אלכסנדרה, נסיכת דנמרק
אלכסנדרה, נסיכת דנמרק (Alexandra af Danmark, 1 בדצמבר 1844 - 20 בנובמבר 1925), מאוחר יותר המלכה אלכסנדרה, הייתה בתו של כריסטיאן התשיעי, מלך דנמרק ואשתו של אדוארד השביעי, מלך הממלכה המאוחדת וקיסר הודו.
לפני עלייתו של בן זוגה לשלטון היא החזיקה בתואר נסיכת וויילס מנישואיה לאדוארד בשנת 1863 ועד למותה של המלכה ויקטוריה בשנת 1901 (התקופה הארוכה ביותר בה הוחזק התואר). עם מות בן זוגה בשנת 1910 היא הפכה למלכה האם, מתוקף היותה אמו של המלך ג'ורג' החמישי.
 | |||||||||
| לידה | 1 בדצמבר 1844 קופנהגן, דנמרק  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 20 בנובמבר 1925 (בגיל 80) בית סנדרינגהאם, הממלכה המאוחדת  | ||||||||
| שם מלא | אלכסנדרה קרולינה מארי שרלוט לואיז יוליה | ||||||||
| שם לידה | Princess Alexandra Caroline Marie Charlotte Louise Julia of Schleswig-Holstein-Sonderburg-Glücksburg  | ||||||||
| מדינה | דנמרק, הממלכה המאוחדת | ||||||||
| מקום קבורה | טירת וינדזור | ||||||||
| בן זוג | אדוארד השביעי, מלך הממלכה המאוחדת | ||||||||
| שושלת בית שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-גליקסבורג | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
| |||||||||
| חתימה |  | ||||||||
  | |||||||||
שנותיה הראשונות
אלכסנדרה קרולינה מארי שרלוט לואיז יוליה, נסיכת דנמרק, שכינוייה היה אליקס, נולדה בארמון אמליינבורג שבקופנהגן. אביה היה כריסטיאן, נסיך שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-גליקסבורג ואמה הייתה לואיזה, נסיכת הסן-קאסל. למרות שהיא באה ממשפחת מלוכה ואבותיה כללו את המלכים ג'ורג' השני ופרדריק החמישי, משפחתה חיה חיים נורמלים יחסית ולא החזיקה בעושר רב. בילדותה נהג הסופר האנס כריסטיאן אנדרסן להגיע לביתם ולהקריא לילדים סיפורים לפני השינה.
בשנת 1848 נפטר המלך כריסטיאן השמיני, שהיה בן דודה של סבתה של אלכסנדרה, ובנו היחיד, פרדריק, עלה לשלטון. פרדריק, שעבר כבר שני נישואים כושלים ללא ילדים, נחשב לעקר, ואביה של אלכסנדרה, כריסטיאן, הפך למועמד העיקרי לתפקיד יורש העצר בשל העובדה שאשתו, לואיזה, הייתה אחייניתו של כריסטיאן השמיני.
בממלכה פרץ משבר ירושה, שכן מלך דנמרק מלך גם על מחוזות שלזוויג והולשטיין, בהם חוקי הירושה היו שונים. בהולשטיין היה קיים עדיין החוק הסאלי, שמנע ירושה דרך נשות המשפחה, אולם מניעה כזו לא הייתה בדנמרק. בעקבות המשבר מחוז הולשטיין, שהיה גרמני ברובו, הכריז על עצמאותו מדנמרק וקרא לעזרתה של פרוסיה. בשנת 1852 נפגשו נציגי המדינות האירופאיות הגדולות בלונדון על מנת לדון במשבר הירושה הדני. לבסוף הוחלט כי כריסטיאן, נסיך שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-גליקסבורג יהפוך ליורשו של פרידריך בכל הממלכה. שאר הטוענים לכתר, שכללו את חמותו, גיסו ואשתו של כריסטיאן, ויתרו על תביעותיהם.
