אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו היא אנציקלופדיה לענייני התנך המבוססת על תוצאותיו של המחקר האקדמי המודרני.
את האנציקלופדיה יזמו קבוצת חוקרים מן האוניברסיטה העברית, שייצגו בעיקר את האסכולה הירושלמית (השמרנית יחסית) בחקר המקרא. המערכת המייסדת של האנציקלופדיה מנתה את הפרופסורים אלעזר ליפא סוקניק ומשה דוד קאסוטו. הכרך הראשון יצא לאור עוד בחייהם של המייסדים, בשנת 1950, ומלאכת ההוצאה לאור של האנציקלופדיה נמשכה עד 1982.
עטיפת כרך ט' של האנציקלופדיה המקראית | |
מידע כללי | |
---|---|
שפת המקור | עברית |
סוגה | אנציקלופדיה |
הוצאה | |
הוצאה | מוסד ביאליק |
עורך | משה דוד קאסוטו, נפתלי הרץ טור-סיני, שמואל ייבין, בנימין מזר |
סדרה | |
ספרי ספין אוף | ספריית האינצקלופדיה המקראית |
את האנציקלופדיה הוציאה לאור הוצאת מוסד ביאליק.
הערכים נכתבו בדרך כלל על ידי טובי המומחים שעסקו בחקר המקרא החל משנות החמישים של המאה העשרים ועד שנות השמונים. בסיומם של הערכים מופיעות ראשי תיבות של שמו ושם משפחתו של הכותב, וראשי תיבות אלה מפוענחים בתחילתו של כל כרך (למשל: ב"מ = בנימין מזר). ישנם ערכים שנכתבו על ידי המערכת, ואלו מסומנים באות מ. או ללא סימון.
האנציקלופדיה באה לענות על צורך מוחשי של מחסור בידע מקיף, מסודר ומובנה בעברית שיסכם את מכלול הידיעות שהצטברו בעת החדשה על התנ"ך, ויהווה בסיס לכל מחקר עתידי. במובן זה, הצליחה האנציקלופדיה המקראית במטרתה, ועד היום היא מהווה מקור חשוב מאד, סמכותי ומקיף בתחומי מחקר המקרא בעברית.
בשני הכרכים הראשונים (1950, 1954) היה סוקניק היו"ר וקאסוטו העורך הראשי, וסייעו בידו נפתלי הרץ טור-סיני, שמואל ייבין ובנימין מזר. בכרך השלישי (1958), שנערך לאחר פטירת סוקניק וקאסוטו, היו העורכים טור-סיני, יבין ומזר. בכרך הרביעי (1962) כבר מונה בנימין מזר ליו"ר, והצטרף לעריכה חיים רבין. בכרך החמישי (1968) הצטרפו יעקב ליוור ושמואל אפרים ליונשטם. בכרך השישי (1972) הצטרף חיים תדמור כ"עורך-מרכז", ונוסף גם יעקב שלום ליכט. בכרך השביעי והשמיני (1976, 1982) הפך חיים תדמור לעורך ראשי, ושמואל אחיטוב מונה כ"עורך-מרכז". הכרך התשיעי, כרך המפתחות, יצא לאור שנים אחדות לאחר סיום העבודה (1989). בכתיבת הערכים השתתפו חוקרים נוספים, כגון משה צבי סגל ורבים אחרים.
הערך "פרשנות" יצא לאור כספר נפרד בהוצאת מוסד ביאליק (משה גרינברג [עורך], פרשנות המקרא היהודית – פרקי מבוא, ירושלים תשמ"ג).
ספרים נוספים המבוססים על ערכים מתוך האנציקלופדיה המקראית הם: ח' רבין, שפות שמיות: פרקי מבוא, ירושלים תשנ"א (הדפסה שנייה: תשנ"ג); י' ליכט (עורך), מועדי ישראל, ירושלים תשמ"ח.
לאחר צאתו לאור של כרך המפתחות (ט') הוחלט במוסד ביאליק שלא לעדכן את האנציקלופדיה מדי כמה שנים, אלא להוציא לאור ספרים בנושאים ממוקדים הקשורים לעולם המקרא, או מרחיבים ערכים קיימים באנציקלופדיה. בין הספרים הבולטים שיצאו בסדרה זו,
This article uses material from the Wikipedia עברית article אנציקלופדיה מקראית, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.