אינטי: אל השמש במיתולוגיה של האינקה.

בני האינקה סגדו לו כפטרון הלאומי של מדינת האינקה. אף על פי שהדעה המקובלת היא שאינטי היה אל השמש, היחס המדויק יותר אליו הוא כאל מקבץ של שלושה אלים הקשורים לשמש, שכן לאינקה היה אל נפרד לפי שלבי השמש השונים. הקיסר פאצ'אקוטי נחשב לעיתים קרובות כמי שיזם והרחיב את פולחן השמש של האינקה כפטרון של אימפריית האינקה. האמונה הנפוצה ביותר הייתה שאינטי נולד מוויראקוצ'ה, אל שנשא תארים רבים, ובראשם אלוהי הבריאה.

המילה אינטי אינה מקורית מקצ'ואה אלא מילה שאולה מהשפה פוקינה (אנ'). ההשאלה מפוקינה מסבירה מדוע לשפות שאינן קשורות מבחינה היסטורית כמו קצ'ואה, איימרה ומפוצ'ה יש מילים דומות עבור השמש. הדמיון הוא לא רק לשוני אלא גם סמלי, שכן גם בקוסמולוגיה של המפוצ'ה וגם בקוסמולוגיה מרכז האנדים השמש (אינטי/אנטו) והירח (קילה/קויין) הם בני זוג.

אינטי ואחותו, מאמא קילה אלת הירח, נחשבו בדרך כלל לאלים מיטיבים. הוא גם התחתן עם אחותו זו שלאחר מכן הרתה וילדה לו שני ילדים. את החצר שלהם שירתו קשת בענן, הפליאדות, נוגה ואחרים. מאנקו קאפאק, האב הקדמון המייסד של האינקה, נחשב בנו של אינטי. על פי האגדה, אינטי לימד את מאנקו קאפאק ואת בתו מאמא אוקיו את אומנויות הציוויליזציה. עם זאת, אגדה אחרת מזהה את מאנקו קאפאק כבנו של ויראקוצ'ה. במיתוס אחר, אינטי הוא בנה של אלת האדמה פצ'אמאמה ואל השמים. אינטי הפך גם לבעלה השני של פצ'אמאמה.

אינטי הורה לילדיו לבנות את בירת האינקה במקום שבו חודר מטה זהב אלוהי שהם נשאו איתם לתוך הקרקע. בני האינקה האמינו שזה קרה בעיר קוסקו ושקיסר האינקה ומשפחתו הם צאצאים מאינטי. פאצ'אקוטי נחשב לעיתים קרובות כמי שיזם והרחיב את פולחן השמש של האינקה כפטרון של אימפריית האינקה. הווילאק אומו (Willaq Umu) היה הכהן הגדול של השמש (אינטי). מעמדו מיקם אותו כאדם השני בעוצמתו בממלכה מתחת לקיסר, ולעיתים קרובות הם היו אחים.

ישנה פרשנות נוספת לאירוע הבריאה שמובילה לעימות בין ויראקוצ'ה לאינטי בו יש ויכוח על מה המשמעות של בריאת השמש והאם יש לסגוד לו כישות נפרדת.

מקורות מסוימים מזהים את הדמות המרכזית על משקוף שער השמש המונוליתי בטיוואנאקו כאינטי ואחרים כוויראקוצ'ה, וכי השמש הייתה רק אחת מני יצירות רבות שלו.

האינקה הקדישו טקסים רבים לשמש על מנת להבטיח את שלומו של מנהיגם הסאפה אינקה. השמש הייתה חשובה לבני האינקה, במיוחד לתושבי הרמות, משום שהיא הייתה הכרחית לקיומם של יבולים כמו תירס ודגנים אחרים. חום השמש נחשב גם גורם לגשם. בעונה הגשומה השמש הייתה חמה ובהירה יותר, ואילו בעונה היבשה הייתה חלשה יותר.

 

בני האינקה נהגו להפריש כמויות גדולות של משאבי טבע ומשאבי אנוש ברחבי האימפריה עבור אינטי. כל פרובינציה שנכבשה הייתה אמורה להקדיש שליש מהאדמות והעדרים שלה לאינטי כפי שציוו האינקה. בכל מחוז גדול היה גם מקדש שמש שבו שרתו כוהנים וכוהנות. הכוהנות היו המאמאקונה (mamakuna), שנבחרו מהאקיאקונה (aqllakuna, "נשים נבחרות"), והן היו אורגות בד מיוחד והכינו צ'יצ'ה לחגיגות ולקורבנות לאינטי. המקדשים היו המבנים המקושטים ביותר באימפריית האינקה, כאשר העיצובים בפנים עשויים מזהב ותכשיטים אחרים.