הנסיך כריסטיאן קיבל את התואר "נסיך דנמרק" והוא ומשפחתו עברו למעונם החדש, ארמון ברנסטורף. למרות שמעמדה של המשפחה עלה, לא הייתה עלייה בהכנסתם והם לא השתתפו בחיי החצר בקופנהגן, שכן הם סירבו להכיר באשתו השלישית של המלך פרידריך, לואיז רסמוסן, שהייתה פילגשו ולא הייתה ממשפחת אצולה. אלכסנדרה בילתה את נערותה בברנסטורף, שם למדה אנגלית על ידי כומר אנגלי.
נישואים ומשפחה
ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת, ובן זוגה הנסיך אלברט חיפשו בין כל נסיכות אירופה כלה מתאימה ליורש העצר, אלברט אדוארד, נסיך וויילס. לשם כך הם גייסו גם את עזרתה של בתם הבכורה, ויקטוריה, שהייתה כבר נשואה אז לפרידריך השלישי, קיסר גרמניה. לבסוף הם בחרו באלכסנדרה, למרות העובדה שהדנים היו מסוכסכים עם גרמניה לגבי מחוזות שלזוויג והולשטיין, ורוב קרוביה של המשפחה המלכותית הבריטית היו גרמנים.
ב-24 בספטמבר 1861 אחותו של נסיך וויילס, ויקטוריה, הכירה בינו לבין הנסיכה אלכסנדרה, אולם רק שנה לאחר מכן, אחרי מותו של אביו הנסיך אלברט, הם התארסו רשמית, בביתו של דודו של אדוארד, לאופולד הראשון, מלך הבלגים. מספר חודשים לאחר מכן אליקס עזבה את דנמרק לבריטניה על גבי היאכטה המלכותית הבריטית, והזוג נישא ב-10 במרץ 1863 בטירת וינדזור.
בשנה שלאחר מכן אביה של אליקס עלה לכס המלוכה של דנמרק, אחיה גאורג הפך למלך היוונים, אחותה דאגמאר התארסה לניקולאי, יורש העצר הרוסי, והיא בעצמה ילדה את בנה הראשון, אלברט ויקטור.
לאלברט ואלכסנדרה נולדו שישה ילדים:
- אלברט ויקטור, דוכס קלרנס ואייבונדייל (1864-1892), נפטר בגיל 28, עוד בטרם עלו הוריו לכס המלכות.
- ג'ורג' החמישי (1865-1936), ירש את אביו ומלך במשך 26 שנה.
- לואיז, הנסיכה המלכותית (1867-1931), נישאה לאלכסנדר דאף, רוזן פייף.
- ויקטוריה, נסיכת הממלכה המאוחדת (1868-1935), לא נישאה מעולם ושימשה כבת לוויה להוריה.
- מוד, נסיכת הממלכה המאוחדת (1869-1938), נישאה להוקון השביעי, מלך נורווגיה.
- אלכסנדר ג'ון, נסיך הממלכה המאוחדת, נולד כפג ומת תוך יממה מלידתו.
אלכסנדרה הייתה אם מסורה ואהבה לטפל בילדיה. היא נהנתה מפעילויות חברתיות רבות, כמו ריקוד, החלקה על הקרח, רכיבה על סוסים ועוד. אפילו לאחר הולדת ילדה הראשון היא המשיכה בפעילויות האהובות עליה, מה שגרם לחיכוכים בינה לבין המלכה ויקטוריה, שהוחמרו על ידי העובדה שאלכסנדרה לא חיבבה גרמנים. כל ילדיה נולדו לפני הזמן, ובמהלך לידת בתה לואיז הייתה סכנה לחייה והיא נשארה עם צליעה למשך חייה. היא סבלה גם מהתחרשות שנגרמה על ידי מחלת טרשת האוזן, שהייתה תורשתית במשפחתה. התחרשותה גרמה לה לבודד את עצמה חברתית, והיא החלה לבלות כמעט את כל זמנה בבית עם ילדיה וחיות הבית האהובות שלה.
נסיכת וויילס
בשנת 1868 אדוארד ואלכסנדרה נסעו לסיור של שישה חודשים באוסטריה, מצרים ויוון, שכלל ביקור אצל אחיה של אלכסנדרה, גאורגיוס הראשון, מלך יוון. הזוג נסע גם לטורקיה ואליקס הייתה לאישה הראשונה שישבה לסעודה עם הסולטאן אבדילאזיז.
