אינדיאן וולס מאסטרס: טורניר טניס

לארי אליסון, מייסד ומנכ”ל חברת אורקל, הוא הבעלים של הטורניר לאחר שרכש אותו בשנת 2009.

אינדיאן וולס מאסטרס

ענף	טניס
תאריך ייסוד	1974
אתר הטורניר
קואורדינטות	33°43′26″N 116°18′21″W / 33.723888888889°N 116.30583333333°W / 33.723888888889; -116.30583333333

הטורניר, אשר מתקיים בחודש מרץ מדי שנה, הוא טורניר מאסטרס 1000 בסבב הגברים וטורניר WTA-1000 בסבב הנשים. הוא אחד משני הטורנירים היחידים, פרט לטורנירי הגראנד סלאם, שאורכו למעלה משמונה ימים (הטורניר השני הוא טורניר מיאמי). הנשים בדרך כלל מתחילות לשחק ביום רביעי, והגברים יום למחרת; גמרי הטורניר נערכים כ-12 ימים לאחר מכן, ביום ראשון. מתוך 96 משתתפים, 64 מתמודדים בשלב הראשון ו-32 עולים ישירות לשלב הבא. הטורניר משוחק על משטחים קשים.

הטורניר נוסד על-ידי הטניסאים צ'רלי פסרל וריימונד מור בשנת 1976. בשנים 1976-1980 הוא נערך ברנצ'ו מיראז', קליפורניה, בקנטרי קלאב מישן הילס (Mission Hills Country Club), קרוב לפאלם ספרינגס. ב-1981 עבר לעיירה לה קווינטה, קליפורניה, ושוחק על מגרש קשה באצטדיון בן 7,500 מושבים במלון לה קווינטה (La Quinta Hotel). בשנת 1987 עבר הטורניר לעיירה אינדיאן וולס, קליפורניה, בה נחנך מלון גרנד צ'מפיונס (Grand Champions Hotel), שהכיל מרכז טניס עם 12 מגרשים, כולל אצטדיון מרכזי בן 10,000 מושבים.

החל משנת 2000 הטורניר נערך במרכז הטניס אינדיאן וולס טניס גארדן (Indian Wells Tennis Garden), המכיל 29 מגרשים בהם מגרש מרכזי בן 16,100 מושבים, והוא אצטדיון הטניס השני בגודלו בעולם אחרי אצטדיון ארתור אש בניו יורק. מרכז הטניס של אינדיאן וולס נמצא כ-200 קילומטרים מזרחה ממרכז לוס אנג'לס, כ-25 קילומטרים דרומית-מזרחית מפאלם ספרינגס. כיום הטורניר הוא מהמובילים בטורנירי הטניס בעולם מבחינת מספר המבקרים, עם כ-475,000 צופים נכון לשנת 2019.

במהלך השנים הוחלף שמו של הטורניר פעמים רבות. ב-1996, הוא היה מבין הראשונים בעולם לערוך בו-זמנית טורניר גם בהסבב העולמי לנשים וגם בהסבב העולמי לגברים (ATP). עם הזמן הפך לאחד מטורנירי הטניס הגדולים בסבב, עד שלעיתים נקרא גם "הגרנד סלאם החמישי".

