -6 באפריל 1199, בהיותו על ערש דווי הכריז על אחיו ג'ון כיורשו, מחשש שארתור היה צעיר מכדי להיות שליט, הוא היה בן 12 בלבד ובהשפעת מלך צרפת. עם מותו של ריצ'רד, אנשים מועטים ראו בארתור מבריטני כיורש חוקי. הוא וג'ון נאבקו על המלוכה, אך ג'ון לכד אותו ואת אחותו, אלינור מבריטני. אין תיעוד של ארתור לאחר מאסרו ברואן טירה בשנת 1203 וסיבת מותו אינה ידועה. מקובל לחשוב שג'ון הרג אותו בשנת 1203. אלינור נותרה שבויה למשך כל חייה.

  מדיה וקבצים בנושא ארתור הראשון, דוכס בריטני בוויקישיתוף

• ארתור הראשון, דוכס בריטני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ארתור הראשון, דוכס בריטני, באתר "Find a Grave" (באנגלית)