המקדש הראשי של דת מדינת האינקה היה הקוריקנצ'ה בקוסקו. בתוך מקדש זה היו גומחות בקירות בהן הוצגו מומיות של קיסרים ושליטים קודמים יחד עם פסלים שונים של אינטי בפסטיבלים מסוימים. כמה דמויות של אינטי גם תיארו אותו בצורת אדם עם חלק אמצע חלול שהיה מלא בתערובת עשויה אבק זהב ואפר לבבות של קיסרי האינקה.

 

אינטי מיוצג כדיסק זהב עם קרניים ופנים אנושיות. דיסקים רבים כאלה הוחזקו כביכול בקוסקו כמו גם במקדשים ברחבי האימפריה, במיוחד בקוריקנצ'ה, שם התגלה הייצוג המשמעותי ביותר של אינטי על ידי אנתרופולוגים. ייצוג זה, המעוטר בתכשיטים לאוזניים, שריון חזה וסרט מצח מלכותי, נודע כפונצ'או (punchao, בקצ'ואה: יום). נאמר גם על ייצוג זה של אינטי שמבצבצים ממנו אריות ונחשים.

הכובשים הספרדים תפסו דיסק זהב גדול המייצג את אינטי בשנת 1571 ושלחו אותו לאפיפיור דרך ספרד. מאז הוא אבד ואולי הותך למטילי זהב.

הסגידה לאינטי והתחזקות פולחן אינטי נחשבים לניצול הדת למטרות פוליטיות. מאחר שקיסר האינקה זוהה יותר ויותר עם אל השמש האמינו נתיני האימפריה שעל הקיסר פרושה חסות אלוהית. אמונה זו הייתה ביססה את שלטונם של קיסרי האינקה.

לכוהנות הייתה מטרה מיוחדת אחרת במהלך נקודת ההיפוך, שכן נאמר כי השמש ניבאה מוות שיסיים את שושלת השמש באימפריית האינקה. לאחר תום ההיפוך, היו המאמאקונה צמות, כדי לקרב אותן לצער השמש, כדי שהן תָּבֵנָּה מה עומד להתחולל ולמנוע את העוולה מלהתרחש.

ישנו היבט נוסף של הפולחן שאינו מערב את הכוהנים, אלא את בני האינקה. כי הם האמינו שהם צאצאי השמש. ליתר דיוק השליט היה צאצא של השמש וכל מקום שבו הקיסר עבר הפך עקב כך לקדוש. הפריטים המוצעים בפולחן לאינטי ואשר לגביהם יש עדויות ארכאולוגיות כוללים תפילות פשוטות, מזון, עלי קוקה ובדים ארוגים, כמו גם קורבנות של חיות, דם ואף בני אדם.

 

  ערך מורחב – אינטי ריימי

הפסטיבל של אינטי ריימי מכבד את אל השמש ונועד במקור לחגוג את תחילתה של עונת השתילה החדשה. כעת הוא מושך תיירים רבים מדי שנה לקוסקו, שהייתה הבירה העתיקה של אימפריית האינקה. שמו של הפסטיבל, "אינטי ריימי", מתורגם ל"פסטיבל השמש". והוא נערך במהלך נקודת ההיפוך החורפית של חצי הכדור הדרומי, שהוא היום הקצר ביותר בשנה, בסביבות 24 ביוני באימפריית האינקה.

בפסטיבל הזה השתתפו ארבעת האזורים שהרכיבו את אימפריית האינקה (טאוואנטינסויו). מפקדי צבא, פקידי ממשל והוואסלים שהשתתפו היו לבושים במיטב תלבושותיהם ונשאו את מיטב הנשק והמכשירים שלהם.

ההכנה לפסטיבל האינטי ריימי החלה בצום של שלושה ימים, בו לא הודלקו מדורות והאנשים נמנעו מקיום יחסי מין. פסטיבל זה נמשך תשעה ימים, ובמהלך הזמן הזה האנשים צרכו כמויות גדולות של מזון ושתייה. הועלו גם קורבנות רבים, שכולם בוצעו ביום הראשון. אחרי תשעת הימים כולם היו עוזבים ברשות האינקה.