יחידים

שנה	זוכה	מקום שני	תוצאה
1976	ארצות הברית  ג'ימי קונורס	ארצות הברית  רוסקו טאנר	6–4, 6–4
1977	ארצות הברית  בריאן גוטפריד	ארגנטינה  גיז'רמו וילאס	2–6, 6–1, 6–3
1978	ארצות הברית  רוסקו טאנר	מקסיקו  ראול רמירס	6–1, 7–6(7–5)
1979	ארצות הברית  רוסקו טאנר (2)	ארצות הברית  בריאן גוטפריד	6–4, 6–2
1980	הגמר בוטל בשל גשם
1981	ארצות הברית  ג'ימי קונורס (2)	צ'כוסלובקיה  איוואן לנדל	6–3, 7–6(7–5)
1982	צרפת  יאניק נואה	צ'כוסלובקיה  איוואן לנדל	3–6, 6–2, 7–5
1983	ספרד  חוסה היגראס	ארצות הברית  אליוט טלצ'ר	6–4, 6–2
1984	ארצות הברית  ג'ימי קונורס (3)	צרפת  יאניק נואה	6–2, 6–7(7–9), 6–3
1985	ארצות הברית  לארי סטפנקי	ארצות הברית  דייוויד פייט	6–1, 6–4, 3–6, 6–3
1986	שוודיה  יואקים ניסטרם	צרפת  יאניק נואה	6–1, 6–3, 6–2
1987	מערב גרמניה  בוריס בקר	שוודיה  סטפן אדברג	6–4, 6–4, 7–5
1988	מערב גרמניה  בוריס בקר (2)	ספרד  אמיליו סנצ'ס	7–5, 6–4, 2–6, 6–4
1989	צ'כוסלובקיה  מירוסלב מצ'יר	צרפת  יאניק נואה	3–6, 2–6, 6–1, 6–2, 6–3
1990	שוודיה  סטפן אדברג	ארצות הברית  אנדרה אגאסי	6–4, 5–7, 7–6(7–1), 7–6(8–6)
1991	ארצות הברית  ג'ים קורייר	צרפת  גי פורז'ה	4–6, 6–3, 4–6, 6–3, 7–6(7–4)
1992	ארצות הברית  מייקל צ'אנג	רוסיה  אנדריי צ'סנוקוב	6–3, 6–4, 7–5
1993	ארצות הברית  ג'ים קורייר (2)	דרום אפריקה  ויין פריירה	6–3, 6–3, 6–1
1994	ארצות הברית  פיט סמפראס	צ'כיה  פטר קורדה	4–6, 6–3, 3–6, 6–3, 6–2
1995	ארצות הברית  פיט סמפראס (2)	ארצות הברית  אנדרה אגאסי	7–5, 6–3, 7–5
1996	ארצות הברית  מייקל צ'אנג (2)	הולנד  פול הארהאוס	7–5, 6–1, 6–1
1997	ארצות הברית  מייקל צ'אנג (3)	צ'כיה  בוהדן אולירך	4–6, 6–3, 6–4, 6–3
1998	צ'ילה  מרסלו ריוס	הממלכה המאוחדת  גרג רוזדסקי	6–3, 6–7(15–17), 7–6(7–4), 6–4
1999	אוסטרליה  מארק פיליפוסיס	ספרד  קרלוס מויה	5–7, 6–4, 6–4, 4–6, 6–2
2000	ספרד  אלכס קורצ'ה	שוודיה  תומאס אנקוויסט	6–4, 6–4, 6–3
2001	ארצות הברית  אנדרה אגאסי	ארצות הברית  פיט סמפראס	7–6(7–5), 7–5, 6–1
2002	אוסטרליה  לייטון יואיט	הממלכה המאוחדת  טים הנמן	6–1, 6–2
2003	אוסטרליה  לייטון יואיט (2)	ברזיל  גוסטבו קוורטן	6–1, 6–1
2004	שווייץ  רוג'ר פדרר	הממלכה המאוחדת  טים הנמן	6–3, 6–3
2005	שווייץ  רוג'ר פדרר (2)	אוסטרליה  לייטון יואיט	6–2, 6–4, 6–4
2006	שווייץ  רוג'ר פדרר (3)	ארצות הברית  ג'יימס בלייק	7–5, 6–3, 6–0
2007	ספרד  רפאל נדאל	סרביה  נובאק ג'וקוביץ'	6–2, 7–5
2008	סרביה  נובאק ג'וקוביץ'	ארצות הברית  מרדי פיש	6–2, 5–7, 6–3
2009	ספרד  רפאל נדאל (2)	הממלכה המאוחדת  אנדי מארי	6–1, 6–2
2010	קרואטיה  איוואן ליוביצ'יץ'	ארצות הברית  אנדי רודיק	7–6(7–3), 7–6(7–5)
2011	סרביה  נובאק ג'וקוביץ' (2)	ספרד  רפאל נדאל	4–6, 6–3, 6–2
2012	שווייץ  רוג'ר פדרר (4)	ארצות הברית  ג'ון איזנר	7–6(9–7), 6–3
2013	ספרד  רפאל נדאל (3)	ארגנטינה  חואן מרטין דל פוטרו	4–6, 6–3, 6–4
2014	סרביה  נובאק ג'וקוביץ' (3)	שווייץ  רוג'ר פדרר	3–6, 6–3, 7–6(7–3)
2015	סרביה  נובאק ג'וקוביץ' (4)	שווייץ  רוג'ר פדרר	6–3, 6–7(5–7), 6–2
2016	סרביה  נובאק ג'וקוביץ' (5)	קנדה  מילוש ראוניץ'	6–2, 6–0
2017	שווייץ  רוג'ר פדרר (5)	שווייץ  סטאן ואוורינקה	6–4, 7–5
2018	ארגנטינה  חואן מרטין דל פוטרו	שווייץ  רוג'ר פדרר	6–4, 6–7(8–10), 7–6(7–2)
2019	אוסטריה  דומיניק תים	שווייץ  רוג'ר פדרר	3–6, 6–3, 7–5
2020	בוטל בשל מגפת הקורונה
2021	הממלכה המאוחדת  קמרון נורי	גאורגיה  ניקולוז בסילשווילי	3–6, 6–4, 6–1
2022	ארצות הברית  טיילור פריץ	ספרד  רפאל נדאל	6–3, 7–6(7–5)
2023	ספרד  קרלוס אלקרס	רוסיה  דנייל מדבדב	6–3, 2-6
2024	ספרד  קרלוס אלקרס (2)	רוסיה  דנייל מדבדב	6-7(7–5), 1-6

