אנפית בקר מערבית: עוף [משפ אנפתיים]
אנפית-בקר מערבית (שם מדעי: Bubulcus ibis) היא אחת מ-2 המינים של אנפית הבקר שבמשפחת אנפתיים החיה באירופה, דרום-מערב אסיה, ואפריקה, והתפשטה גם לאמריקה; והיא קרובתה של אנפית בקר מזרחית (בעבר שניהם נכללו באותו המין).
 אנפית בקר מערבית | |
|---|---|
 | |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | שקנאים |
| משפחה: | אנפתיים |
| סוג: | אנפית בקר |
| מין: | אנפית בקר מערבית |
| שם מדעי | |
 Bubulcus ibisליניאוס, 1758 | |
| תחום תפוצה | |
 | |
 | |
טקסונומיה ואטימולוגיה
אנפית הבקר תוארה לראשונה בשנת 1758 על ידי קארולוס ליניאוס בספרו Systema naturae תחת השם המדעי Ardea ibis, אך הועברה לסוג הנוכחי בשנת 1855 על ידי שארל לוסיאן בונפרטה. שם הסוג Bubulcus מגיע מלטינית, ומשמעותו "רועה בקר", ומרפרר לקשרה לבקר, בדומה לשמות העממיים בעברית, אנגלית, ושפות נוספות. שם המין הספציפי Ibis מלטינית ויוונית, ומקורו בכלל בשמו של המגלן, ויוחס למין זה בטעות.
על אף הדימיון החיצוני והשם האנגלי הדומה, אנפית הבקר קרובה יותר למינים בסוג אנפה מאשר לאלו בסוג לבנית. תועדו מקרים נדירים של רביית כלאיים בין אנפיות בקר לאנפה כחולה קטנה, לבנית קטנה, ואנפית השלג.
לרוב מין זה מתואר כמונוטיפי, אך ישנן רשימות המכירות בתת-מין הנוסף לאחד הטיפוסי בשם B. i. seychellarum, מאיי סיישל.
תיאור
אורכה נע בין 88–96 ס"מ, מוטת כנפיה 46–56 ס"מ, ומשקלה 270–512 גרם. היא בעלת צוואר קצר ועבה יחסית, מקור מוצק, ועמידה שפופה. בלבוגרים מחוץ לעונת הקינון יש ניצוי לבן ברובו, מקור צהוב, ורגליים אפרפרות-צהובות. במהלך עונת החיזור, הבוגרים מקבלים ניצוי כתום על הגב, החזה והכיפה; והמקור, הרגליים וקשתיות העין הופכים לאדומים בוהקים לתקופה קצרה לפני הזיווג. הזוויגים דומים, אך הזכר גדול במקצת ומחזיק את לבוש החיזור לזמן רב יותר. לצעירים כל הניצוי לבן, והמקור שחרחר.
מיקום עיני האנפית מאפשר לה ראיה דו-עינית כשהיא משחרת אחר מזון, ומחקרים פיזילוגיים מציעים כי המין פעיל דמדומים או אף פעיל לילה. מחקר ישראלי מצא שבניגוד לרוב קרובותיה, אנפית הבקר נעשתה מותאמת לשיחור מזון בקרקע יבשה, וכתוצאה מכך איבדה את היכולת של רוב האנפות לביצוע תיקון בראייה העוזר להן להתגבר על השתקפויות אור במים.
לרוב היא שקטה, אך היא נוהגת להשמיע קרקורים במושבות הקינון ובהתאספויות לינה.
אנפית הבקר פיתחה מערכת יחסית סימביוזית עם מיני פרסתנים גדולים כמו פרות או ביזונים והיא מלקטת מגופם חרקים.
קישורים חיצוניים
- אנפית בקר מערבית, באתר ITIS (באנגלית)
- אנפית בקר מערבית, באתר NCBI (באנגלית)
- אנפית בקר מערבית, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- אנפית בקר מערבית, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אנפית בקר מערבית, באתר Internet Bird Collection (באנגלית)
- אנפית בקר מערבית, באתר GBIF (באנגלית)
- אנפית בקר באתר רשות הטבע והגנים(הקישור אינו פעיל)
אנפית בקר, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
תמונות אנפית הבקר, בפורטל הצפרות הישראלי
הערות שוליים
This article uses material from the Wikipedia עברית article אנפית בקר מערבית, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.