הזוג הפך את בית סנדרינגהאם, בית הכפר שלהם, למשכנם המועדף. נישואיהם היו מאושרים במובנים רבים, אולם אלברט אדוארד לא העניק לאשתו תשומת לב מספקת. הזוג התרחק אחד מהשני אך לאחר שאלברט כמעט ומת ממחלת הטיפוס בשנת 1871, הם התפייסו. יחסיהם עברו עליות ומורדות רבים, ולנסיך וויילס היו מאהבות רבות, אולם ככל הנראה אליקס הייתה מודעת לכך וקיבלה את המצב.
בשנת 1881 הזוג נסע לסנקט פטרבורג לאחר רציחתו של הצאר אלכסנדר השני, שהיה חמיה של אחותה של אלכסנדרה. בשל העובדה שהמלכה ויקטוריה פרשה מהחיים הציבוריים כמעט לגמרי לאחר מות בן זוגה הנסיכה אלכסנדרה השתתפה באירועי צדקה רבים בשמה.
מות בנה הבכור, אלברט ויקטור, בשנת 1892 פגע באלכסנדרה קשות, והיא ציוותה כי חדרו וכל רכושו יישארו בדיוק כפי שהשאיר אותם. בשנת 1894 מת גיסה, הצאר אלכסנדר השלישי, ואלכסנדרה תמכה באחותה האלמנה עד שהתגברה על אבלה.
המלכה אלכסנדרה
בתקופת כהונתה כמלכה מ-1901 ועד 1910, ולאחר מכן בתפקיד המלכה האם, אלכסנדרה הייתה אהובה על הציבור הבריטי. היא תיעבה את העם הגרמני בשל הסכסוך בינו לבין הדנים במאה ה-19, והתקשורת הגרמנית הכריזה כי היא ואחותה דאגמאר, הקיסרית הרוסית, הן הבסיס לרגשות האנטי-גרמניים בעולם. אלכסנדרה שנאה את אחיינה, וילהלם השני, וראתה בו אויבה.
בשנת 1907 אליקס ודאגמאר רכשו ביחד וילה צפונית לקופנהגן כבית נופש פרטי. בשנת 1910, במהלך ביקור בקורפו אצל אחיה המלך, היא קיבלה את הידיעה כי בן זוגה התמוטט בצרפת. המלכה מיהרה לחזור לבריטניה והגיעה בדיוק יום לפני מותו. לאחר מספר חודשים היא עזבה את ארמון בקינגהאם לבית מרלבורו, אבל עדיין המשיכה להחזיק בבית סנדרינגהאם. היא לא השתתפה בהכתרתו של בנה, ג'ורג' החמישי, בשל אבלה אך המשיכה להיות חלק מהחיים הציבוריים ותרמה זמן רב לגורמי צדקה רבים.
במהלך מלחמת העולם הראשונה המלך ג'ורג' החמישי ציווה כי כל חברי מסדר הבירית שלחמו לצד גרמניה יגורשו מהמסדר, לכאורה בדרישתה של אמו. בשנת 1917 רבים מחברי המשפחה המלכותית הרוסית הוצאו להורג, אך דאגמאר הצליחה לברוח מרוסיה על גבי ספינת מלחמה בריטית, וחייתה עם אחותה בבריטניה במשך זמן מה.
המלכה אלכסנדרה נפטרה מהתקף לב ב-20 בנובמבר 1925 בביתה האהוב בסנדרינגהאם, ונקברה לצד בן זוגה בטירת וינדזור.
אילן יוחסין
ראו גם
קישורים חיצוניים
סרטון ממסע של אלכסנדרה בארצות הברית, 1917, סרטון באתר יוטיוב- אלכסנדרה, נסיכת דנמרק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אלכסנדרה, נסיכת דנמרק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אלכסנדרה (1844-1925), מלכה, בת זוגו של אדוארד ה-7, מלך הממלכה המאוחדת, דף שער בספרייה הלאומית
This article uses material from the Wikipedia עברית article אלכסנדרה, נסיכת דנמרק, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.