יחידות

Year	Champion	Runner-up	Score
↓  טורניר WTA מדרג 3    ↓
1989	בולגריה  מנואלה מלייבה	אוסטרליה  ג'ני בירן	6–4, 6–1
↓  טורניר WTA מדרג 2    ↓
1990	ארצות הברית  מרטינה נברטילובה	צ'כוסלובקיה  הלנה סוקובה	6–2, 5–7, 6–1
1991	ארצות הברית  מרטינה נברטילובה (2)	יוגוסלביה  מוניקה סלש	6–2, 7–6(8–6)
1992	יוגוסלביה  מוניקה סלש	ספרד  קונצ'יטה מרטינס	6–3, 6–1
1993	ארצות הברית  מארי ג'ו פרננדס	דרום אפריקה  אמנדה קוצר	3–6, 6–1, 7–6(8–6)
1994	גרמניה  שטפי גרף	דרום אפריקה  אמנדה קוצר	6–0, 6–4
1995	ארצות הברית  מארי ג'ו פרננדס (2)	בלארוס  נטאשה זברבה	6–4, 6–3
↓  טורניר WTA מדרג 1    ↓
1996	גרמניה  שטפי גרף (2)	ספרד  קונצ'יטה מרטינס	7–6(7–5), 7–6(7–5)
1997	ארצות הברית  לינדזי דבנפורט	רומניה  אירינה ספירלאה	6–2, 6–1
1998	שווייץ  מרטינה הינגיס	ארצות הברית  לינדזי דבנפורט	6–3, 6–4
1999	ארצות הברית  סרינה ויליאמס	גרמניה  שטפי גרף	6–3, 3–6, 7–5
2000	ארצות הברית  לינדזי דבנפורט (2)	שווייץ  מרטינה הינגיס	4–6, 6–4, 6–0
2001	ארצות הברית  סרינה ויליאמס (2)	בלגיה  קים קלייסטרס	4–6, 6–4, 6–2
2002	סלובקיה  דניאלה הנטוחובה	שווייץ  מרטינה הינגיס	6–3, 6–4
2003	בלגיה  קים קלייסטרס	ארצות הברית  לינדזי דבנפורט	6–4, 7–5
2004	בלגיה  ז'וסטין הנין	ארצות הברית  לינדזי דבנפורט	6–1, 6–4
2005	בלגיה  קים קלייסטרס (2)	ארצות הברית  לינדזי דבנפורט	6–4, 4–6, 6–2
2006	רוסיה  מריה שראפובה	רוסיה  ילנה דמנטייבה	6–1, 6–2
2007	סלובקיה  דניאלה הנטוחובה (2)	רוסיה  סבטלנה קוזנצובה	6–3, 6–4
2008	סרביה  אנה איבנוביץ'	רוסיה  סבטלנה קוזנצובה	6–4, 6–3
↓   טורניר חובה    ↓
2009	רוסיה  ורה זבונרבה	סרביה  אנה איבנוביץ'	7–6(7–5), 6–2
2010	סרביה  ילנה ינקוביץ'	דנמרק  קרוליין ווזניאקי	6–2, 6–4
2011	דנמרק  קרוליין ווזניאקי	צרפת  מריון ברטולי	6–1, 2–6, 6–3
2012	בלארוס  ויקטוריה אזרנקה	רוסיה  מריה שראפובה	6–2, 6–3
2013	רוסיה  מריה שראפובה (2)	דנמרק  קרוליין ווזניאקי	6–2, 6–2
2014	איטליה  פלאביה פנטה	פולין  אגניישקה רדוונסקה	6–2, 6–1
2015	רומניה  סימונה האלפ	סרביה  ילנה ינקוביץ'	2–6, 7–5, 6–4
2016	בלארוס  ויקטוריה אזרנקה (2)	ארצות הברית  סרינה ויליאמס	6–4, 6–4
2017	רוסיה  ילנה וסנינה	רוסיה  סבטלנה קוזנצובה	6–7(6–8), 7–5, 6–4
2018	יפן  נאומי אוסקה	רוסיה  דריה קסטקינה	6–3, 6–2
2019	קנדה  ביאנקה אנדרסקו	גרמניה  אנג'ליק קרבר	6–4, 3–6, 6–4
2020	בוטל בשל מגפת הקורונה
↓  WTA-1000    ↓
2021	ספרד  פאולה בדוסה	בלארוס  ויקטוריה אזרנקה	7–6(7–5), 2–6, 7–6(7–2)
2022	פולין  איגה שוויונטק	יוון  מריה סקארי	6–4, 6–1
2023	קזחסטן  ילנה ריבקינה	בלארוס  ארינה סבלנקה	7–6(13–11), 6–4
2024	פולין  איגה שוויונטק (2)	יוון  מריה סקארי	6–4, 6–0