אי סו-יון

היא הדרום קוריאנית הראשונה שהייתה בחלל, והאסייתית השנייה שטסה לחלל.

אי סו-יון
이소연

לידה	2 ביוני 1978 (בת 45) קוואנגג'ו, קוריאה הדרומית
מידע כללי
בשירות	אסטרונאוט בשירות קוריאה הדרומית
לאום	קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית
השכלה	המכון המתקדם למדע וטכנולוגיה בקוריאה המכון המתקדם למדע וטכנולוגיה בקוריאה (2002) המכון המתקדם למדע וטכנולוגיה בקוריאה (2008) בית הספר האאס לעסקים Gwangju Science High School
עיסוקים נוספים	ביוטכנולוגית
תקופת השירות	2006–2014 (כ־8 שנים)
זמן שהייה בחלל	10 ימים 21 שעות ו-13 דקות
משימות
סויוז TMA-12 סויוז TMA-11

קוריאה זהו שם קוריאני; שם המשפחה הוא אי.

אי סו-יון נולדה וגדלה בקוואנגג'ו, קוריאה הדרומית. למדה תואר ראשון ושני בהנדסת מכונות מטעם המכון המתקדם של קוריאה למדע וטכנולוגיה (KAIST, הנמצא בטג'אן). ב-2008 סיימה דוקטורט בביוטכנולוגיה.

ב-2014 סיימה תואר שני במנהל עסקים בבית הספר למנהל עסקים ע"ש וולטר האס שבאוניברסיטת קליפורניה בברקלי (Berkeley Haas).

 

במסגרת תוכנית החלל הקוריאנית, הוחלט להתחיל באימון אסטרונאוטים. ב-26 בדצמבר 2006, אי הייתה אחת משני המועמדים הסופיים, יחד עם קו סאן. בספטמבר 2007, משרד המדע והטכנולוגיה (MSIT) הקוריאני בחר בקו סאן, בעקבות תוצאות המבחנים והאימונים שביצע במסגרת האימונים ברוסיה.

לאחר שקו ביצע מספר הפרות על נהלים במרכז האימונים ברוסיה בכך שהוא שלח חומר רגיש בחזרה לקוריאה, סוכנות החלל הרוסית ביקשה להחליפו. במרץ 2008 אי נבחרה להתאמן עם הצוות הראשי של סויוז TMA-12. ב-8 באפריל 2008, שוגרה לחלל למשימה של 10 ימים.

מינוח טיסתה

אי טסה במסגרת הסכם בין ממשלת רוסיה וממשלת קוריאה הדרומית. נמסר כי קוריאה הדרומית שילמה 28 מיליון דולר עבור טיסתה של אי. לשם כך היא נקראה משתתפת בטיסה (spaceflight participant), מונח השמור לאנשים אשר טסו לחלל אולם לא אסטרונאוטים רשמיים, כגון משתתפי התוכנית "מורה לחלל", תיירי חלל, ואסטרונאוטים במסגרת הסכמים בין מדינות.

משימה בחלל

אי היא האישה השלישית, אחרי הלן שרמן ואנושה אנסארי אשר ייצגה לראשונה את מדינתה בחלל. במהלך משימתה ביצעה 18 ניסויים עבור המכון הקוריאני לחקר התעופה והחלל. בין השאר היא ביצעה ניסוי העוקב אחר התנהגותם של 1000 זבובי פירות בקופסה סגורה ממוזגת. הניסוי כלל בדיקה איך השינויים בכבידה או בתנאי הסביבה משפיעים על התנהגות הזבובים. ניסויים נוספים כללו את ההשפעה של מיקרו-כבידה על הלב ועל הלחץ תוך-עיני, מדידת רמות הרעש בתחנת החלל, ומעקב אחר סופות אבק מסין ומונגוליהבעזרת מצלמה תלת־ממדית מיוחדת, אי צילמה את הפנים שלה 6 פעמים ביום על מנת לראות איך הם משתנים ומתנפחים בחוסר כבידה. 

 

(ISS)

לכבוד טיסתה של אי, מדענים בקוריאה הדרומית פיתחו קימצ'י מיוחד לחלל שעשיר בוויטמינים וללאLactobacillus acidophilus.

ביום האחרון של טיסתה בחלל היא שרה את השיר "fly me to the moon" של פרנק סינטרה . סה"כ שהתה בחלל 10 ימים, 21 שעות ו-13 דקות.

חזרה לכדור הארץ

אי חזרה לכדור הארץ בטיסת סויוז TMA-11, שהחזירה מהחלל את פגי ויטסון ויורי מלנצ'נקו ב-19 באפריל 2008. כתוצאה מתקלה בסויוז, החללית נכנסה במסלול בליסטי במהלכו הצוות הרגיש תאוצה של עד ל10g. החללית סטתה ב-420 ק"מ ממקום הנחיתה הצפוי בקזחסטן .

אי אושפזה לאחר חזרתה לקוריאה עקב כאבי גב חזקים. אף על פי שבתחילה חשבו כי הכאבים היו קשורים לנחיתה, הסתבר כי במהלך שהותה בחלל עמוד השדרה שלה התארך כ-3 ס"מ, והכאבים נבעו מכיווצו מחדש לאחר חזרה לכבידה של פני כדור הארץ

לאחר הטיסה

לאחר טיסתה שימשה כחוקרת של המכון הקוריאני לחקר התעופה והחלל וכשגרירה של תוכנית החלל הקוריאנית כמו כן היא עורכת תוכניות חינוך מגוונות וכן משמשת כחוקרת בכירה במכון המתקדם של קוריאה למדע וטכנולוגיה (KAIST) - אוניברסיטה בקוריאה. בנוסף, אי סו-יון מהווה כחלק מצוות מנהיגות לנשים.

פרישה מתוכנית האסטרונאוטים

ב-2014 הוכרז כי אי סו יון פורשת מתוכנית החלל מנסיבות אישיות. בראיון היא הסבירה כי היא הולכת ללמוד מנהל עסקים בארצות הברית.

ביקור בישראל

אי ביקרה בישראל ב-2012 והצטלמה עם נשיא המדינה שמעון פרס. בפברואר 2016 ביקרה אי בשנית בישראל במסגרת אירועי שבוע החלל הישראלי שנערך במלאת 13 שנה למותו של אילן רמון באסון מעבורת החלל קולומביה. בין השאר השתתפה בכנס החלל הבינלאומי על שם אילן רמון במכון פישר שבהרצליה.

  מדיה וקבצים בנושא אי סו-יון בוויקישיתוף

•   אי סו-יון, ברשת החברתית אינסטגרם
• אי סו-יון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)