בהתאם לשלושת השלבים היומיים של השמש, זהותו של אינטי מחולקת גם לשלושה חלקים עיקריים, שהם האב, הבן והאח. הראשון שבהם הוא "אפו אינטי" (Apu Inti, "אינטי העליון"). הוא מייצג את האב ולעיתים מכונה "השמש השליט". השני הוא "צ'ורי אינטי" (Churi Inti), או "בן אינטי", המייצג את בנו של אינטי ומכונה לעיתים קרובות "אור יום". החלוקה השלישית והאחרונה של אינטי היא"אינטי ואוואקי" (Inti Wawqi, "אח שמש", או "אח אינטי", מאוית גם Inti-Guauqui ו-Inti-Huaoqui) הוא גם מייצג את אל השמש בתפקידו הספציפי כאב המייסד של שלטון האינקה ומרכז כת האבות הקדמונים הרשמית של המדינה.

באסטרונומיה, ניתן למעשה להפריד את אפו אינטי וצ'ורי אינטי זה מזה לאורך ציר אסטרונומי. הסיבה לכך היא שהם קשורים להיפוך הקיץ והחורף בהתאמה. אינטי ואוואקי, לעומת זאת, אינו קשור למיקום אסטרונומי.

התיאוריה העיקרית האחרת בנוגע לפיצול אל השמש כוללת את התרומות שהעניק אינטי במקום להיות שלבים שונים של השמש. האמונה קובעת שאחת השמשות נועדה לכוכב הממשי בשמים הנותן אור וחום לכוכב הלכת, שאחת השמשות נועדה לשעות היום שבו השמש הייתה גולת הכותרת של השמים במקום הירח, וכי אחת היא הכוח לגדל דברים הקשורים למשמעות החקלאית של פולחן השמש.

ניתן לראות את היחס לשמש בתרבויות האנדים עוד לפני שאימפריית האינקה שלטה בארץ. הקשר הזה לשמש יכול לנבוע מחשיבותה הגדולה של החקלאות בחברות אלה, שכן ללא אור שמש עקבי, רוב היבולים אינם מצליחים. השמש הייתה קשורה גם לגשם וליכולת של העננים להוריד גשם, שהיא היבט נוסף הכרחי לפיתוח הגידולים, המוביל עוד יותר לחשיבות החיים ובמיוחד לחקלאות בחברה זו. זו הסיבה שאינטי הוא האל שבעיקר סגדו לו בתרבות מחוץ לאל הבורא, ויראקוצ'ה.

דוגמה אחת לסמליות שניתן למצוא מחוץ לתרבות האינקה היא שער השמש בטיוואנאקו. לשער השמש שנמצא באתר הארכאולוגי יש השפעה משמעותית על הארכאולוגיה מכיוון שהוא מראה על תובנה רבה של יוצריו לגבי מיקומה של השמש בימים בעלי חשיבות, כמו גם ימי היפוך וימי שוויון.

 

בנוסף לשימוש בסמליות העבר, השמש עדיין משמשת דמויות סמליות חשובות בתוך מדינות שהיו פעם חלק מאימפריית האינקה, מה שמוכיח שאמנם דת זו כבר לא נהוגה באומות אלה כפי שהיה פעם, אך המיתולוגיה והמאפיינים עדיין נוכחים היום. אף על פי שלא מובטח שלאלה יהיו קשרים לאל, אינטי, המשמעות התרבותית של השמש המשיכה בבירור לאורך כל השינויים של האימפריות ודרך הקולוניזציה של האנדים.

השמש מתוארת גם בסמל בוליביה, בסמל ארגנטינה ובסמל אקוודור, כמו גם בדגל ההיסטורי של פרו. כל המדינות הללו היו באופן היסטורי חלק מאימפריית האינקה. הוא מתואר גם על בדגל העמים ההיספניים (אנ')

ייתכן שגם השורשים של שמש מאי הם באינטי, וניתן למצוא אותה על דגל ארגנטינה ועל דגל אורוגוואי.

  מדיה וקבצים בנושא אינטי בוויקישיתוף

• אינטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אינטי, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)