אנטיפתיה

בעוד שלעיתים אנטיפתיה מתפתחת בבני-אדם כתוצאה מאירועים או התנסויות שקרו בחייהם, לעיתים היא קיימת גם ללא הסבר רציונלי של סיבה-תוצאה בחייו של האינדיבידואל שחש בה.

לפיכך, המקור לקיומה של אנטיפתיה בבני-אדם נתון להסברים פילוסופיים ופסיכולוגיים שונים, הסברים אשר יש הסבורים שהם משכנעים בעוד אחרים רואים בהם ספקולציות בלבד. ג'ון לוק, פילוסוף מודרני בן המאה ה-17 חקר את ההיבט הפילוסופי של האנטיפתיה פרסם אותו במאמר.

אנטיפתיה בין-אישית מיוחסת לרוב, באופן אי-רציונלי, לגינונים או למאפיינים גופניים מסוימים, הנתפסים כמעידים על תכונות אופי (למשל, עיניים עצומות ועמוקות כסימן לקהות-חושים או לאכזריות). יתר על כן, התחושה השלילית מתרחשת לעיתים במהירות וללא הסבר, מתרחשת באופן מיידי, לא מודע ולא רצוני, ובכך דומה לתהליך אוטומטי או לתגובה רפלקסיבית.

הממצאים האמפיריים של צ'סטר אלכסנדר מראים כי מאפיין חשוב של אנטיפתיה הוא שהם "שוליים לתודעה רפלקטיבית". אלכסנדר ביסס מסקנה זו על העובדה שרבים מהנבדקים במחקר דיווחו שמעולם לא חשבו הרבה על האנטיפתיות שלהם, לא ניסו לנתח אותה או לדון בה עם אחרים.

סימפתיה ואנטיפתיה משנים את ההתנהגות החברתית. אף על פי שבדרך כלל משערים כי אנטיפתיה גורמת להימנעות, ישנם מחקרים אמפיריים שאספו ראיות לכך שתגובה אנטיפתטית לאובייקטים לא באה בעקבות מאמץ כלשהו להימנע ממפגשים עתידיים.

פסיכולוגיה אישיותית

בפסיכולוגיה אישיותית (אנ'), אנטיפתיה עשויה להיות קשורה לנעימות נמוכה.

פסאודו-אנטיפתיה

סופי בראיינט (אנ') הבחינה בהתפתחותה של פסאודו-אנטיפתיה המורכבת מ"פרשנות רשלנית ושרירותית של מעשיו וביטוייו של אדם אחר בהתאם לצד הגרוע ביותר של האדם העצמי". במילים אחרות, אנשים נוטים להקרין על אחרים את הליקויים שלהם ולא אוהבים אותם או שונאים אותם. פסאודו-אנטיפתיה מבוססת על הידע (המרומז) אודות הצדדים השליליים של אופיו של האדם עצמו. בראיינט משווה את התחושה המתקבלת עם "תחושת טיהור מסוימת ושגויה".

• אמפתיה
• סימפתיה

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: אנטיפתיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אנטיפתיה

•   סלידה, דף שער בספרייה הלאומית